בג"צ דחה העתירות נגד מנדלבליט: לא צריך תקופת צינון

היועמ"ש, אביחי מנדלבליט

בג"צ פירסם פסק דין מנומק על ידי חמישה שופטים, הדוחים פה אחד את העתירות נגד מינויו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה. העתירות הוגשו על ידי תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון. שופטי בג"צ סלים ג'ובראן, יורם דנציגר, יצחק עמית, צבי זילברטל ונעם סולברג קובעים כי לא דבק כל פגם ערכי או נורמטיבי במנדלבליט עקב חקירתו בפרשת הרפז – וגם כי לא נדרשה לו תקופת צינון קודם שמונה ליועמ"ש, משום שאת תפקידו הקודם כמזכיר ממשלה מילא כתפקיד מקצועי, ולא כתפקיד פוליטי.

תנועת אומ"ץ, בראשות אריה אבנרי, סברה שמנדלבליט אינו ראוי להתמנות ליועמ"ש עקב התנהלותו כפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי) ב"פרשת הרפז"; כמו כן טענה התנועה באמצעות עו"ד יובל יועז ועו"ד אילנית שומרון, כי נדרש צינון בין תפקיד מזכיר ממשלה שהוא משרת אמון ובעל פן פוליטי וזיקה אישית לנתניהו, לבין התפקיד המעין-שיפוטי של יועמ"ש, המחייב חוסר תלות והיעדר זיקה אישית.

התנועה לאיכות השלטון, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא ותומר נאור, סברה כי יש לבטל את המינוי משום שוועדת האיתור הציבורית לבחירת היועמ"ש המליצה לממשלה רק על מועמד אחד – מנדלבליט. בעתירה נטען אף כי פגישות אישיות שקיימה שרת המשפטים איילת שקד עם חלק מחברי הוועדה מעלות חשד כי הוועדה הונחתה על ידי שיקולים פוליטיים. בג"צ מציין כי מנדלבליט היה היחיד שזכה בתמיכתם של ארבעה מחמשת חברי ועדת האיתור כנדרש, ונותן קרדיט מלא לוועדה המקצועית שהורכבה מנשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, שר המשפטים לשעבר משה נסים, ח"כ ענת ברקו, עו"ד יחיאל כץ ופרופ' גבריאלה שלו.

הסוג המקצועי, לא הפוליטי

בתשובה לעניין תקופת הצינון, הגיבה המדינה כי צינון נקבע בחוק רק ביחס למעבר תפקידים מהשירות הציבורי אל הפוליטיקה או אל המגזר הפרטי. בנוסף, נהלי בחירת יועץ משפטי לממשלה, שנקבעו על ידי ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, קובעים שאין תקופת צינון לאדם הנכנס לתפקיד, פרט למי שהיה מעורב בפעילות פוליטית.

המדינה טענה, באמצעות עורכי הדין אסנת מנדל, דנה בריסקמן ויונתן ברמן, כי תפקיד מזכיר הממשלה אינו משרת אמון. התפקיד אמנם טומן בחובו יחסי עבודה יומיומיים עם ראש הממשלה הכרוכים באמון, אך גם היועץ המשפטי לממשלה עומד בקשר מתמיד עם ראש הממשלה ושרי הממשלה לה הוא מייעץ, ועדיין אין הדבר מונע ממנו מלעסוק "בכובעו" כתובע כללי ולנקוט בהליכים משפטיים נגד מי מהם כאשר יש עילה לכך.

בנוסף, נטען על ידי המדינה כי מינויו של מנדלבליט למזכיר ממשלה היה על רקע מקצועי, לאור נסיונו כפצ"ר ותפקידים ציבוריים, ולא על רקע פעילות מפלגתית או היכרות מוקדמת, פוליטית, עם הדרג הבכיר. נטען גם כי למנדלבליט היה סיכום עם ראש הממשלה לפיו הוא לא יהיה מעורב בנושאים פוליטיים אלא בנושאים מקצועיים בלבד.

גם מנדלבליט, באמצעות עו"ד מלכיאל בלאס, הדגיש את היותו מזכיר ממשלה מהסוג "המקצועי" ולא מהסוג "הפוליטי". לעמדתו, התפקיד אינו פוליטי שכן הוא מונה לתפקיד לא בשל קשרים פוליטיים, אלא על רקע ניסיונו המקצועי רב השנים במערכת המשפט הצבאית.

עוד טען מנדלבליט, כי משרות מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה – שתיהן – אינן משרות לעומתיות אלא משרות של שיתוף פעולה על מנת לסייע לממשלה להוציא אל הפועל את מדיניותה בהתאם לחוק. לגישתו, גם מזכיר הממשלה ממלא, בין היתר, פונקציות של "שומר סף" בעבודת הממשלה, כך שמעברו לתפקיד יועמ"ש אינו "חציית המתרס".

שופטי בג"צ קיבלו עמדה זו במלואה: "בנסיבות המקרה שלפנינו, מקובלת עמדת המדינה כי תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה היה תפקיד מקצועי והחשש מפני גישה אוהדת כלפי בכירי רשויות השלטון מתקהה… בית המשפט עמד לא אחת על כך כי יש בנמצא דרך לנטרול ניגוד עניינים פוטנציאלי באמצעות עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים".

"עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר". מנדלבליט עם וינשטיין ושקד

בחזרה למסמך ההוא

באשר להתנהלותו בפרשת הרפז, טען מנדלבליט בתשובה לעתירות כי תיק החקירה בעניינו נסגר לאחר שנקבע כי הוא נהג נכון כפצ"ר בפרשה".

"פרשת הרפז" החלה בחשיפה התקשורתית של המסמך המזויף, שהציג תוכנית אסטרטגית שנרקמה כביכול לקידום מועמדותו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל, תוך השחרת הרמטכ"ל המכהן גבי אשכנזי. המסמך הוצג בערוץ 2 ב-6 באוגוסט 2010. ב-8 באוגוסט פתחה המשטרה בחקירה בקשר לזיוף המסמך וניסתה לאתר בידי מי הוא מוחזק. יום לאחר פתיחת החקירה, הודיע אשכנזי לפצ"ר מנדלבליט כי המסמך הנפיץ ברשותו, וביקש ייעוץ כיצד לנהוג. מדובר היה בעניין רגיש של העברת "מלחמות הגנרלים" לחקירה משטרתית ערב ההחלטה על מינוי רמטכ"ל, ובנוסף לא היה ברור את מי באמת המסמך משחיר – האם את אשכנזי, או את גלנט עצמו.

מנדלבליט ביקש "לישון על זה לילה". למחרת בבוקר, הורה לאשכנזי להעביר את המסמך למשטרה מיד. החקירה הפלילית נגד מנדלבליט נפתחה עקב ה"השתהות" כביכול של פחות מ-24 שעות במתן ההנחיה לרמטכ"ל וביידוע רשויות החקירה.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סגר את התיק נגד מנדלבליט לאחר שהגיע למסקנה כי הוא "עשה את המעשה הנכון בתוך זמן קצר ביותר". שופטי בג"צ סומכים על כך את ידם באופן מלא. השופט ג'ובראן כתב: "מנדלבליט נהג כשורה שעה שהשהה את החלטתו בדבר העברת מסמך הרפז לידי היועץ המשפטי לממשלה למשך זמן קצר… עת אדם נתקל בסוגייה כה רגישה ובעייתית, מצופה ממנו לשקול את הדברים בכובד ראש ולקבל החלטה מושכלת, ולא לשלוף מהמותן. החלטתו של מנדלבליט לשקול את הנושא במשך הלילה היוותה החלטה סבירה ונטולת דופי".