בית המשפט דחה את תאוריית הרוצח האוטומטי

שתף כתבה עם חברים

בימ"ש עליון דחה את ערעורו של טאדסה גטאהון על הרשעתו ברצח הכפול במשרד עורכי הדין בבניין "כלל" בירושלים. גטאהון טען כי הוא סובל מהפרעה פוסט טראומטית וביקש פטור מאחריות כי פעל ב"אוטומט" ואיבד שליטה "בהשפעת הרקע התרבותי"

gatehon tadesa
טדסה גטאהון (צילום מסך מערוץ 10)

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של טאדסה גטאהון, רוצחם של עו"ד נתן ג'ורנו ובתו ימית. גטאהון שנדון לשני מאסרי עולם, ירה ב-2 ביולי 2013 במשרדו של עו"ד ג'ורנו בבניין "כלל" בירושלים.

מספר חודשים לפני הרצח, כאשר עו"ד ג'ורנו ייצג עדיין את גטאהון בהליכי גירושין מאשתו, הגיע הלקוח למשרדו, צעק עליו, דרש לקבל את כספו בחזרה, ואיים עליו "זה הסוף שלך". ביום הרצח, גטאהון הגיע למשרד חמוש באקדח מעבודתו כמאבטח, וירה מספר כדורים בעורך הדין ולאחר מכן בבתו.

הסנגורים, עו"ד דוד ברהום ועו"ד יקבה קאסה, ביקשו לפטור את גטאהון מאחריות פלילית, בשל סייג של היעדר שליטה – מאחר שלטענתם הוא פעל ב"אוטומט". לדבריו "חשכה ירדה עליו", ולא היה מודע למעשיו עקב התפרצות פוסט-טראומטית. גטאהון טען כי איבד שליטה לאחר שדרש מעורך הדין לקבל את הכסף המגיע לו, וזה כינה אותו כביכול "זבל".

od jorno natan
עו"ד נתן ג'ורנו ז"ל

חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה תמכה בטענת "היעדר השליטה", ונטען בה כי כאשר גטאהון שמע את הקללה, התפרצו אצלו סימפטומים פוסט טראומטיים עקב תאונת עבודה שאירעה לו, הפרידה מאשתו ובנוסף – תחושת נחיתות שמלווה אותו עוד מתקופת עלייתו מאתיופיה.

סעיף 34ז לחוק העונשין מכיר בהגנה של העדר שליטה, המובחנת מהגנה של היעדר שפיות. על הטוען לקיומה של ההגנה להראות כי "בשעת האירוע הוא היה נטול הכרה על הנעשה אתו ומסביבו ולא שלט על תנועותיו".

jorno yamit
ימית ג'ורנו ז"ל

 

שופטי בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, סלים ג'ובראן וחנן מלצר, אימצו את קביעת בית המשפט המחוזי כי טענה זו של גטאהון אינה מהימנה: "בחינת התנהגותו ואמירותיו בסמוך לאירוע מלמדות כי הוא היה מודע למעשיו". אזרח העובד בבניין "כלל" וקב"ט שנתקלו בגטאהון בצאתו ממשרד עורך הדין, העידו כי הוא אמר להם: "אני יורה טוב ופגעתי בהם".

הסנגורים טענו כי בית המשפט היה צריך לייחס משקל לרקע התרבותי של הנאשם, מאחר שלפי הפסיכיאטריה, הרקע התרבותי משפיע על גורמי הכניסה למצבים דיסוציאטיביים (נתק בתודעה). עוד לטענת ההגנה, קיימת אפשרות סבירה שהאב ובתו נקטלו מכדור אחד, ולמעשה כי הבת נפגעה מקליע תועה. הטענה נסתרה בעדות מומחה מז"פ.

השופטת ברק ארז כתבה כי "ניתן להתרשם כי המערער נקלע למצב משברי בחייו. הוא חש פגוע מן המנוח וכנראה היה שרוי במצוקה על רקע התמוטטות חיי המשפחה שלו והקשיים הנוספים שחווה מאז עלייתו לארץ. יחד עם זאת, לא הונח בסיס לטענות ההגנה שלו. למותר לציין, שלא הייתה כל הצדקה להתפרצות הרצחנית שלו שקיפדה באחת שתי נפשות".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *