ב-90 אחוז מהתיקים הפרקליטות מאחרת בהגשת כתבי הגנה

שתף כתבה עם חברים

הדוח האחרון של נציבת הביקורת המתפטרת הילה גרסטל בחן את עמידת הפרקליטות במועדי הגשת כתבי הגנה בתביעות אזרחיות. התוצאה: נכשל. תגובת הפרקליטות: "30 הימים הקבועים בחוק אינם מספיקים, ועדה מקצועית המליצה להכפיל את משך הזמן"

gerstel hila panel od2
השופטת בדימוס הילה גרסטל

הפרקליטות אינה עומדת במועדים הקבועים בחוק ובהחלטות בית המשפט להגשת כתבי הגנה בתביעות אזרחיות שהוגשו נגד המדינה. בבדיקה מדגמית שנערכה ב-225 תיקים, נמצא כי רק בתשעה אחוז מהם עמדה הפרקליטות במועד הקבוע להגשת כתב הגנה – תוך 30 יום מיום הגשת התביעה.

כך עולה מדוח הביקורת האחרון שמגישה נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, לפני פרישתה. מדובר בדוח השישי שמגישה גרסטל בשנתיים, אולם בראשון העוסק בפרקליטות האזרחית.

מהדוח עולה, כי פרק הזמן הממוצע העובר מקבלת כתב תביעה בפרקליטות מחוז ועד להגשת כתב הגנה בפועל, עומד על כ-4.5 חודשים – חריגה של שלושה חודשים מהמועד הקבוע.

לדברי הנציבה גרסטל, "למועד הגשת כתבי הגנה יש חשיבות רבה מאוד בהתמשכות ההליך המשפטי. עיכובים בהגשת כתבי הגנה, תהא סיבתם אשר תהא, תורמים משמעותית לסחבת ולהתמשכות ההליכים. בתוך כך, נפגעת זכות התובע להליך הוגן".

הביקורת בוצעה על תיקי תביעה אזרחית שההליך בהם הסתיים בשנים 2012-2013 ואשר טופלו בחמש הפרקליטויות האזרחיות – צפון, חיפה, תל אביב, ירושלים ודרום.

הנציבה בדקה את תהליכי העבודה והתנהלות הפרקליטות החל מקבלת כתב התביעה במשרדי הפרקליטות, עובר להעברתו למשרד הממשלתי הנתבע לצורך קבלת התייחסויותיו (ראשונית ומפורטת), וכלה בגיבוש כתב הגנה, העברת הטיוטה להערות המשרד הממשלתי הנתבע ועד להגשת כתב הגנה לבית המשפט.

patish mishpat200
ברוב המקרים בתי המשפט נענים (אילוסטרציה)

הנימוק השכיח של הפרקליטות בבקשות ארכה להגשת כתבי הגנה הוא "אי קבלת התייחסות המשרד הממשלתי הנתבע". ברוב המכריע של התיקים, מגישה הפרקליטות בקשות ארכה – עם זאת ב-23 אחוז מהתיקים לא הוגשה בקשות כאלו, אף שגם כתבי ההגנה ברובם לא הוגשו במועד.

לדברי גרסטל, "ממצאי הביקורת הדגימו ליקויים שונים הקשורים לחוסרים בתשתיות ניהוליות – מדיניות, הנחיות ונהלי עבודה, ומערכות מחשוב שיתמכו בליבת העבודה". עיקרי המלצות הביקורת הם גיבוש הנחיית פרקליט מדינה מקיפה וסדורה שתכלול מנגנוני פיקוח ובקרה,  והשלמת מעבר הפרקליטות האזרחית לעבודה במערכת המחשוב תנופ"ה – מערכת חדשה ומתקדמת שתתמוך בניהול התביעה האזרחית.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "הפרקליטות רואה בביקורת שנעשתה חשיבות והזדמנות לקידום הנושאים המבוקרים. הממצא העיקרי בדוח הינו כי ברוב גדול של התיקים הפרקליטות מגישה בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה. ממצא זה אינו מפתיע, שכן בתקנות נקבע מועד קצר מאוד להגשת כתב הגנה – 30 ימים בלבד, בעוד שלתובע יש שבע שנים להכנת תביעתו והגשתה. 30 ימים בדרך כלל אינם מספיקים לצורך הכנת כתב הגנה – המצריך קבלת התייחסות מהמשרד הממשלתי הרלוונטי, בירור יסודי של העובדות וגיבוש עמדה עובדתית ומשפטית. לפיכך נאלצת הפרקליטות בדרך כלל לבקש ארכה, לרוב בהסכמת התובעים, וכעולה מהדוח בתי המשפט נענים לכך כמעט בכל המקרים. יתרה מזו, עקב בעייתיות זו, ועדה מקצועית המליצה לאחרונה לשרת המשפטים לתקן תקנות בנושא זה ולהכפיל את משך הזמן להגשת כתב הגנה. עוד נוסיף, כי הגשת כתב הגנה יסודי המתייחס לכל הטענות שבתביעה, מקלה על בית המשפט לברר את התיק ובסופו של דבר הארכה שניתנת חוסכת זמן ומייעלת מאוד את הדיון בתיק".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *