 |
| הטלפון של יאיר זוהר |
חודש וחצי לאחר שהוגש כתב אישום נגד יאיר זוהר על מעורבות בנסיון שוד של חנות תכשיטים בכיכר המדינה, קבע השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אין ראיות של ממש נגד זוהר, ודחה את בקשת הפרקליטות להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת, השופט מצא כי יש ראיות לכאורה נגד הנאשם הראשון בתיק, נביל אבו קישק, והורה על מעצרו עד תום ההליכים.
השופט גונטובניק קבע בנחרצות כי עוצמתן של הראיות הקושרות לכאורה את זוהר לניסיון השוד היא חלשה הרבה יותר מאלה שקושרות את אבו קישק. "אולי יש בהן כדי לבסס חשד סביר המצדיק את חקירתו, אך אין זה ברור כלל ועיקר שיש בהן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו", כתב השופט והסביר.
הראיה לכאורה ההיחידה כנגד זוהר היא טלפון סלולרי שנתפס בביתו ובו נמצאו מספר שיחות טלפון בלבד, אבל כולן נערכו מאזור שדרות ויצמן סמוך לכיכר המדינה ומאזור מגדלי עזריאלי עם הטלפון הסלולרי של הנאשם אבו קישק, לפני השוד ובעת התרחשותו. בבסיס החלטת השופט עמדה השאלה האם ראיה זו מהווה תשתית ראייתית מספקת המצדיקה את מעצרו של זוהר עד תום ההליכים?
 |
| ניסיון השוד בכיכר המדינה |
זוהר, המיוצג על ידי עו"ד עדי כרמלי, טען כי מכשיר הטלפון הזה ואחרים משמשים את השליחים שעובדים אצלו, כך שיתכן שמישהו מהם עשה שימוש באותו זמן בטלפון, או לחילופין שהוא עצמו בשעת השוד אכל בתל אביב או היה בפגישה עסקית, אך הוא אינו זוכר במדויק איזה מכשיר בדיוק הוא לקח איתו מהמסעדה שלו.
עו"ד כרמלי טען כמובן כי כל נתוני התקשורת אינם עומדים ברף הראייתי הנדרש כדי לבסס את הקשר שלו לעצם ביצוע בצוותא של השוד, כפי שטענה התביעה בכתב האישום כאילו הוא עצמו נטל חלק בשוד.
בכל הנוגע לתיעוד עבודתם של השליחים ביום השוד, זוהר טען כי לא נשמר תיעוד במסעדה כזה עקב אירוע שריפה והצפה שהיו בבית העסק ביום האירוע בדיוק. לגבי זה קבע השופט כי ההסבר שמסר זוהר אינו מופרך אבל הטענה הזו לא נבדקה כלל על ידי החוקרים. לגבי האפשרות כי אירוע ההצתה וההצפה היה מכוון, ובא להעלים ראיות, כפי שטענה התביעה, השופט הבהיר כי התביעה לא הוכיחה זאת ואף ציין כי אם כך הדבר היה מצופה מעבריין מתוחכם שכזה גם להעלים את מכשיר הטלפון, אלא שכידוע הדבר לא נעשה והטלפון נותר ברשותו.
השופט חזר וציין כי הפרט היחיד הקושר לכאורה את זוהר לאירוע אותן שיחות ממכשיר שאינו הטלפון האישי שלו, לפני השוד ובמהלכו עם אחד השודדים. לא פחות, אך גם לא יותר, הדגיש השופט. הוא ציין כי התביעה לא שללה את טענתו של זוהר כי אין היכרות מוקדמת בינו לבין אבו קישק ולא הוכיחה פגישה כלשהי או שיחה ביניהם, כמו כן לא נמצאה ראיה לעבודת הכנה כלשהי שעשה זוהר לקידום השוד, למעט הטענה הערטילאית משהו לפיה הוא הסתובב באחד האזורים המרכזיים בתל אביב בזמן השוד. "אין ראיה ששהה ליד החנות, אין ממצאים פורנזיים ואין כל ראייה לתוכן השיחות הטלפוניות", כתב השופט.
 |
| עו"ד עדי כרמלי |
"הראיות לא צריכות לבסס את ההרשעה מעל לכל ספק סביר בשלב זה, אך הן צריכות להיות בעלות פוטנציאל מרשיע לביצוע בצוותא של ניסיון שוד, והראיות שלפני נעדרות פוטנציאל כזה", ציין השופט. "יש כאן עשן למעורבות פלילית, אך אין הוא קונקרטי ומסוים. קשת האפשרויות היא רבה, גם בהינתן השיחה שמתקיימת בזמן השוד".
לאור כך, הוסיף השופט כי "במצב הראייתי הקיים, אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של זוהר בפלילים כקשור לשוד, גם לא באמות המידה הנדרשות מראיות לכאורה בתיק נסיבתי".
