 |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים פרסמה את ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחום העיסוק שלה.
הדו"ח נועד לסייע למגזר הציבורי והפרטי לזהות מצבי סיכון המובילים לעבירות של הלבנת הון, להבין את הסיכון הפוטנציאלי שלהן למערכת הפיננסית ולביטחון הלאומי, להכיר דרכי התמודדות עימן ולשמש בסיס לקביעת מדיניות וסדרי עדיפות בתחום המניעה של הלבנת הון ומימון טרור.
ההערכה בוצעה בהתאם להמלצות ארגון ה- (FATF – Financial Action Task Force), המתווה סטנדרטים בינלאומיים על פיהם נדרשות מדינות לזהות ולהעריך סיכונים להלבנת הון ומימון טרור.
הערכת הסיכונים הלאומית בתחום בוצעה במהלך שנתיים ועבדו עליה בשיתוף פעולה כל גופי האכיפה והרגולציה הפיננסית במדינה. הערכת הסיכונים מתייחסת למספר תחומי עבירות מקור, שמהוות בסיס להרשעה בעבירה של הלבנת הון.
 |
| ביקורות רק ביחס לאחוז קטן מהמדווחים (אילוסטרציה: FREEPIK) |
בלימה בעבירות מס
על פי נתונים שהועברו מגורמי האכיפה היקף ההון הבלתי מדווח בישראל מגיע לעשרות מיליארדי שקלים, ונמצא קשר ישיר בין עבירות מס לעבירות הלבנת הון בהיקפים כספיים נרחבים. עם זאת, לאור צעדי האכיפה שננקטים בשנים האחרונות במישור הפלילי, ונוכח ההכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לעבירת הלבנת הון, נראה כי החלה מגמת בלימה, ולפי מחברי הדו"ח לא צפויה התגברות משמעותית של התופעה.
נקודות התורפה הנוגעות לאופן המיסוי בישראל נובעות מכך שביקורות המס נעשות רק ביחס לאחוז קטן מהמדווחים, וברוב המקרים ישנה הסתמכות על הדיווח העצמי ללא ביקורת. בנוסף, העדר קיומו של משטר דיווח כללי לרשות המסים, מקשה על יכולת הרשות לקבל את מכלול הנתונים ולאמתם.
הרשות פועלת לאיתור אורח חיים אשר אינו תואם את רמת ההכנסות המדווחות, מה שעשוי לשמש בסיס לחשד לביצוע עבירות מס, ומשמש בסיס לעיקול רכוש שנתפס.
תחום אחר הוא מאבק בתכנוני מס מתוחכמים ואגרסיביים המבוצעים במטרה להקטין את נטל המס, ומקשים על גופי הביקורת. כעת יש חובה לדווח בדו"ח השנתי על תכנוני מס, ואי דיווח מהווה עבירה פלילית.
קושי נוסף עליו מדווחת הרשות הוא באכיפת חוקי המס על הכנסות ישראלים מחוץ לישראל, עקב הגדרת התושבות שלהם וקביעת המיקום המדויק של מרכז חייהם. בהקשר זה מתייחסים גם לפטור למהגרים לישראל (עולים חדשים) מדיווח לרשות המסים על הון שברשותם.
 |
| מעצרים בארגון אברג'ל |
פגיעה בארגוני הפשיעה
במסמך נכתב כי ארגוני הפשיעה בישראל פעילים בתחומי עשייה פלילית "קלאסיים" כמו סחר מקומי ובינלאומי בסמים, סחר באמל"ח ושימוש בו, אלימות לסוגיה, הימורים, סחיטת דמי חסות, הנפקת חשבוניות פיקטיביות, מתן אשראי חוץ בנקאי וגביית חובות באלימות, הונאה והלבנת הון. בנוסף לאלו, קיימת מגמה מצד ארגוני פשיעה לחדור גם לתחומים לגיטימיים דוגמת נדל"ן, השקעות בחברות, השתלטות על מקרקעין ועוד.
בהמשך צויין כי בשנים האחרונות הונחה תשתית מקיפה ונרחבת של שיתופי פעולה בינלאומיים בין משטרת ישראל ורשויות אכיפה בחו"ל, לצורך מאבק בפשיעה המאורגנת. שיתוף פעולה זה מאפשר פעילות מבצעית נגד ארגוני פשיעה, יירוט, חקירה והסגרה של ראשי ארגוני פשיעה שפעלו בישראל והוביל למעצרים וכתבי אישום רבים של ראשי ארגוני פשיעה ולפגיעה אנושה בתשתית הפשע המאורגן בישראל.
 |
| שלום דומרני בבית המשפט |
הנתונים שנאספו מצביעים על כך שקיומם של תנאים כלכליים וחברתיים מסוימים, מהווים גורם סיכון להתחזקות הפשיעה המאורגנת. עוד עולה כי הגלובליזציה של הפשיעה המאורגנת והעובדה שארגוני פשיעה רבים מזהים את היתרונות הטמונים בפעילות בינלאומית, עלולה להביא לגידול במספר הבריתות הבינלאומיות בין ארגוני פשיעה ישראליים למקביליהם בעולם. צויין כי סכומי כסף בהיקפים משמעותיים מולבנים דרך הזרמתם לחו"ל והסתרתם שם. הכספים עוברים בעיקר דרך נותני שירותי מטבע, אנשי קש, רכישות נדל"ן והלבנה דרך עסקים עתירי מזומן.
תחום נוסף בו תיתכן עלייה במעורבותם של ארגוני פשיעה הוא ביצוע הונאות מתוחכמות, תוך ביצוע מעשי מרמה כלפי מוסדות פיננסיים בחו"ל.
על פי הנתונים שנאספו, האיום הנשקף מארגוני הפשיעה בהקשר של הלבנת הון עודנו משמעותי. נקודת התורפה המרכזית שזוהתה היא כי השימוש שנעשה בחוק מאבק בארגוני פשיעה במסגרת הלחימה בהלבנת הון מצומצם ביותר, עובדה שעשויה להעיד על שימוש מוגבל בכלים שהעמיד המחוקק לטובת רשויות האכיפה במסגרת המלחמה בפשיעה המאורגנת.
 |
| ריקו שירזי בבית המשפט |
מכת מדינה – חשבוניות פיקטיביות
על פי ההערכות זוהי תופעה נפוצה מאד ובהיקפים כספיים נרחבים שמסתכמת בכמה מיליארדי שקלים בשנה. נקודות התורפה שאותרו כוללות הפקת חשבוניות מס פיקטיביות בקלות, דבר שמקטין את היכולת לפקח על כמות חשבוניות המס המונפקות, והקלות בה ניתן להקים חברות קש או להשתלטת על חברות, כך שמוכר חשבוניות מס פיקטיביות יכול להזדהות במרמה כבעלים של חברה ולהוציא בשמה חשבוניות מס מזויפות.
 |
| סמים שהוברחו דרך הגבול עם ירדן |
סמים – ארבעה מיליארד כסף שחור
על פי נתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, שווי שוק הסמים בישראל בשנים האחרונות הוערך ביותר מארבעה מיליארד שקל. גורמי האכיפה מציינים שיטות להברחת סמים דרך גבולות ישראל, בעיקר דרך הגבול עם מצרים וירדן, ואילו תפיסות סמים בנמל התעופה בן-גוריון מצביעות על שימוש בבלדרים וחבילות דואר. בנוסף, ההערכות המודיעיניות לשנת 2017, מצביעות על מעבר גובר לסחר בסמים באמצעות האינטרנט.
נקודות התורפה בהקשר של סחר בסמים כוללות את הקלות היחסית בה ניתן לייצר הון שמקורו בהברחת סמים דרך הגבולות היבשתיים, וכן את הסחר המקוון שיוצר גם הוא קושי אכיפתי. על פי המסמך, היקפי הלבנת ההון ביחס לכספים שהופקו מעבירות סחר בסמים הם גבוהים ביותר, מה שמשליך על פוטנציאל הנזק הכלכלי המשמעותי.
 |
| מעורבות של ישראלים בהונאות משקיעים בחו"ל (צילום להמחשה מתוך יוטיוב) |
מרמה והונאה – אופציה לצמיחה ממשית
תחום זה כולל הונאות תשלומים, התחזות וגניבת זהות, זיוף כסף, מסמכים ותעודות, הונאת זרים, הונאה ומרמה כלפי המדינה, והונאה ומרמה בתחום הקניין הרוחני. כמו כן ישנן הונאות המתבצעות באמצעות האינטרנט ובאמצעים טכנולוגיים כמו מסחר באופציות בינאריות.
מהנתונים עולה כי היקפן של תופעות הונאה ומרמה בישראל הוא משמעותי ביותר. בשנת 2016 הגיע היקפה הכספי של התופעה ליותר ממיליארד שקלים. בנוסף, התפתחותם של אפיקי הונאה ומרמה חדשים והשימוש באמצעים טכנולוגיים ומקוונים לשם ביצוע העבירות, מעלה את הסבירות כי היקף ביצוען ילך ויגבר.
נקודת התורפה הבולטת ביותר בתחום זה סובבת סביב עבירות מרמה והונאה "קלאסיות", המבוצעות בסכומים נמוכים יחסית, ולכן מטופלות לרוב על ידי התביעה המשטרתית, כאשר מרבית המקרים מסתיימים בפיצוי הקורבנות. תיקי הונאה משמעותיים ובהיקפים גדולים מנוהלים על ידי יחידות המשטרה הארציות, ובהם יטופלו גם עבירות הלבנת הון.
נקודת תורפה נוספת מתייחסת לזירות סוחר המנוהלות בישראל אך פונות ללקוחות בחו"ל בלבד, ולכן אינן כפופות לרגולציה. עובדה זו הביאה לכך שבמקרים מסוימים, במיוחד בקשר לשיווק אופציות בינאריות, שימשה פעילות זו כר נוח לפעילות מרמה.
צויין כי חשש זה נתמך בעלייה במספר הבקשות מחו"ל לגורמי האכיפה בישראל בנוגע למעורבותם של ישראלים בהונאות משקיעים בחו"ל, תופעה אשר הובילה לנזק תדמיתי משמעותי לישראל בכלל ולשוק ההון בישראל בפרט.לאחרונה הוגשה הצעת חוק המבקשת לאסור באופן מלא מסחר באופציות בינאריות.
