60 אלף מטופלים בקנאביס רפואי בישראל חווים בחודשים האחרונים טלטלה כתוצאה מהזינוק במחירי התרופה, אבל מה שלא פחות חשוב, שינוי משמעותי במרכיבי הצמח והשפעתו לרעה לאור הליכי ייצור מסחריים ונוהלים חדשים – פועל יוצא של רפורמה כושלת שהוביל משרד הבריאות.
עמותת הקנאביס הרפואי המייצגת עשרות אלפי מטופלים ברשיון, ובאופן לא פורמלי גם מאות אלפי צרכנים בשוק השחור, טוענת בעתירה שהגישה לבג"צ כי השינויים שנכפו במרכיבי הצמח המשווק כיום עלולים לגרום נזק רפואי לכל סוגי המשתמשים, ולכן יש לעצור את מהלכי השינוי עד שמשרד הבריאות יציג תיקונים משמעותיים במתווה – פיקוח על הגידול ועל המחירים.
בג"צ, בצו ביניים נדיר יחסית לימים אלה ורגיש חברתית, התערב בהחלטת הרשות הממשלתית, קיבל את טענת העותרת והקפיא את הרפורמה.
תופעות לוואי
המצוד של משטרת ישראל אחרי מעבדות לגידול קנאביס רגיל גרם לעליית מחירים תלולה בשוק השחור, ולכניסת ארגוני פשע לענף. בישראל, חשיש וקנאביס לא חוקי נמכרו מאז ומעולם במחיר עממי שווה לכל נפש, בטח בהשוואה למדינות אירופה וארה"ב. לאחרונה, מחיר של גרם חשיש כמעט שווה למחיר של גרם קוקאין – בין 200 ל-400 שקל. כתוצאה מכך, רבים עברו לקבלת רשיון עבור קנאביס רפואי, או לצריכה שלו בדרכים שונות.
העניין הוא, שלאחרונה הצמח הרפואי החוקי השתנה והשימוש בו מכניס ללחץ משתמשים רבים אשר מתקשים להסתגל ל"סוטול" החדש. דיווחים על כך מתקבלים בקהילת המשתמשים הבלתי חוקיים אשר מזהירים כבר מפני עצם השימוש בקנאביס הרפואי, אבל גם בקרב קהילת המשתמשים המורשים.
כתוצאה מתקנות חדשות של הרגולטור, היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר), אבל בעיקר עקב התרחבות השוק והמסחור האוליגרכי שלו באמצעות חברות בורסאיות ויזמים פרטיים החולמים על הון עתק, שונו שיטות הגידול ותהליכי הטיפול במוצר, כך שזה כבר לא בדיוק אותו צמח עממי שסופק בשנים האחרונות. "אין זהות בין הזנים שסופקו לחולים לפני הרפורמה באפריל 2019, לבין אלה המסופקים אחריה", מסבירה עו"ד יסמין מזרחי, המייצגת יחד עם עו"ד מרים בריינין את מטופלי הקנאביס הרפואי בעתירה לבג"צ. "אחוז החומר הפעיל בזנים מסוימים השתנה, וכך גם מרכיבי ההדברה ורכיבים נוספים. אלו לא אותם ערכים, והחולים לא צורכים אותה תרופה כמו מקודם".
התוצאה היא תופעות לוואי חדשות. "כמי שליוותה אישית אלפי מטופלים, לא ראיתי תופעות לוואי מקנאביס כמו אלו של המוצרים מאז הרפורמה, ואת התוצאות אני חווה גם על בשרי", אומרת דנה בר-און, יו"ר עמותת הקנאביס הרפואי המנהלת את מלחמתם של רבבות מטופלים. "בחודשים האחרונים, מאז שהתחלתי לקבל את הצמח ב'צורתו החדשה', אני סובלת באופן קבוע מפריחות. מטופלים אחרים מדווחים על כאבי ראש חדשים, קשיי שינה ועוד".
לדברי בר-און, "כעס בעלי הרשיונות גובר מאחר שהסימון על שקית הצמח המופצת להם לאחרונה בבתי המרקחת לוקה בחסר. משרד הבריאות הגדיר למגדלים רשימת חומרי דישון והדברה מותרים וסף של שאריות מותרות, אך היצרנים אינם טורחים לציין את המרכיבים הללו על גבי השקית, וגם מרכיביו הפעילים של הצמח מסומנים רק כטווח משוער. אני רוצה לדעת מה אני מכניסה לגוף", דורשת בר-און.
גידול מסחרי
בכאוס של שוק ומוצר שלא התייצבו, עם תלונות מתרבות על איכות החומר, שאריות הדברה ותופעות לוואי, אחד הפתרונות יכול היה להיות גידול עצמי של הצמח על ידי החולים, לצריכה עצמית ברשיון. לא מדובר במדע בדיוני: עד שנת 2014 ובמשך שנים ניתנו מאות רשיונות כאלה לחולים במחלות קשות בישראל. לכל חולה הותר לגדל עד עשרה שתילים או להחזיק עד 200 גרם. "חלק מהמטופלים בדור שלי בחר לגדל את הצמח כחלק מהתרפיה שלהם, ועל כך יעידו כמה רופאים", אומרת בר-און.
בשנת 2016, עם החלטת הממשלה על מיסוד השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים ומסחור הענף, הוחלט סופית כי לא יינתנו יותר רישיונות לגידול עצמי, ואלו שהיו – יבוטלו. הממשלה קבעה כי "מוצרי קנביס יגודלו רק בבתי צמיחה מתאימים, שיעמדו באמות מידה חקלאיות וייוצרו רק במפעלים לייצור מוצרי קנביס בדומה למפעלי תרופות".
עו"ד יניב פרץ, מעורכי הדין והפעילים המוכרים למען לגאליזציית קנאביס בישראל, ייצג בבג"צ לפני מספר שנים חולה קרוהן שהחזיק ברשיון גידול עצמי וביקש לאפשר לו להמשיך בגידול הצמח לצרכיו הרפואיים האקוטיים. במסגרת אותה עתירה, שלא זכתה לסעד מבג"צ, הוגשה על ידי עו"ד פרץ חוות דעת מומחה של ד"ר נועם צ'כנובסקי, ד"ר למדעי הצמח וחוקר קנאביס רפואי מטעם מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ברחובות. ד"ר צ'כנובסקי בדק את איכות הצמח המגודל על ידי חוות הגידול שקיבלו רשיון לאספקה מסחרית של הצמח לחולים – וממצאיו היו קשים.
בחוות הדעת משנת 2016 קבע המומחה כי בתשעה זנים שסופקו מסחרית לחולים (לאחר שבוטלו כל הרשיונות לגידול עצמי), נמצאו ריכוזים חריגים של שאריות חומרי הדברה מעל התקן. אצל אחד המגדלים זוהתה חריגה של פי 96 באחד מהחומרים המסוכנים המשמשים לקטילת מזיקים. בנוסף, על הצמחים נמצאו ממצאי עובש.
בחוות הדעת נקבע גם כי "קיימת סתירה מהותית בין הצהרות המגדלים לממצאים בפועל: ריכוז החומרים הפעילים בצמחים נמוך משמעותית מהמוצהר. אחד המגדלים דיווח על ריכוז של 26 אחוז חומר פעיל מסוג THC באחד הזנים, בעוד שבפועל נמדדו 3.2 אחוז. בזן אחר עליו הוצהר כ-20 אחוז חומר פעיל, נמדדו בפועל 4.5 אחוזים. הממצאים מעידים על פרחים בעלי אפקט רפואי חלש, ועל אחסון ושינוע של התוצרת בתנאים לא נאותים… לפיכך אני מעריך כי פרחי הקנאביס הרפואי של כל המגדלים שנבדקו אינם עומדים בפרמטרים של איכות ושל ערך רפואי", סיכם המומחה.
גידול עצמי
"אם אנחנו מדינה שהחלטות בה מתקבלות משיקולים ענייניים ועקרונות משפטיים אנו חייבים לחזור ולתת את זכות הגידול העצמי", אומר עו"ד פרץ. "הרפורמה שבוצעה לא שפרה את התחום, רק הניבה רווח לקמעונאים על גבם של החולים. ההחלטות בענף מתקבלות מטעמי ממון כסף ורדיפת בצע, ולא מטעמי בריאות.
"אנחנו צריכים ללמוד מבית המשפט העליון בקנדה, שקיבל עתירה דומה בשנת 2016 והתיר את זכות הגידול העצמי. בשם זכות הגישה לקנאביס רפואי בית משפט העליון הקנדי קבע שיש לאפשר מתן רשיונות גידול של עד 99 צמחים לצריכה עצמית, בשל יתרונות הגידול הפרטי למטופל היחיד".
בין היתרונות שציין פסק הדין הקנדי: הפחתת הצורך בשימוש והחשיפה לחומרי הדברה רעילים עד למינימום, וגיוון ומתן גישה לזנים שונים.
"בקנדה היו בעיות דומות לשלנו. איכות קנביס רפואי מסחרי ירודה", אומר עו"ד פרץ. "באמצעות עזרי גידול כמו אוהל, מנורות וטיפול מונע, ניתן לגדל בבית קנאביס בצורה בטוחה יותר ואיכותית יותר, תוצרת ראויה, נקיה מחומרי הדברה ונקייה מרעלים", מסביר הסניגור ומצביע על הבדלים בין הצמח התעשייתי החדש לבין הצמח האורגני.
"בגידול מסחרי, מלבד ריסוס והדברה, באריזה מסחרית נוצרת סכנה של עובש בצמח. זנים לא מבוקשים נותרים במחסנים ארוזים זמן רב מה שמפתח עובש קטלני. "מהסיבות האלה, פסיקת בית המשפט בקנדה החזירה לתושבים את זכות הגידול.
"בגידול פרטי, באמצעות אוהל אטום וגידול בשיטות הידרו אפשר לייצר לצמח סביבה אטומה מכל מזיק, על מצע של בטון ומים ולא מצע של חול. את הצמח הזה אפשר לגדל בקלות ולייבש באופן פשוט, לא חייב להיות מקצוען… צמח הקנאביס צריך להיות נגיש, עקב ריבוי הזנים שלו והשתנות ריכוז הקנבינואידים השונים (הרכיבים הפעילים) המתאימים לאנשים שונים".
עו"ד פרץ מבהיר, כי מטבע הדברים מספר התמהילים והזנים האפשרי בגידול המסחרי הוא מוגבל. "אי אפשר למנוע מאנשים את הגישה לצמח הרפואי שהם כל כך זקוקים לו, רק מטעמים בירוקרטיים, מה גם שיש ערך תרפויטי אמיתי לגידול עצמי של התרופה… לפי חוות דעת רפואיות, הצמח נושם את הפחמן שהגוף שלנו פולט, וכך 'לומד' לפתח את הקנבינואידים המתאימים למגדל".
דנה בר-און, שהיתה מהראשונים לקבל רשיון לקנאביס רפואי בארץ בשנת 2008, בחרה שלא לגדל בעצמה בשל מחלת הניוון ממנה סובלת, אך רבים ממכריה התנסו בכך. "ככל שאתה מגדל כמות קטנה יותר קל יותר לשלוט במרכיבי הגידול, כמות הדשנים וחומרי ההדברה, עיתוי הקטיפה. אם אקטוף את הצמח יומיים מוקדם יותר יהיו בו יותר CBD ופחות THC (המכיבים הפעילים המרכזיים), ואם אקטוף אותו ארבעה ימים מאוחר יותר – יחס החומרים יהיה הפוך. הספק המסחרי אינו מתחשב בכמות החומר פעיל הדרושה לכל מטופל, הוא משווק צמח אחד שווה לכולם. ברמה הרגולטורית זה אולי הדבר הנכון לעשות, אבל ברמה האישית גידול עצמי יכול להניב תוצאות טובות יותר למטופל".
הקופון של חברות הקנאביס
עד חודש אפריל שילמו בעלי רשיונות לקנאביס רפואי מחיר קבוע ואחיד של 470 שקל בחודש, ללא תלות בספק ובכמות שרכשו, בין אם אושר להם לצרוך 20 גרם, 50 או כל כמות אחרת. לפי ההסדרה החדשה, החל מ-1 במאי, השוק הפך אחר לחלוטין, פרוץ וללא כל הגנה, כאשר מטופלים נדרשו לשלם כ-200 שקל עבור כל 10 גרם.
"אני חולת ניוון שרירים ומטופלת ב-180 גרם קנאביס באופן קבוע כבר 12 שנים, בפיקוח שלושה רופאים בכירים", אומרת ל"פוסטה" דנה בר-און, "בשבילי ההבדל בין קנאביס ברשיון להפסקתו, הוא ההבדל בין ללכת לבין להיות בכסא גלגלים. כל אחת מה-18 שקיות של 10 גרם תעלה לי בהסדרה החדשה של משרד הבריאות, לכל הפחות, 200 שקל. יש שקיות שיעלו גם 300-400 שקל לפי זן הצמח, ובסך הכל כ-4000 שקל כל חודש. אם הרפורמה יוצאת לדרך, לא תהיה לי יותר התרופה. קנאביס הוא קו טיפול אחרון, וכל המטופלים מתקיימים מקצבאות נכות של ביטוח לאומי".
קפיצת המחירים, מסבירה בר-און, נובעת מהמתווכים הרבים שהוסיף משרד הבריאות לשרשרת הייצור וההפצה של הצמח, עם מיסוד הענף. "שרשרת הערך הוארכה בצורה לא הגיונית. עד עכשיו, היא כללה רק מגדל ומפעל שסיפק ישירות לצרכן. עכשיו השרשרת כוללת חוות ריבוי, חוות גידול, מפעל, מעבדת בקרה, בית ממכר שמתווך בין המפעל לבית מרקחת, ובית מרקחת שגוזר על הכל רווח של 40 אחוז".
הפתרון, פיקוח מחירים או הכנסת הצמח לסל התרופות, טרם גובש על ידי הממשלה וכך נותרו החולים התלויים בטיפול חשופים לשוק הקפיטליסטי החופשי הפרוע. כאמור, בג"צ הורה על החזרת ההסדרים הישנים בענף עד חודש מרס 2020, על מנת שמשרד הבריאות יציג מתווה חדש.
ממשרד הבריאות נמסר ל"פוסטה" בתגובה: "משרד הבריאות סבור שיש להתייחס לקנביס כאל כל מוצר רפואי אחר, החייב בפיקוח ובהסדרה לצורך הבטחת בריאות הציבור ושלומו וזאת גם בהתחשב באופיו המיוחד – צמח ולא מוצר המיוצר במעבדה או במפעל. בהינתן הסיווג של קנביס כסם מסוכן, כל הסדר הנוגע לשימוש רפואי בקנביס במדינת ישראל צריך להיות קרוב ככל האפשר, להסדרים הנוגעים לשימוש בתרופות נרקוטיות".
אני זרקתי את הרישיון החדש לפח. לצערי החומר נהיה הכי מסריח בעולם
מרגיש כאילו הם קונים מהבדואים
יין, וודקה, קפה וסוכר שגורמים לסכרת, אלכוהוליזם והתמכרות, צריכים להיות בפקודת הסמים, לא קנאביס שבכלל לא ממכר ורק מרפא.
עם משרד בריאות כזה לא צריך אויבים