אחוז כתבי האישום המוגשים נגד יוצאי אתיופיה גבוה פי שניים מחלקם באוכלוסיה, וכשמדובר בקטינים – המצב גרוע במיוחד: אחוז כתבי האישום נגד נוער אתיופי (8.5 אחוז) גבוה פי ארבעה ביחס לאוכלוסייה. אחוז הקטינים מהעדה הכלואים בכלא אופק בלתי נתפס ועומד על 18.5 אחוז מכלל הנערים הכלואים.
נתונים עדכניים אלה מוצגים בדו"ח "הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה", שהגישה אמש מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לראש הממשלה בנימין נתניהו. הצוות בראשות פלמור כלל נציגים מכל משרדי הממשלה ופעילים חברתיים מהקהילה, ומטרתו לבחון את בעיית הגזענות הממסדית ולהציע תוכנית כלל מערכתית לחידוש האמון של 140 אלף בני העדה (מחציתם ילידי הארץ) במדינה.
הטריגר המיידי למחאה שפרצה לפני שנה היה כזכור היתקלויות עם המשטרה ואלימות שוטרים בפרשת החייל דמאס פיקדה שהוכה ובפרשת יוסף סלמסה ז"ל. תוכנית משטרתית לשיקום האמון עם הקהילה גובשה והוצגה כבר לפני חצי שנה. במסגרת התוכנית, הוחלט בין השאר על עריכת פיילוט לנשיאת מצלמות גוף על ידי שוטרי סיור – והפיילוט יחל בחמש תחנות בחודש ספטמבר.
כעת, הדו"ח המקיף של הצוות בראשות פלמור, סוקר גילויים של אפליה נגד יוצאי אתיופיה בהיבט רחב, אך מקדיש פרק נרחב לשיטור היתר. "מזה שנים חווים יוצאי אתיופיה יחס מפלה מצד הממסד ומצד אזרחי ישראל, הדרה מהמרחב הציבורי, אפליה בהשכלה ובתעסוקה, ואף חשופים לגילויי אלימות פיזית ומילולית כלפיהם. במהלך עבודתנו, נאלצנו להישיר מבט אל הראי שהציבה בפנינו הקהילה – מציאות בה אזרחינו שחורי העור הם הבולטים והמזוהים ביותר במרחב, ולצד זאת, שקופים בכל כך הרבה מובנים אחרים", אומרת פלמור.
גילוי דעת שהוגש לוועדה על ידי פעילים חברתיים, מתריע: "המציאות הבלתי נסבלת של חשש תמידי של אזרחים ממוצא אתיופי מפני נחת זרועם של שוטרים, שייפגשו בהם באקראי, גרמה וממשיכה לגרום לחוסר אמון מוחלט במערכת אכיפת החוק. התנהלות מדינת ישראל כלפי אזרחים יוצאי אתיופיה, התנהלות אלימה, פוגעת בביטחון האישי של ציבור יוצאי אתיופיה… התנכלות, הטרדה, עיכוב ומעצר סתמי על ידי שוטרים הפכה שגרת חיים בלתי אפשרית. חלק גדול ממקרי ההתנכלות נובע על רקע דרישה להצגת תעודת זהות, תוך ליווי בגידופים והתבטאויות גזעניות. אין מדובר בדרישה להזדהות על בסיס חשד סביר, אלא דרישת שוטר מיוצאי אתיופיה להציג תעודת זהות על בסיס 'פרופיילינג' (אפיון גזעי)".
הוועדה בראשות פלמור ביקשה להתרשם ממדגם של 150 תיקים בהם מעורבים צעירים יוצאי אתיופיה, כחשודים ונאשמים בעבירות רכוש ותקיפת שוטרים. לפי פלמור, מהעיון עולה, כי תיקים רבים אכן מתחילים מ"עניין של מה בכך", כמו בקשה להזדהות או בקשה לשפוך אלכוהול, ומידרדרים ומסלימים, כך שצעירים רבים נכנסים למעגל הפלילי בעקבות פעולות שיטור יומיומיות. "חובת מערכת האכיפה לעשות כל מאמץ לקיים בקרה הדוקה על מפגש ראשוני זה עם האזרח, במטרה לנסות לצמצם למינימום התפתחות אירועים פליליים בעקבות פעולות שיטור סטנדרטיות", נכתב בדו"ח. פיילוט שוטרי סיור עם מצלמות הוא צעד ראשון בכיוון, וההמלצה היא כי תחילה יבוצע בערים בהן יש ריכוז משמעותי של הקהילה.
המשטרה לא תהיה שבעת רצון מהמלצות רבות של הצוות, שכלל נציגים רבים מהמגזר השלישי, ולמרות שכלל גם לובשי מדים בכירים – כמו נצ"מ גיל עמית, ראש מחלקת מדעי ההתנהגות במשטרה; נצ"מ איציק אלמוג, רמ"ח נוער ורפ"ק שי יאסו, קצין קישור ותיאום לקידום יוצאי אתיופיה. בין הפעילים החברתיים שהשפעתם ניכרת על המסקנות: מנכ"ל עמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה" אסיפה דוויט-פנטהון, הסנגורית עו"ד אדנקו סבחת ורו"ח אמיר סבהט.
"הצוות מצא שאין הנחיה המתווה את שיקול הדעת של שוטרים בבואם להפעיל את סמכותם לבקש מאזרח להזדהות", נכתב בדו"ח. "קטינים וגברים יוצאי אתיופיה מתבקשים להזדהות לעתים תכופות. דרישות חוזרות ונשנות אלה גורמות להרגשה של השפלה, הדרה וזרות".
"החוק מאפשר כיום לשוטר לבקש מאזרח להזדהות בכל מקום ובכל זמן, אף בלא חשד קונקרטי", כתבה הוועדה. "לנוכח החשש כי הסמכות מופעלת באופן סלקטיבי, יש מקום לקביעת נהלים ברורים, אשר יאפשרו יישום שוויוני של הוראות החוק. מומלץ כי המשטרה תבחן נוהלים ברורים להתוויית שיקול הדעת ואמצעים לפיקוח ובקרה על הפעלת הסמכות. ברור כי מדובר בנושא מורכב היורד לשורשה של הפעילות הבטחונית של המשטרה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנזק החברתי המצטבר כתוצאה מאותו 'פרופיילינג' משפיל הנעשה לעתים לאזרחים שומרי חוק בנסיבות בלתי מוסברות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי הפעלת הסמכות הבסיסית של דרישה להזדהות נעשית באופן מאוזן ותקין, וניתן לחדד דגשים, אך אין צורך בקביעת נוהלים חדשים.
בתחום חקירות נוער, הצוות ממליץ על הרחבת הצעת חוק שהוגשה לאחרונה ומחייבת תיעוד חקירות קטינים בעבירות מסוג פשע. הצוות מציע לתעד גם חקירות קטינים החשודים בעבירות מסוג עוון ועבירות נגד שוטרים. המשטרה כבר הביעה התנגדות לכך.מסקנה נוספת של הצוות בראשות פלמור, היא כי נדרשת בחינה מחודשת של המשטרה לגבי נהלי הפעלת אקדח טייזר. "הנהלים הנוכחיים מאפשרים שימוש נרחב מדי באקדח ההלם ואינם נותנים משקל ראוי להשלכות על החשוד ואינם מדגישים את החובה לעשיית שימוש מידתי ומרוסן בכלי אכיפה זה".
הצוות ממליץ לנתב תלונות על התנהגות גזענית ומפלה של שוטרים, עובדי ציבור ובעלי מקצועות כמו רופאים ועורכי דין לבתי הדין למשמעת – אפיק שבו לא נעשה כמעט שימוש כיום ככלי אכיפה בתחום זה. "הגיעה העת להתייחס להתנהגויות ולהתבטאויות גזעניות כאל 'הטרדה גזענית' – בדומה ל'הטרדה מינית', כהתנהגויות שיש למגר אותן", נכתב בדו"ח. הוועדה ממליצה כי היועץ המשפטי לממשלה יפרסם הנחייה כוללת בעניין, שתכניס לסל של עבירת "התנהגות שאינה הולמת" התנהגויות גזעניות. "צעד זה ישקף עליית מדרגה בהתייחסות רשויות אכיפת החוק להתנהגויות אלה במגזר הציבורי", נכתב.
מאחר שחוסר האמון של בני העדה לא נעצר במשטרה והתרחב גם למח"ש, הצוות ממליץ ללוות מתלוננים למח"ש באמצעות הסנגוריה הציבורית – אשר תהיה מיודעת על כל תלונה בגין אלימות שוטרים, ותייצג את המתלוננים.
ברמה הכלל ציבורית המליץ הצוות על הקמת יחידת תיאום ממשלתית למאבק בגזענות, שתמוקם במשרד המשפטים, ותהיה כתובת מרכזית למעקב על תלונות על גזענות ואפליה בכל משרדי הממשלה. לצד זאת הומלץ למנות "ממונה למניעת אפליה וגזענות"במשטרה, בשב"ס ובכל ארגון ממשלתי.
המלצה נוספת בתחום המשפטי-אזרחי היא העמדת ייצוג משפטי בחינם לתובעים על אפליה על רקע גזעני בכניסה למקומות ציבוריים. לצורך זה יש לתקן את חוק הסיוע המשפטי.
פלמור סיכמה כי "הדו"ח כולל מעל 50 המלצות. אני מאמינה שיישומן יחזק את החברה בישראל ויתרום לבנייה מחדש של האמון בקרב יוצאי אתיופיה. הקמת הצוות לצורך התמודדות ישירות עם הגזענות, בתוך משבר האמון שהצית את המחאה, הינה קרן אור של תקווה לשינוי".
מהמשטרה נמסר כי "במשטרת ישראל שמחו לראות כי הדו"ח אימץ חלקים מעבודת צוות ההיגוי של המשטרה שפועל כבר מזה כשנה. חלק נכבד מן ההמלצות שניתנו בדו"ח מבוססות על תוכניות פעולה שהמשטרה הגתה וכבר מיושמות בפועל בשטח ב-26 תחנות המשרתות את מוקדי המגורים של קהילת יוצאי אתיופיה. בין היתר, ההמלצה להצטייד במצלמות גוף לשוטרים, פרוייקט שהובל על ידי השר ארדן, כבר נמצא בשלבי יישום מתקדמים, וכך גם המלצות לעבודה עם מנהיגות הקהילה, הכשרת שוטרים וטיפול באכיפת יתר כולל סגירת תיקים. במשטרת ישראל ציינו כי ימשיכו לפעול בנחישות לקידום סוגיה חשובה זו".
