הבנקאים החדשים

לחצו לכתבה במגזין G של גלובס. עו"ד זנו עם טסגאי ושישאי (צילומים: אלון רון)

"הוראות סעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לפיהן 'אין פוגעים בקניינו של אדם' הן בבחינת הוראות על, אם אין הוראה מפורשת בדין שמכוחה ניתן להפקיע בעלותו של אדם בנכס או להשעות זכויותיו בו. משהגעתי למסקנה כי תכלית תפישת (הכסף) הינה חילוט והחקירה עשויה להימשך עוד זמן רב, כאשר הפגיעה במשיב ובצדדי ג' הינה קשה ולא מידתית, אני מורה על השבת הכסף התפוש למשיב".

בדברים אלה סיים שופט בית משפט השלום בראשון לציון, שמעון שטיין, את החלטתו בעניינו של שישאי גברהמסקל, 30, מבקש מקלט מאריתריאה שמפעיל דוכן קטן למוצרי דיסקית ברחוב הגדוד העברי בתחנה המרכזית הישנה. הדוכן של גברהמסקל מהווה גם כתובת לפיקדונות של מאות אלפי שקלים, כספים שמופקדים אצלו למשמורת על ידי מבקשי מקלט אחרים מאריתראה, ומיועדים להעברה למשפחותיהם שנותרו מאחור באפריקה.

בפשיטה של בלשי יאחב"ל ופקחים של היחידה לנותני שירותי מטבע (נש"מ) במשרד האוצר לפני כשנה נתפשו בדוכן 450 אלף שקלים במזומן, והמדינה ביקשה לעקל אותם שוב ושוב בנימוק שהם ישמשו עירבון להרשעה עתידית שלו בעבירות מס. השופט שטיין בהחלטתו מחודש פברואר נתן לגיטימציה מסוימת לבנק של גברהמסקל, כאשר קבע כי יש להחזיר 80 אחוז מהכסף לטובת האנשים שהפקידו אצלו את כספם, בלי קשר להמשך המשא ומתן על סעיפי האישום העתידיים ושומת המס שתיקבע לו.

שישאי גברהמסקל לא לבד, בשנה האחרונה פשטו בלשי משטרה ופקחי משרד האוצר על עשרות בנקים דומים וצ'יינג'ים חוקיים באזור התחנה המרכזית ודרום תל אביב ותפשו מיליוני שקלים של מבקשי מקלט שנותרו חסרי כל בפעם המי יודע כמה בחייהם, הפעם זה קרה כחלק מההכנות לקראת כניסתו לתוקף של חוק חדש. ב-15 לספטמבר תיכנס לתוקף הוראת שעה הקובעת כי במשך שלוש השנים הבאות ייאסר על מסתננים להעביר כספים אל מחוץ לגבולות המדינה. עדכון החוק נועד להפחית את האטרקטיביות של ישראל כיעד מועדף על מסתננים מבקשי מקלט, מאפריקה בעיקר, ולהקשות את החיים על כ-60 אלף שכבר הגיעו לכאן במטרה לעבוד ולשלוח כספים למשפחותיהם בארצות המוצא.

מעבר לפגיעה בחופש הקניין הבסיסי של מבקשי המקלט, החוק הזמני חל גם על נותני שירותי מטבע – בנקים, צ'יינג'ים, סוכנויות העברת כספים בינלאומיות וכדומה, ואף מטיל סנקציה פלילית חמורה במקרה של מעורבות בהפרת החוק, עד שנת מאסר בפועל. כמו כן, העבירה החדשה נכנסת לרשימת עבירות המקור התומכות בעבירה הפלילית של הלבנת הון. במישור המינהלי כלכלי משמעות העבירה היא עיצומים כספיים, חילוט כספים ורכוש, ושלילת רישיון למתן שירותי מטבע.

"אם לא ניתן להם אפשרות להוציא מכאן כספים הם לא יבואו יותר", מסביר פקיד ממשלתי בכיר את ההגיון שמאחרי המדיניות המקורית של מדינת ישראל, "בתקווה שגם אלה שכבר כאן יעזבו אם לא ניתן להם להעביר כסף למשפחותיהם באפריקה".

בדרך למימוש המדיניות ניתן דגש מיוחד לעשרות צ'יינג'ים אשר פועלים במתחם התחנה המרכזית בתל אביב. לפי נתונים של היחידה לנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, דרך צ'יינג'ים חוקיים ולא חוקיים באזור התחנה בלבד כבר הוצאו מישראל כשני מיליארד שקל, ובנוסף מגלגלים שם מחזור של כ-400 מיליון שקל בהמרות מטבע. ביחידה טוענים כי אלו מספרים רשמיים שנאספו בשטח, וההערכה היא שבפועל הסכומים גבוהים אף יותר.

עוד טוענים שם, כי מאחר וחלק נרחב ממחזור הכספים הזה מתקבל מאנשים חסרי זהות רשמית, העסקאות אינן מדווחות כנדרש בחוק ובעלי הצ'יינג'ים חומקים מתשלום מס. על הרקע הזה בוצעו בשנה האחרונה כמה מבצעים של פקחי משרד האוצר בשיתוף עם שוטרי יאחב"ל אשר פשטו על עשרות צ'יינג'ים באזור התחנה, אבל אז הם גם חשפו תופעה חדשה ומרתקת: בנקים פיראטים של "אנשי אמון" מקרב מבקשי המקלט אשר מחזיקים על גופם ובעסקיהם מאות אלפי שקלים במזומן – כספים של אנשים מהקהילה אשר נמסרו להם כפקדונות למשמרת.

"עשינו את המבצעים לצורך למידת הנושא בצורה מעמיקה וגילינו העברות במיליארדים לכל מיני מדינות, לא רק אפריקה", אומר בכיר ביחידה לנותני שירותי מטבע (נש"מ). "בחסות האנונימיות של המסתננים בצ'יינג'ים, גורמי פשיעה וארגוני טרור מעבירים כספים למחוזות שונים ברחבי העולם. מעבר לפירצה הפלילית והבטחונית, נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) אשר מאפשרים להוציא כספים לחו"ל בלי לדווח עליהם עוברים על החוק לאיסור הלבנת הון. במובן הזה, גם הבנקים הפיראטים חייבים בפיקוח, נותן שירותי מטבע מכל סוג אשר אינו מפוקח על ידינו עובר עבירה פלילית. לאחרונה אכן תפשנו אצל מסתננים סכומי כסף גדולים במזומן והכספים הללו מיועדים לחילוט לטובת המדינה. בשלב זה מדובר בכמה מיליונים, שיעברו תהליך חילוט בבית משפט, כמובן שיהיו גם פשרות והסדרים שונים, הרי אנחנו בני אדם".

יואב צבר, מנהל היחידה לנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) במשרד האוצר

ציר דובאי – חרטום – מצרים

"באחד לדצמבר 2007 נכנסתי לישראל", סיפר לחוקרי היחידה הארצית לחקירות פשיעה כלכלית (יאל"כ) לואל טסגאי, בעל חנות למכירת כרטיסי חיוג ועמדות אינטרנט במדרחוב נוה שאנן, שמדינת ישראל החרימה לו 272,500 שקל ועוד 59,535 דולר במזומן אשר נתפשו בהנמכת התקרה. טסגאי נעצר כבר לפני שלוש שנים, במסגרת חקירת רשת בדואים מסיני שחוטפים אפריקאים המבקשים להסתנן לישראל, ובאמצעות אנשי קשר בתל אביב סוחטים כופר של עשרות אלפי דולרים מבני משפחותיהם בישראל.

"יצאתי מאריתראה לאתיופיה, מאתיופיה לסודן, מסודן למצרים וממצרים לישראל. נכנסתי לישראל ברכב מגבול מצרים באופן לא חוקי, בדיוק כמו האנשים שאני העברתי להם כסף. בהתחלה עבדתי במלון בהרצליה ועכשיו  השכרתי חנות ברחוב נוה שאנן, 4000 שקל לחודש. אני עצמאי, מצלם תמונות ושולח לאריתריאה, וגם שולח כסף למשפחות באריתראה דרך דובאי, בין 10,000 ל-40 אלף דולר בחודש".

חוקר: נתפש הרבה כסף בחנות שלך.

"זה של אנשים אריתראים שאין להם איפה לשים את הכסף, אז הם שמים אותו אצלי, יש לי רשימה בבית למי שייך כל הכסף. רק 130 אלף שייכים לי. הדולרים של איש עשיר מאריתראה שאנשים היו מלווים ממנו, אני אוסף כסף מהאנשים ושולח לדובאי, שם לוקח את הכסף סוחר בשם סמרה הוגס שממיר לכסף אריתראי, ולאחר מכן הכסף מועבר לאיש העשיר מאריתראה שמחלק אותו שוב לאנשים שיוצאים מהמדינה".

החוקר, רס"ר אופיר גולן, מעמת אותו עם מסמכים המוכיחים שבוצעו דרכו העברות כספים לדובאי אבל גם למצרים, ומטיח בו שמדובר בכספי כופר אשר שולמו לחוטפים בסיני. התשובות של טסגאי מתסכלות, תשובות קצרות, ללא פרטים ושמות כמעט. אפילו המתורגמן חסר אונים. החוקר מתקשה להחליט אם הוא מיתמם או שהוא באמת שליח בלבד, אבל הוא מקשה, מנסה לדובב אותו.

חוקר: מה מטרת העברת הכסף?

"שישחררו אנשים  מאריתריאה במצרים לבוא לישראל".

חוקר: איך זה התבצע?

"יש לאנשים אמונה כלפי, אריתראים במצרים אמרו לאלה שבישראל להעביר רק דרכי. יש לי משפחה בחארטום ודובאי, הם מתקשרים מסודן, 'תקבל כסף מאריתראים', לא זוכר את השם, 'תשלח את הכסף לדובאי דרך מאני גראם'. אני שולח לסמרה שמעביר לאדם בשם סאמסום בחרטום, וסאמסום מעביר את הכסף מסודן למצרים".

חוקר: מי אנשי הקשר בישראל?

"זה לא.. במצרים דיברתי עם דויט, אריתראי, הוא היה אומר לי לאסוף את הכסף ואני העברתי לדובאי".

חוקר: מה קיבלת בתמורה?

"100 דולר לכל העברה".

כאשר חוקרי המשטרה נואשו מהוכחת קשר פלילי של טסגאי לארגוני הפשע בסיני הם שיחררו אותו למעצר בית, אבל לא הניחו לנפשו. הכסף שנתפש נמסר לרשות המסים שביקשה מבית המשפט לעקל אותו כערבון לתשלום שומת מס שתיקבע לו.

המהלך של המשטרה קומם את הסניגור הפלילי של טסגאי, עו"ד ניר זנו (ממשרד ניר זנו וזהבה קרן), שמייצג עוד כמה מבקשי מקלט אשר נעצרו על ידי המשטרה וכספם הוחרם. "לא הגישו כתב אישום על סחיטת מסתננים אז הגישו על סיוע להסתננות", מלין זנו ביום שמש לוהט בפתח דוכן הדיסקית של שישאי גברהמסקל ברחוב הגדוד העברי, לקוח נוסף שמשרד האוצר עיקל לו 450 אלף שקלים.

"הופכים אותם לעבריינים בעל כורחם וגם לוקחים להם כסף. מדובר באנשי אמון חיוביים, שאחרת בני הקהילה לא היו מפקידים אצלם כסף. גם טסגאי וגם גברהמסקל הם אנשי עבודה, מוכרים ויציבים בעסקיהם. אנשים שמים אצלם כסף למשמורת מפחד שיגנבו להם אותו ברחובות או שיגרשו אותם ביום אחד. אלה תנאי החיים הקהילתיים בדרום תל אביב שיצרו את הפונקציה הזו". 

לואל טסגאי בחנות שלו

נפלאות השומה

"חישבנו לו שומה על בסיס עסק לממכר מזון וחטיפים במקום סואן, פידיון הנע בין 582 אלף שקל לשנה לבין 808 אלף בשנה", כתב חוקר מע"מ בתצהיר לבית המשפט. "מאחר והמקום פועל גם בלילה יש להוסיף 35 אחוז לפידיון, ועוד 36 אחוז על שני עובדים. סך הכל פידיון של 2,474,010 שקל. לפי תחשיב הרווח הממוצע בעסק מסוג זה, 65 אחוז, הכנסתו החייבת במס היא 1,608,100 שקל.

"כמו כן למדנו על פעילות עניפה של העברת כספים לחו"ל, הוא הודה שגבה עמלה של 15 עד 20 שקל לכל 100 דולר, ולדבריו הוא מעביר לחו"ל סכומים בין 10,000 דולר ל-40 אלף דולר בחודש, המגיעים לכדי 550 אלף שקל עד מיליון ו-850 אלף שקל בשנה, ובממוצע מיליון ו-200 אלף שקל. יש עוד העברות של 300 אלף שקל בשנה מתשלום כופר עבור חטופים בסיני. לפיכך, סך כל ההכנסה החייבת נקבע על 3,108,000 שקל, אבל מאחר והנתונים אינם מאומתים דיים, למען הזהירות נקבעה הכנסתו החייבת במס על שני מיליון שקל בלבד, והוא נדרש לשלם 855,938 אלף שקל".

למותר לציין שטסגאי בשפתו הדלה מתקשה לתאר בריאיון עימו את התהליך הפלילי ועל אחת כמה וכמה את זה הכלכלי. גם לקוראי "גלובס" יש לו רק כמה תשובות קצרות לתת, בקושי. מצד אחד הוא אומר ביאוש, "לא יודע איפה האנשים שמים עכשיו את הכסף, לא איכפת לי, אני לא שולח יותר כסף לאריתראה, להורים שלי שמה לא חסר כלום". מצד שני הוא מביע תקווה כאשר הוא אומר נרגש שבגיל 25 הוא התחתן ואשתו ההרה עומדת ללדת בכל רגע את ילדו הראשון.

על הרקע הזה, אין פלא שטסגאי לא הגיב על שומה שנשלחה לו בדואר, ומשלא הגיב הוגשה לבית משפט מחוזי בקשה לעיקול הכסף שנתפש במשטרה. הבקשה התקבלה על ידי בית המשפט במעמד צד אחד ועו"ד זנו הפליליסט נאלץ להעביר את הלקוח למשרדו של עו"ד גלעד ברון המתמחה בעבירות כלכליות ומיסוי.

"קודם המשטרה תופסת כספים שלא כדין ורק לאחר מכן, על מנת 'להכשיר את השרץ', ממהרת המדינה לעכב את הכספים תוך העברת חלקי מידע ועריכת שומה מופרזת ובלתי סבירה", כתבו ברון ועו"ד נעם שרעבי ממשרדו בבקשה לביטול העיקול.

בקשתם הדפה אחד לאחד את טיעוני רשות המסים והציגה את התנהלות הרשות כמתנשאת על האנשים במדרג הנמוך ביותר של החברה. "מאופן בניית השומה נראה כי המשיב ערך אותה כלאחר יד, לא טרח לראות את בית העסק, את הפעילות המתנהלת בו ולא עשה פעולות מינמליות של ביקורת… המדינה השמיטה ראיות ועדויות בהתנהלות בלתי ראויה וחמורה, במיוחד כאשר מדובר בפליט שאינו דובר השפה ולא יודע להתגונן כראוי".

בראש וראשונה נטען, כי הכספים נתפשו בחיפוש שנערך בחנות ללא צו חיפוש. בהמשך נטען, שהמדינה קבעה בחישובי השומה כי טסגאי גובה 20 שקלים לכל 100 דולר שהוא מעביר לאריתראה, אלא שברשות המסים "שכחו" לצרף את מרכיב ההוצאות של טסגאי: תשלום ל"מאני גראם" שגובה 10 שקלים לכל 100 דולר ותשלום נוסף לאנשי קשר בדובאי ואריתראה.

"מדובר בשומה שרירותית שלוקה באי סבירות קיצונית", כתבו פרקליטיו וציינו כי אין מדובר במזנון הומה אדם ברחוב ראשי בתל אביב המופעל על ידי שני אנשים 24 שעות בשבוע במתח רווחים של 65 אחוז, אלא בחנות של 20 מ"ר שנמכרים בה כרטיסי חיוג ברווחים זעומים של 10 אחוז, עם מחזור יומי של 1,500 שקל ורווח נקי של 5,000 שקל לחודש. "דוגמא זועקת לשמיים היא כי השומה נערכה לכל שנת 2009 בעוד שהעסק החל לפעול רק בחודש אוגוסט 2009", נטען בבקשה.

הנה עוד פרט מהותי שחוקרי רשות המסים לא הציגו לבית המשפט: יומן כחול שנתפש בחנות של טסגאי ובו רישום מדויק של הפקדונות. חוקרי יאל"כ חקרו במשרדיהם שישה מבין עשרות הנתינים האריתראים אשר שמם מופיע ביומן, ואלה אימתו בעדויותיהם את הסכומים שהפקידו אצלו במזומן. נראה כי ההתאמה המלאה שנמצאה בין הסכומים שנרשמו ביומן לבין עדויות המפקידים לא התאימה לעורכי השומה והם פשוט לא כללו אותה במסגרת השומה.

"האנשים האלה, חלקם מקבלים שכר בדולרים, ביקשו להפקיד את כספם אצלו", טען עו"ד שרעבי בבית המשפט והצביע על קבוצת אריתריאים שהתייצבו באולם. "הם לא יכולים לפתוח חשבון בנק וגם לא יחזיקו כסף בביתם כי הם ישנים שמונה בחדר. גם הנישום פליט שלא פתח חשבון בנק. באריתראה היה נהוג להחזיק כסף אצל חנווני, פה הוא היה על תקן החנווני, יש לו מחברת והוא רשם כספים שהתקבלו. האנשים האלה נמצאים פה, זה הכסף שלהם".

בשלב הזה נציגת רשות המסים, עו"ד קרן יזדי, הודיעה לבית המשפט כי היא מסכימה לשחרר את מרבית הכסף ולהותיר ברשות המדינה רק את 130 אלף השקלים של צגאי, עד שנציגיו יגיעו לשומה מוסכמת. 

עו"ד רונן רוזנבלום	עו"ד גלעד ברון

זעקת הצ'יינג'ים

תיק טסגאי החל לפני שלוש שנים אמנם אבל פקח את עיני חוקרי רשות המסים לסצינה הכלכלית בקהילת מבקשי המקלט, מה שהוביל למבצעי המעצרים. התיק גם משקף תהליך אכיפתי שהפך לאחרונה לשגרה עסקית באזור התחנה – מעצר, תפישת כסף, עיקול וחילוט – או שחרור הכסף דווקא.

בוקר אחד בחודש יולי 2012 פשטו בלשים של יאחב"ל על צ'יינג' חוקי במדרחוב נוה שאנן, כדי לאבטח את פקחי יחידת הנש"מ ורואי החשבון של חברת פאהן קנה בע"מ לניהול בקרה. אנשי המקצוע העתיקו מהמחשבים של הצ'יינג' את נתוני תוכנות ניכיון הצ'קים, המרות מטבע זר והעברות כספים לחו"ל, במטרה לעקוב אחרי דיווחי הצ'יינג'.

הביקורת התייחסה לתקופה מחודש יולי 2008 עד יולי 2012 ומצאה לא מעט חוסרים בחובות הדיווח. אין צורך לדון כאן בכל הממצאים, למעט נתון אחד רלוונטי: בארבע השנים העביר הסניף הקטן בנוה שאנן 35 מיליון שקל לחו"ל (לשם השוואה, מחזור המרת המטבע באותו צ'יינג' עמד על שני מיליון שקל בלבד). במסגרת זו גם נמצא, כי ב-5,000 עסקאות העברה לחו"ל לא נרשמה זהות מבקש ההעברה. העסקאות לא דווחו כעסקאות בלתי רגילות חרף החובה לעשות כן בעיסקאות של למעלה מ-1,000 שקל, כאשר מבצע העסקה אינו מזוהה. סך הכל מדובר בקצת יותר מ-35 מיליון שקל וכעת עומד הצ'יינג' בפני ועדת העיצומים של יחידת נש"מ. אבל זה רק ההליך המינהלי, לא מן הנמנע כי יוגש נגד הבעלים גם כתב אישום פלילי בעבירה של הלבנת הון.

"זה בדיוק המקרה שמדגים מדוע פורחים הצ'יינג'ים במדרחוב נוה שאנן", אומר פקיד בכיר ביחידת הנש"מ. "רק ברחוב הקטן הזה יש 10 צ'יינג'ים חוקיים, בכל מתחם התחנה יש כ-30, עכשיו צא וחשב בכמה כסף מדובר".

מרבית הצ'יינג'ים חזרו כבר לעבוד ומנהלים מו"מ עם יחידת הנש"מ בניהולו של יואב צבר, מומחה מספר אחת של מדינת ישראל בנושא הבוער של הצ'יינג'ים, שאיכשהו מזוהים תמיד עם ארגוני פשיעה למרות שמשרד האוצר מעודד מאוד את המערכת הפיננסית החוץ בנקאית.

"מי כאן המלבינים, האריתריאים או אנחנו?", תוהה אדם המקורב לבעל הצ'יינג' בו מדובר. "מה כבר מלבינים, משכורות של אריתראים מסכנים? איפה כאן תכלית ההלבנה? זה לא רציני. לא חייבים לעצור אנשים, לאלץ אותם להשקיע כסף בייצוג משפטי ולהפסיד כסף בעיצומים כספיים. המבצעים האלה מרגישים כמו מבצע הסברה אלים לחוק החדש".

עו"ד רונן רוזנבלום מייצג את אחד הצ'יינג'ים שעומדים כעת בפני ועדת העיצומים: "יש מקום לתת שירות חוקי ומקצועי לציבור רחב ביותר של עובדים זרים לא חוקיים, ותפקיד רשויות האכיפה הוא לוודא שהדברים נעשים בהתאם להוראות החוק, אבל יש לעשות זאת באמצעים מידתיים ולא באמצעות גלי מעצרים פשיטות וסנקציות כספיות שמתאימות למאבק בפשיעה חמורה. מדובר בנותני שירותי מטבע שספק אם מחזור עסקאותיהם מתקרב בכלל לקנס ולהוצאות הכספיות שיכול ויוטלו עליהם במסגרת ההליכים נגדם, מן הראוי היה לברור את היעדים טרם ביצוע הביקורת המשולבת. רבים מהם בכלל מתנהלים על פי הוראות חוק איסור הלבנת הון". 

הבנק של סולימן בדוכן כרטיסי החיוג. מתוך עמוד הפייסבוק של סיגל רוזן

אנשי אמון

בעוד הצ'יינג'ים החוקיים שורדים בזכות הון עצמי ועורכי דין יוקרתיים, ה"בנקאים" מהקהילות האפריקאיות מתהלכים בהרגשה שחרב עליהם עולמם, הן ברמה האישית והן מול אנשים זועמים שהפקידו אצלם את כספם ונותרו בחוסר כל.

"אנשי האמון אשר נותנים שירותים כלכליים לקהילתם אינם רשאים לקבל רישיון של נותן שירותי מטבע מאותן סיבות של חוסר זהות אזרחית שסובלים מהן לקוחותיהם", מסביר עו"ד ברון. "האנשים האלה עובדים ומרוויחים כסף, וכמו בכל מסגרת חברתית הם צריכים להחזיק אותו היכנשהו, אז הם מפקידים את המשכורת כולה אצל אותם אנשי אמון. לאחרונה יצא תיקון לצו נותני שירותי המטבע, ועל פיו צ'יינג'ים אינם רשאים יותר לבצע העברות כספים למי שאינו מזוהה. זה רק הגביר את הצורך בפעילות של אנשי האמון – מחוסר ברירה ממש. כל עוד המצב החברתי הפליטי נותר בעינו, הכספים האלה חייבים לצאת ממדינת ישראל, ועל הרקע הזה, אנחנו נתקלים במקרים שרשויות האכיפה ממש רודפים את אנשי האמון".

אחד האנשים הללו הוא סולימן אדם, שברח מסודן בשנת 2008 והגיע לתל אביב. ב-12 למאי פשטו שוטרים ופקחים של מע"מ על הדוכן שלו למכירת כרטיסי חיוג ומוצרי טבק בצומת הרחובות נוה שאנן ובני ברק. במהלך החיפוש נתפשו בתוך שקית 200 אלף שקל במזומן. סולימן נחקר וסיפר כי הוא מפעיל את העסק משנת 2009, לפיכך חושבו מחזור עסקאותיו והכנסותיו, ונקבע כי הוא חייב למע"מ בלבד 539,108 שקלים כולל ריבית והצמדה.

מאחר והוא תושב ארעי ביקשה המדינה להשאיר את הכסף שנתפש כערובה לתשלום חובותיו. השופט אריאל צימרמן מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את הבקשה, ונימק בציניות: "אף שהמדינה חוששת כי סולימן יעזוב את ישראל בלא לשלם את חובותיו לה, הרי היא אינה קוראת למנוע את יציאתו, כי אם לעיקול רכושו, כולל 200 אלף שקל במזומן שנתפשו על גופו".

השמועה על הכסף שעו"ד ברון החזיר לטסגאי הובילה למשרדו גם את הקולגה סולימן, והטיעונים נגד בקשת המדינה חזרו על עצמם: שוב נערך חיפוש בבית עסק ללא צו חתום על ידי שופט, שוב הוצאה שומה מופרכת רק בדיעבד, בעקבות תפישת הכסף, ושוב מדובר בפקדונות שהופקדו אצל "הבנקאי" למשמורת על ידי חברי הקהילה.

"לחוקרי המס יש אמנם סמכות להיכנס לעסק ללא צו חיפוש", אומר עו"ד ברון, "אבל הם רשאים לתפוש טובין בלבד, וכסף מזומן הוא מסמך סחיר שאינו נכלל בהגדרה של טובין. מלבד זאת, כל בניית השומה שגויה ושרירותית, שכן החישוב לא כלל את תשומות המע"מ שסולימן שילם בעת רכישת מרכולתו – כרטיסי חיוג וטבק שנרכשים מעוסקים רשמיים. השומה מנותקת מהמציאות בתחנה המרכזית שבה חיה אוכלוסיה אשר אינה מודעת לחובותיה וזכויותיה… גם אם היה מחדל הוא אינו מהווה סיבה לסגור את עסקו ולקבוע חיוב מס שגבוה באופן מהותי מכל רכושו עלי אדמות".

כמו ביומן הכחול של טסגאי, גם סולימן ניהל רישום מסודר של כספים אשר הופקדו אצלו. מתוך 200 אלף השקלים שנתפשו, נטען בתגובה לדרישת העיקול, 186,530 שקל אינם שייכים לו, אלא מדובר בכספים שהוא קיבל למשמורת מנתינים אריתריאים דווקא (ראו צילומים), שאין להם חשבון בנק וראו בו אדם מהיימן אצלו ניתן להפקיד את חסכונותיהם.

לפי כתב ההתנגדות של עו"ד ברון, שיא האטימות הוא בטענת המדינה שסולימן יעזוב את הארץ. "טענה זו מצביעה על חוסר הבנה מוחלט בכל הנוגע לפליטים מסודן, דווקא במקרה שלהם אין להם לאן לחזור, נראה כי טענה זו נטענה בעלמא… התנהלות המדינה מצביעה על רמיסה של זכויות יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו". 

דפי בנק של מבקשי מקלט בתחנה המרכזית (לחצו להגדלה)

שוק שחור חדש

המתנדבים בארגונים החברתיים אשר מסייעים למבקשי מקלט ומהגרי עבודה אינם מצויים בפרטי התקנות הכלכליות, אבל התופעה של מה שהם מכנים כ"התעמרות פקחי המס והעירייה" בעסקים של יוצאי אפריקה מחלחלת מזה זמן גם אצלם.

"איסור העברת כספים לחו"ל תהווה גזירה שהציבור הזה לא יוכל לעמוד בה", אומרת סיגל רוזן ממוקד הסיוע לעובדים זרים. "האנשים שם אספו כסף כדי לשלוח אותם לפה, ועכשיו מצפים מהם לעזור. הכסף למשפחות ייצא מהארץ גם בדרכים לא חוקיות, אז במו ידינו אנחנו תורמים להתפתחות שוק שחור חדש ומסוכן. המדינה הצליחה לעצור את הכניסה לישראל באמצעות הגדר בסיני, כך שאין עוד צורך במגבלות הכלכליות. מאז שהמעבר נסגר אנשים משלמים כדי לשחרר בני משפחה שנתפשו בקהיר דווקא".

אורית מרום מארגון אס"ף (ארגון סיוע לפליטים) מתארת סצינות כלכליות מחיי היום יום של מבקשי המקלט: "מטרטרים אותם בבנקים. בסניפים של דרום תל אביב מנסים לעזור להם אבל יש סניפים עם יותר מדי מהם, ואז מפנים אותם לסניפים אחרים, אבל שם לא מכירים את הויזה שלהם (ראו תמונה) ולא יודעים מה לעשות איתם. הם מגיעים אלינו לאס"ף ואנחנו מנסים לעזור להם, אבל מי שלא יודע להסתגל הולך למאעכר הקרוב לביתו.

"המדינה צריכה להבין שזו אינה שהות זמנית יותר, הם כאן להישאר, עובדים ודוברים עברית, לכן יש לשלב אותם באמצעות זכויות בסיסיות. האנשים האלה נחוצים לכוח העבודה, אסור לדחוף אותם לשוליים, כי זה פוגע דווקא בשוליים של החברה הישראלית, ראה ערך השכונות בדרום תל אביב".

עו"ד ברון מגלה בהקשר זה, כי בתקופה האחרונה הוא מגלה פתיחות ונכונות לפשרה ברשויות המס, שם מסכימים לפתוח להם תיקי עוסקים. "היקף התפוש בתיקים שאני מטפל בהם הוא כמה מאות אלפי שקלים. במקרים של טסגאי וגברהמסקל כבר החזירו כסף, בחלק מתנהל ההליך שומתי, ובחלק מהמקרים זה הולך רק דרך בתי משפט".

ואיזה לקוחות הם?

"אתה נקרע בין שני עולמות, והלב יוצא אליהם. הם אוספים שקל לשקל ומוכנים לעשות הכל כדי להשתייך. אנחנו שואפים כעת לרישום שלהם ברשות המסים, הם ישלמו מס, ומדובר במס ריאלי זעום. ללא כניסה למערכת יהיו עוד היתקלויות עם רשות המסים, וחילוטים, וזה הרבה יותר קשה, לשני הצדדים".

ביחידה לנש"מ טוענים כי יש כיום כעשרת אלפים חשבונות בנק מוסדרים של מסתננים מבקשי מקלט, ועדיין שוהים בישראל עוד כ-50 אלף שמנהלים את ענייניהם הכספיים ב"בנקים" פרטיים. מבחינת האוצר מדובר במיליארדים שמסתובבים והם אינם יודעים היכן בדיוק. המהלך האחרון כלל למידה של הנושא והנחת יסודות לאיסוף מידע מודיעיני בשטח. כאשר מושמעת ביקורת על הכוחנות וחוסר המידתיות של מהלכים אלה נשלפת התשובה הישראלית המוכרת: חשד לכך שארגוני הטרור משתמשים במערכת הבנקאות הפיראטית לצורך העברות כספים לשטחי הרשות הפלסטינית, עזה, סיני וסודן. "הם עושים עלינו חוואלות", אומר פקיד באוצר.

חוואלות?

"זה מושג מקצועי מהשטח, שכולל מערכת סיבובית של כספים, שימוש בעובדים זרים לצורך העברות כספים לשטחים וקיום התחייבויות בחו"ל".

בינתיים אתם הולכים על בחורים שמוכרים  בבוטקה סיגריות וכרטיסי חיוג.

"אנשי האמון האלה אסור להם לנהל בנקים, מדינת ישראל מאפשרת למסתננים לפתוח חשבון בנק, בצ'יינג', בדואר. כל מי ששומר להם את הכסף, גם אם הוא סודני, שיבוא וידווח כדי שנדע לאן הולך הכסף הזה, אולי הוא הולך למימון טרור? שיבואו לבקש אישור לנש"מ, נשקול, אבל אי אפשר לתת להם להמשיך להחזיק כסף בכמויות אדירות כאלה".