דו"ח המבקר: רשות המסים טיפלה במידע מודיעיני באופן לא מסודר

נתי רביץ בקמפיין "קו הצדק"

בפברואר 2013 יצאה רשות המסים בקמפיין הפרסומי "קו הצדק", וקראה לציבור להתקשר למוקד מיוחד שהוקם לקבלת מידע על הון שחור ומעלימי מס, תוך הבטחת סודיות מלאה לפונים. כמו שקורה לא פעם בישראל, גם כאן, התברר שהפרסום הוא כמעט חזות הכל ומאחוריו אין הרבה: לפי בדיקת מבקר המדינה יוסף שפירא, מעבר להפקת תשדיר טלוויזיוני, הרשות לא נערכה באופן ממשי לקבלת מידע בהיקפים גדולים מהציבור ולא לטיפול וניתוח יעיל של החומר באופן שניתן יהיה להפיק תועלות משמעותיות.

אגב, הכנסות רשות המסים ב-2013 הסתכמו ב-235 מיליארד שקל, אך לפי הערכת הבנק העולמי, הפעילות הכלכלית האמיתית בישראל גדולה יותר בכ-25 אחוזים.

מחדל המלשינון

על הקמת ותפעול מוקד "קו הצדק" והטיפול במידע הופקד מטה המודיעין של מס הכנסה, תחת אחריותו של סמנכ"ל בכיר לחקירות ולמודיעין ברשות. לדברי המבקר, "הרשות לא הכינה תוכנית סדורה להקמת המוקד ולא נערכה להפעלתו, למרות החשיבות והרגישות שהיא עצמה מייחסת לפעילותו”. כך עלה בבדיקה, כי חלק מפקידי השומה ומנהלי היחידות ברשות שותפו בתוכנית ההקמה של המוקד רק ימים ספורים לפני תחילת המבצע, וחלקם שמעו על כך בתקשורת. מבדיקת הטיפול שעבר המידע עולה, כי מטה המודיעין של מס הכנסה לא שיתף מידע עם אנשי המודיעין של מע"מ ולא העביר להם משום מה מידע שהתקבל על עבירות מע"מ.

כדי לקלוט את המידע שהצטבר גייסה הרשות סטודנטים, אך לפי המבקר היא לא הכשירה אותם לתפקידם, כך שהטיפול הראשון בחומר נעשה באיכות נמוכה. לפי נוהלי המודיעין ברשות, בכל ידיעה על מקבל המידע לוודא כי הוא יכול לענות על שש השאלות: מי? מה? מתי? מדוע? מקום? (חמשת המ"מים) ואיך?. אולם המוקדנים לא קיבלו הכשרה בתורת המודיעין ואף לא בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ, לא היה להם את הסיווג הביטחוני הנדרש לעובדי מודיעין, והמידע הרב שזרם אליהם לא הוזן למחשב בזמן אמת, אלא נרשם בטופס ידני שהועבר ליחידות המודיעין האזוריות לשם הקלדתו –  הליך שעיכב את הטיפול בידיעות המודיעיניות שהתקבלו, לעתים בחודשים.

בין החודשים פברואר-ספטמבר 2013 התקבלו במוקד "קו הצדק" כ-20 אלף ידיעות מודיעיניות, אולם עד סוף ספטמבר – יותר מחצי שנה לאחר תחילת המבצע – נקלטו במערכות המחשב של יחידות המודיעין האזוריות לצורך תחילת טיפול פחות ממחצית מהן, בשל מחסור במשאבים. עד ספטמבר, פתחו רכזי המודיעין האזוריים "תיקי איסוף", אשר יכולים להוביל לחקירה ממשית, רק לכ-250 ידיעות בלבד מתוך אותן 20 אלף שנמסרו. מעבר לנתון זה, לרשות המסים אין מושג על איכות המידע שהתקבל מאזרחים ועל תוצאות הטיפול בו לאחר שהועבר לפקידי השומה, שכן מטה המודיעין שריכז את המבצע לא דרש משוב על המידע שהועבר.

נושא נוסף שנבדק על ידי המבקר הוא התחום הרגיש של הגמול למודיעים. לפי נהלי הרשות, גמול כספי יינתן למודיעים בכפוף לכמה תנאים, ובהם: אם המודיע הזדהה בפרטיו המלאים, ביקש גמול במפורש עוד לפני פתיחת החקירה הפלילית, ובקשתו אושרה מראש על ידי מנהל אגף בכיר ועל ידי סמנכ"ל חקירות ומודיעין; אם המודיע מסר מידע אמיתי ומלא, אין לו כל מעורבות נוספת מעבר למה שמסר, וישתף פעולה בכל ההליכים המשפטיים; ואם המידע שנמסר לא נוגע לחקירה או בדיקה גלויה המתבצעת כבר ברשות המסים או בכל רשות שלטונית אחרת.

המבקר מותח ביקורת על כך שהגמול הכספי ניתן רק בשלב מאוחר מאוד, בסיום ההליך הפלילי או לאחר תשלום כופר. על פי הנהלים הקיימים, על המודיע להמתין עד לסיום ההליך הפלילי כדי לקבל תמורה. יתרה מזו, אם בית המשפט פוסק לעבריין עונש מאסר בפועל ללא קנס כספי, או עונש מאסר וקנס כספי אשר לא ישולם בסופו של דבר, המודיע לא יקבל גמול כספי בכלל.

הגמול שישולם, אם ישולם, הוא 20 אחוז מסכום הקנס הכספי שהטיל בית המשפט על העבריין או 20 אחוז מסכום הכופר ששילם – עד לתקרה שקבעה הרשות. לדברי המבקר, התקרה שנקבעה נמוכה יחסית ולא נמצאו אמות מידה או נימוקים שיסבירו אותה. נהלים אלה, קובע המבקר, פוגעים בתמריץ למודיעים. מספר התיקים הממתינים לגמול במודיעין מס הכנסה מסתכם בכ-50 בלבד, ובשל התארכות ההליכים יש ביניהם כאלה שנפתחו כבר בשנת 2002. רק שני ממתינים לגמול חדשים נוספו ב-2013.

תגובת הרשות

בתשובתה למבקר, כתבה רשות המסים כי היא הפיקה את הלקחים מהערותיו וכי היא מקבלת את עמדתו באשר להזנת הידיעות המודיעיניות והפצתן באיחור. הסמנכ"ל הבכיר לחקירות ומודיעין הנחה את מוקד "קו הצדק" להפיץ את הידיעות באופן מיידי גם ליחידות מע"מ.

בנושא המודיעין, כתבה הרשות כי "מדובר בתחום רגיש מאין כמוהו ויש חשש שחשיפת שיטות הפעולה תביא לשיבוש העבודה. על כן היא מתנגדת בכל תוקף לנושא השקיפות בתחום המודיעין".