 |
| אהבה טהורה ואימהית או אהבה רומנטית ומשיכה מינית (אילוסטרציה: FREEPIK) |
סמנכ"לית שיווק במשרד פרסום ועובדת זוטרה הכפופה לה במדרג ההירארכי הקיים בחברה, נפגשות בתדירות גבוהה בענייני עבודה המחייבים קיומן של פגישות תכופות ביניהן. הקשר המקצועי מצוין. הוא נשמר ואף מתפתח גם מבחינה אישית. השתיים מעריכות זו את זו. אל תוך המיילים בענייני עבודה משורבבות, פה ושם, הודעות בעלות נימה אישית. הדברים זורמים, שקטים וחלקים, על מי מנוחות. שגרה טובה.
לפתע, באחת, משום מקום, ללא כל סיבה – נוחתת תלונה. על מה ולמה? ביום בהיר אחד קמה העובדת הזוטרה, הכפופה, והגישה להנהלה תלונה על סמנכ"לית השיווק בגין הטרדה מינית. לדברי העובדת הכפופה לבכירה, המסרים המיניים לא השתמעו לשתי פנים. לדבריה, לכאורה, התכתובת שגלשה לפסים אישיים וירדה אל "מתחת לחגורה" – תרתי משמע, במרכאות ובלעדיהן – לא מותירה כל מקום לספק אבל משאירה כר נרחב ופורה לדמיון העשיר: מפורטות בה הצעות מיניות ומובעת בה הודאה על אודות משיכתה המינית של הבכירה אל הזוטרה. הסמנכ"לית טענה, כי היא אינה מתכחשת לחיבה הרבה שהיא רוחשת לזולתה, אבל אין ביחסה כלפיה שום דבר שממנו עלולה להתפרש אהבה רומנטית כלפיה בכלל ומשיכה מינית בפרט. מדובר בחיבה רבה, אולי אף באהבה, אבל טהורה, אימהית, שאין בה אף לא שמץ רמז של ניסיון להעבירה למישור של יחסי קרבה אינטימיים.
דברים קורים. בין גברים לנשים, בין גברים לגברים, בין נשים לנשים. הטבע עושה את שלו באופנים ובמינים שונים. על אף פערי הגיל בין השתיים, ובמידה מסוימת אולי דווקא בגללם, פערים בגיל, בידע, בניסיון, במעמד – לא בלתי נמנעת היא היווצרות מערכת יחסים של מצד אחד, תלות ויראת כבוד, ומצד שני – יצירת יחסים של קרבה ופריסת חסות. היושר וההגינות מחייבים להודות כי יתכן כי מסרונים אחדים, חמים ומחמיאים, היו עלולים להתפרש כחציית גבול הסבירות והטעם הטוב, אבל גם בהינתן מסרים אלה, מטרת המסרים לא היתה, ודאי לא בכוונת מכוון, הטרדה מינית אלא מחוות ידידות.
 |
| עו"ד נוגה ויזל |
התלונה על הטרדה מינית הותירה את הסמנכ"לית נבוכה, כעוסה על עצם הטחת האשמה בה כמי שמטרידה מינית ובעיקר אובדת עצות וחסרת אונים. התלונה טופלה על פי הנהלים והחוקים. בסיום הבדיקה והטיפול העובדת הבכירה ננזפה. היא ודאי למדה את הלקח. השתיים ממשיכות לעבוד באותה חברה אבל הן אינן חולקות חלל משותף. קיימת הפרדה ברורה ביניהן. האם העובדת הזוטרה, שהגישה תלונה חריפה וחמורה כשלעצמה, תניח לדברים ותתספק בנזיפה או שהיא תגיש תלונה פלילית נגד האישה שהטרידה אותה לכאורה?
קשה לדעת מה הניע את המתלוננת. ייתכנו סיבות שונות: ניסיון לזכות בקידום בעבודה, העלאה במשכורת, אולי אף נקמה על רקע אישי. ואולי הסיבה האמיתית תיוותר חסויה, סמויה, מתחת לפני השטח, כך שאפילו בחקירה נמרצת ויסודית אי אפשר יהיה להגיע אליה.
האם זה מאמר על הקלות הבלתי נסבלת והבלתי נסלחת שבה אדם יכול לייחס לזולתו הטרדה מינית? האם זה מאמר על הכוח הרב של הבכירים בחברה, אשר רק בשל מעמדם ויוקרתם נהנים מנסיבות מקלות בחקירתם וממילא גם בעונש קל ומופחת? ישפטו הקוראים.
