 |
| מתחם ביקורים באגף התורני. השופטת התרשמה מקרוב |
בהחלטה תקדימית קבעה (רביעי, 8.2) שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, קלרה רג'יניאנו, כי שב"ס לא יוכל עוד לחייב אסירים לצאת לביקורים פתוחים עם בני משפחותיהם.
השופטת קיבלה בחלקה עתירה שהגיש בנושא אסיר העולם פרנסואה אבוטבול, המרצה בכלא רימונים מאסר על רצח הנער רענן לוי בשנת 2004 סמוך למועדון בקיבוץ שפיים. השופטת קבעה עוד, כי עיכוב של יותר משעה בהמתנת המשפחות לביקור עם אסיר – הוא בלתי סביר.
בעתירה שהגישה בשם אבוטבול, עו"ד שני דרי, נטען כי המבקרים מעוכבים זמן ארוך טרם כניסתם לביקור. כמו כן נטען, כי האסירים מחויבים לנעול בעת הביקור כפכפים, ונאסר עליהם לנעול נעליים סגורות. באשר להנחיה זו נטען, כי אינה סבירה, וכי על פי פקודת שב"ס – האסיר צריך להופיע בבית משפט בלבוש מלא, נקי, מסודר ובנעליים. לכן, נטען בעתירה, יש לנהוג כך גם כאשר מדובר בביקורי משפחות.
בשב"ס טענו בתגובה לעתירה, כי תהליך הבדיקה מחייב מספר בדיקות ולכן אורך זמן רב כאשר מדובר בכ-100 מבקרים המוזמנים לאותה שעה. לגבי הטענות לגבי מקום ההמתנה, נטען על ידי שב"ס כי המבקרים ממתינים תחת קורת גג.
לגבי האיסור על נעליים סגורות, בשב"ס טענו בתגובה כי הדבר קבוע בנוהל המופעל בעת ביקורים פתוחים בלבד – נוהל שנועד לשמור על ביטחון בית הסוהר ולמנוע אירועים שליליים כפי שהתרחשו בעבר כאשר אסירים הגיעו לביקורים בנעלי ספורט.
השופטת רג'יניאנו ביקשה משב"ס הבהרות לגבי הכפכפים, ואז התברר לה כי אין מדובר בנוהל כתוב, אלא בהנחיה שניתנה בעל פה על מנת למנוע מקרים של הברחות באמצעות החלפת נעליים. כמו כן התברר לשופטת כי ההנחיה נועדה למנוע (או לפחות לצמצם) אירועי קטטות בין אסירים, כמו גם על מנת להקטין את סיכון הבריחה, כיוון שיותר קל לאסיר לברוח עם נעליים סגורות.
 |
 |
| השופטת קלרה רג'יניאנו | עו"ד שני דרי |
השופטת הגיעה למסקנה כי עיכוב מבקרים של כחצי שעה הוא סביר, אולם עיכוב לפרק זמן העולה על שעה ומגיע עד כדי שעתיים וחצי – כפי שטען אבוטבול – אינו סביר. לגבי מקום ההמתנה, השופטת ביקרה בכלא רימונים והתרשמה כי מקום ההמתנה עונה על הדרישות.
לעניין יציאת האסירים לביקור בכפכפים, השופטת קבעה לאחר שביקרה במקום ובחנה מקרוב את תהליך הבדיקה הקפדני מצד הסוהרים והמפגש בין האסירים לקרוביהם – שנערך תחת פיקוחם של אנשי שב"ס – כי הנימוקים של שב"ס לא מצדיקים הנחיה כזאת. "לא הובאו בפניי נתונים המצביעים על ניסיונות בריחה של אסירים במהלך הביקורים, או קטטות בין אסירים וניסיונות הברחה, שהיה בהם כדי להצדיק הנחיה זו. אפילו אם היו כאלה, מדובר במקרים בודדים וחריגים, שאינם מצדיקים הנחיה זו", קבעה השופטת.
"המפגש בין האסיר ואורחיו כשהוא נועל כפכפים אינו מכבד לא את האסיר ולא את אורחיו", הוסיפה השופטת, "תפקידו וייעודו של שב"ס הינו אחזקת אסירים ועצורים במשמורת בטוחה ונאותה תוך שמירה על חייהם, כבודם ומילוי צרכיהם הבסיסיים לרבות מניעת בריחתם". לנוכח הביקור שערכה השופטת בבית הסוהר, היא קבעה כי שיקוף הנעליים נותן מענה לחשש של החלפת חפצים או הברחתם.
זאת ועוד, השופטת ציינה כי אינה מבינה כלל את טענת שב"ס הנוגעת לקטטות שעשויות לפרוץ. "האם מתקבל על הדעת לאסור על כלל האסירים בבית הסוהר לנעול נעלי ספורט על מנת לצמצם את אירועי הקטטות בין האסירים?", אמרה השופטת והורתה על ביטול ההנחיה האוסרת על אסירים להגיע לביקור פתוח בנעלי ספורט. ההחלטה תיכנס לתוקף תוך שבוע.
