 |
| משחק או אמיתי? (אילוסטרציה) |
אני מהרהרת באפשרות לעסוק במשלח יד נוסף, שיוכל לרפד היטב את חשבוני ביום סגריר: לחשוב מיהו הגבר הכי עשיר שאני מכירה, עם עדיפות ליחסי תלות או מרות בינינו, ולהתלונן כי אי שם בעבר, הוא תקף אותי מינית. זאת, לאור ריבוי המקרים של נשים המתלוננות כנגד הטרדות מיניות, אונס, ניצול כוח ויחסי מרות ועוד תופינים, וחלק לא מבוטל מהן זוכה בתמורה בסכום נאה למדי של פיצויים או דמי שתיקה.
קחו לדוגמא את המקרה הנוכחי, של העובדת בבנק הפועלים, אשר התלוננה כי ציון קינן תקף אותה מינית. אם מחשבים את שעות העבודה שלה כשחקנית על במת בית המשפט, או הליך בוררות, ועוד מספר שעות מאחורי הקלעים, ומחלקים את המיליונים שהיא קיבלה בסכום השעות, מה יוצא? סטארטאפ קטלני. אין ספק, כי בכל שוק ההייטק לא קיים מיזם כה רווחי.
אחרי שאנצל היטב את מכסת התלונות הפרטית שלי, אוכל להפעיל רשת של נשים, שיעלו פוסטים של וידוי על תקיפה מינית מזעזעת מעברן, ואלה יכבשו לרגע את כיכר הפייסבוק, או נשים שיתחברו לכתב או תחקירן בטלוויזיה ו"ברגע של חולשה" יספרו לו על ההוא שנגע וההוא שפגע, וכל אותו זמן התלונות האלה יתורגמו למצלצלים, כי הם ישלמו.
 |
| עו"ד נוגה ויזל |
גם אם אותם גברים "פוגעים" לא באמת פשעו נגד הנשים, הם ישלמו ולו רק כדי להשתיק את השקר הנורא, כי הפרסום המחפיר והמזיק שייקשר בשמם יעלה להם הרבה יותר ביוקר.
אפשר לספור בלב עד 10 ואז נראה איך יגיחו נשים נוספות מכל חור אפשרי, ויספרו כי ציון קינן נגע גם בהן. לא כל אחת מוכנה לוותר על האפשרות של כסף קל, בעיקר כשהזהות שלה שמורה ומוגנת על פי החוק. אם כבר נמצא כאן מכרה של זהב, גם הן רוצות ליהנות מהנתח. כך הימים עוברים, היום זה ציון קינן, מחר זה אדם בכיר ואמיד אחר. הקורבנות מתחלפים, המתלוננות מתרבות, והכספים זורמים. זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה, והיא תשיר כל עוד יתנו לה.
