דרישה בכנס הלשכה: "איסור פרסום שמות חשודים בשלב המעצר"

מנחה הפאנל, עו"ד אורי קינן. "שני שליש מהמעצרים מסתיימים ללא הגשת כתבי אישום"

"פרסום שמות חשודים, על ידי המשטרה ובתי המשפט, בעידן הדיגיטלי – פירושו הכפשת שמם לנצח במציאות בה ידוע כי שני שליש מהמעצרים מסתיימים ללא הגשת כתבי אישום". כך אמר עו"ד אורי קינן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, בפאנל שהינחה בנושא זכויות חשודים בהיבט של צווי איסור פרסום ומניעת הדלפות מחקירות.

עו"ד קינן ביקש מיו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, לפעול בתחום החקיקה ולשנות את המצב הקיים של פרסום שם חשוד לאחר הארכת מעצר, לכדי מצב שבו ככלל ייאסר פרסום השם למעט החלטה מפורשת של בית משפט. לדברי עו"ד קינן, מדובר ב"מציאות בלתי נסבלת של תיוג חשודים על ידי מערכת המשפט והמשטרה". לדבריו, המשטרה פוגעת בזכויות ויוצרת תיוג שלילי ללא סמכות בפעולות נוספות, כגון פרסום "המלצות על כתבי אישום" שאינן בתחום סמכותה.

ח"כ אמסלם. "אמשיך בדרישה להרחיב את בדיקות הפוליגרף"

ח"כ אמסלם תקף את הפרקליטות על הודעות סגירת תיקים מנומקות, הכוללות לעתים למרות סגירת התיק אמירות בגנות מעשים "לא ראויים" של החשוד בפן הציבורי-מוסרי. "בתיקים ציבוריים, יוצא בסוף בעיתונים כאילו החשוד אשם למרות שנסגר התיק והוא לא יכול להיפטר מזה". ח"כ אמסלם האשים גם את המשטרה בהדלפת סרטונים מחקירות. "מכאן נולד הדיאלוג שלי איתם, ועלה הנושא (דרישת ח"כ אמסלם; א"ז) של בדיקת פוליגרף לקצינים. המשטרה יזמה את 'חוק הפוליגרף', לא אני", אמר אמסלם. "אבל הם התכוונו לבדיקות לסגל הפיקוד הבכיר בלבד, אבל לא לקצינים ולחוקרים מן המניין. אני נדהמתי, ואמשיך בדרישה להרחיב את הבדיקות. לפרקליטות כואב הבטן, כי הם אומרים שזה לא נעים לעבוד תחת איום פוליגרף".

עו"ד קינן הזכיר לשופט בני שגיא (כיום במחוזי תל אביב) פרשה מלפני כמה שנים, בה נתן כשופט מעצרים איסור פרסום על שמותיהם של 15 חשודים בפדופיליה ועבירות בקטין.

השופט בני שגיא. "לא פוסל שבתחילת חקירה יהיה כלל של אי-פרסום השם"

השופט שגיא: "החשודים טענו כי הצעיר הציג עצמו כבן 18. חלקם היו בארון, מפורסמים ונשואים עם ילדים. נתתי איסור פרסום, ובית המשפט המחוזי ביטל את האיסור לטובת עיקרון הפומביות. נמתחה עליי ביקורת בעיתונים. הסנגורים ערערו לבית משפט עליון. בינתיים, בעימותים בחקירה המתלונן החל לחזור בו מטענתו שאמר לגברים שהוא בן 15, ואז נציג המדינה חזר בו מההסכמה לפרסם את השמות. כעבור חודשיים התיק נסגר. לענייננו, אני לא פוסל את הרעיון של היפוך מצב הדברים, כך שבימים ראשונים של חקירה יהיה כלל של אי- פרסום השם".

עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר כי בכוונת הפרקליטות להילחם מצידה בהדלפות של חומרי חקירה: "אנחנו מנסחים הנחיות, תקנות וחוקים שיאפשרו חקירה פלילית של הדלפות", אמר עו"ד נזרי. "עשרות אנשים (חוקרי משטרה, פרקליטים, סנגורים) קשורים למעגל בכל תיק חקירה, ואנחנו לא רוצים לפגוע בעיתונות, אבל ההנחיה המתגבשת היא שיהיה יותר שימוש בכלים של חקירה פלילית לאיתור מקור הדלפות במקרים מתאימים". לדבריו הדלפות גורמות לשיבוש חקירה – "בתיק אולמרט פורסמו בשלב מוקדם תמלילי חקירה ממש של עדים כמו אורי מסר ושולה זקן" – ובנוסף מפרות את חוק פרטיות חשודים בחקירה, שנחקק בעקבות פרסום "סרטון בליעת הנייר" על ידי מו"ל מעריב לשעבר עופר נמרודי.

המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי. "לאפשר חקירה פלילית של הדלפות"

המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עו"ד ענת סבידור: "מארג ההדלפות הוא מכל הכיוונים, לא כל דבר יוצא מהמשטרה או מהפרקליטות והראיה היא ההדלפות בערוץ 2 של תמלילי ביבי-נוני מוזס. אותי מטרידות יותר הפרות צווי איסור פרסום על ידי בלוגרים ברשתות חברתיות".

עו"ד קינן שאל את עו"ד תמי אולמן האם גם סנגורים מדליפים חומרי חקירה. עו"ד אולמן: "הסנגורים לא תמיד יודעים מה קורה בחדרי החקירות בשלב מעצר ימים. הם לא חשופים לחומר, זו המשטרה שמדליפה".

עו"ד ענת סבידור ועו"ד תמי אולמן

שופט בית משפט המחוזי בירושלים צבי סגל סיפר בהקשר ל"דילמת הפרסום" על החלטה שנתן בבקשה של כלי תקשורת להתיר פרסום קטעים מדיון בתיק של ביצוע עבירות מין בקטינה. מדובר בתיק בו טענה הסנגורית שייצגה את נפגעת העבירה כי בית המשפט איפשר לסנגורו של הנאשם להתעלל במתלוננת ודרש ממנה "להדגים" את העבירה שבוצעה בה . נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר גולדברג, שלל את הדברים. לימים ביקש העיתונאי רביב דרוקר לפרסם את ההקלטה מהדיון. השופט סגל סיפר: "דחיתי את הבקשה, למרות שמאוד רציתי שיראו מה קרה שם באמת. בית המשפט העליון התיר לפרסם חלקים מסויימים, אך העיתונאי לא ציין כמה פרטים מהותיים – למשל, שהסנגורית מטעם המתלוננת ומרכז נגה לא אמרה מילה בזמן הדיון וכתבה מכתב בדיעבד".

עו"ד אייל בסרגליק. "פרסום שם חשוד – רק בשלב האישום"

עו"ד ששי גז: "כל שנה אנו חוזרים לכאן ודנים באותם נושאים, רעיונות והצעות חקיקה, ובפועל שום דבר לא השתנה".

עו"ד אייל בסרגליק נתן דוגמא מתיק שבו ייצג איש העוסק בהשקעות, שהיה חשוד בעבירות שוחד ושמו פורסם בעיתונות הכלכלית. התיק נסגר מחוסר אשמה, אך איש העסקים חש בהשלכות הפרסום עד היום. עו"ד בסרגליק ביקר את עמדת המשנה לפרקליטות מחוז מרכז, שגיבתה את פרסום שמו של חשוד ברצח בת זוגו שנעצר לאחרונה ושוחרר. לדברי עו"ד בסרגליק, הפרסומים הפוגעניים של המשטרה כנגד השופט עודד מורנו ששיחרר באומץ את החשוד הם שערורייתיים. לדבריו, "פרסום שמות חשודים בטרם הגשת כתב אישום פוגע בהליך השיפוטי גם בשל התערבות צדדים שלישיים (כגון בפרשיית התעשייה האווירית) ופוגע אף בחילוט, שכן חשוד אשר מפורסם שמו הופך למצורע עסקית. לא יעלה על הדעת ששמו ותמונתו של חשוד יימרחו בעמוד הראשון של העיתון בשלב של החשד הראשוני".