 |
| השופט אסף זגורי |
מה אמור לפסוק שופט, כאשר מונחת לפניו בקשה לחייב אדם בהוצאות משפט משום שלא התייצב לבדיקת אבהות לקטינה, על אף שהסכים וידע על מועד קיומה? לכאורה, עליו לפסוק לו סכום ריאלי ומידתי ביחס להוצאותיהן של האם והקטינה. אלא שלא פעם אי התייצבות לביצוע בדיקה גנטית גורמת להארכת תהליך הבירור ולדחיית ההכרעה בתביעת האבהות, על כל המשתמע מכך.
בסוגייה העקרונית הזו דן באחרונה בדלתיים סגורות השופט אסף זגורי, סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בעקבות תביעת הוצאות לדוגמה של אם ובתה, שהתייצבו לבדיקת סיווג רקמות בבית החולים – רק כדי לגלות שהנתבע לא הגיע. למעשה, חוק המידע הגנטי מתמקד באופן ביצוע הבדיקה, אך אין בו התייחסות למקרה שבו אחד הצדדים לא מתייצב לבדיקה. מאחר שכך, סבור השופט זגורי, "ייתכן וניתן ללמוד מאי התייצבות לבדיקה גם כסירוב לביצועה".
בהחלטתו קבע השופט כי אי התייצבות לביצוע הבדיקה "עלול להביא לדחייה משמעותית במועד שבו ייפסקו – ולא כל שכן ישולמו – לקטינה מזונותיה, ככל שהאב הנטען יימצא האב הביולוגי". לא כל שכן, כך השופט זגורי, במקרים בהם "תביעת מזונות מוגשת רק לאחר שהוגשה תביעת אבהות, שאז יכולה אי ההתייצבות לשחק לידיו של האב הנטען, המבקש לחמוק ממילוי חובותיו על פי דין כלפי ילדיו".
משהשתכנע השופט כי הנתבע שיקר כשטען שלא ידע על מועד הבדיקה ושאין בידו לממן אותה, קבע השופט כי על אף שהפסיקה "מסתייגת מהטלת הוצאות עונשיות על בעל דין", הסיטואציה לפיה "הצד שלא התייצב מסכים לבדיקה אך מתרשל, או במזיד ובמתכוון אינו מתייצב, צריכה למצוא ביטויה ומקומה בפסיקת הוצאות משפט – כאשר בקביעת היקף החיוב בהוצאות ניתן לכלול אלמנט עונשי". במקרים כאלה, ציין השופט, רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות משפט "כדי לשאת בקרבן מסר חינוכי ושיפוטי נורמטיבי".
במקרה הנדון, התביעה התקבלה והנתבע חויב בתשלום הוצאות משפט לדוגמה בסך 7,500 שקל. בה בעת הוזהר הנתבע, כי אם לא יתייצב פעם נוספת לבדיקה במועד שייקבע, הדבר יהווה ביזיון בית המשפט.
