 |
| ארמונד מיארה |
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוסף אלון, רויטל יפה-כ"ץ ואריאל ואגו, הורו לבטל את החלטת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לקצר בשליש את עונשו של ארמנד מיארה. באופן רשמי המאסר אמור להסתיים רק ב-18 מרס 2018.
בית משפט המחוזי גזר על מיארה שש שנות מאסר, לאחר שהודה והורשע בעבירות רבות, ובין היתר בניהול ומימון פעילות של ארגון פשיעה, ארגון הגרלות והימורים במסגרת ארגון פשיעה, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.
בכתב האישום בו הודה נטען בין היתר, כי מיארה ניהל את ארגון הפשע, הנחה את הנאשמים האחרים, פיקח עליהם והוביל את השתלטותו העבריינית של הארגון על עסקי מתן השירותים בחופי הרחצה באשדוד, תוך ניצול קשרים פסולים עם עובדי עירייה, ותוך הפעלת לחצים על גורמים שונים, במטרה שפעילות הארגון לא תופרע על ידי גורמי הפיקוח העירוניים. במסגרת הארגון, מיארה ואנשיו החזיקו מקומות למשחקים אסורים באשדוד ובבית שמש, ארגנו הימורים וסחטו בכוח ובאיומים מהמרים ובעלי עסקים באשדוד.
מלבד עונש המאסר, על מיארה נגזרו בזמנו גם מאסר על תנאי וחילוט רכוש בסך למעלה מ-493 אלף שקל.
ב-25 ביוני החליטה ועדת השחרורים לקבל את עתירתו של מיארה ולשחררו ממאסרו בתום ריצוי שני שלישים מהעונש בלבד, תוך שהיא מציינת כי הוכנה עבורו תוכנית שיקום.
 |
 |
 |
| השופט יוסף אלון | השופטת רויטל כ"ץ | השופט אריאל ואגו |
פרקליטות מחוז דרום מיהרה לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וביקשה לקבוע כי החלטת הוועדה "שגויה, בלתי סבירה ודינה להתבטל". בין היתר נימקה הפרקליטות את הערעור בכך שוועדת השחרורים התעלמה ממעמדו של מיארה כראש ארגון פשיעה, ומעברו הפלילי. כמו כן נטען כי היא התעלמה לגמרי מהמידע המודיעיני אודותיו, לפיו ביצע לכאורה עבירות גם במהלך שהותו בכלא. אחד הטיעונים המרכזיים של הפרקליטות היה שמיארה כבר שוחרר בעבר על ידי ועדת השחרורים, ארבע פעמים. ריצה בעבר מספר מאסרים על עבירות חמורות, כולל מאסרו האחרון – אותו ריצה בגין עבירת הריגה. בערעור צוין כי מיארה מרצה כעת את מאסרו ה-16.
סנגורו של מיארה, עו"ד רפי ליטן, התרעם על כך שהמדינה טוענת למסוכנותו של מיארה, בעוד שבמסגרת הטיעונים לעונש, בעת שהפרקליטות ניסתה בעצמה לשכנע את בית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, הודגשה העובדה שאלמנט האלימות בכתב האישום, כמו גם אלמנט ההתארגנות, תוקנו לרמה נמוכה.
 |
| עו"ד רפי ליטן |
השופטים לא קיבלו את הטיעון הזה. "בשוקלה את מגוון השיקולים האמורים, אמורה ועדת השחרורים לאזן באורח ראוי בין ההיבט האישי לבין ההיבט הציבורי הכללי; בין משקל נסיבותיו האישיות של האסיר לבין עניינו של הציבור, ולהבטיח מפני הישנות עבירות והפרות חוק", ציינו השופטים בהחלטתם. בעניינו, נדמה כי הוועדה לא שקלה את כל השיקולים שהיה עליה לשקול, ובמסגרת אותם שיקולים אשר כן נשקלו על ידה, נתנה משקל אך לשיקול האישי של המשיב, תוך שהתעלמה מהאינטרס הציבורי ומהסכנה שעלולה לצמוח משחרורו המוקדם של האסיר".
השופטים הוסיפו וציינו כי הוועדה לא ייחסה משקל לחומרת העבירות. "די בכך כדי לקבוע כי מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות, שכן לא שקלה את כל השיקולים שהיה עליה לשקול, שלא לומר כי לא איזנה כראוי ביניהם", קבעו השופטים, "אולם, הוועדה גם לא נתנה כל משקל שהוא לעברו הפלילי העשיר ביותר של המשיב, לא לסוג העבירות בהן הורשע ולא לכמותן… הוועדה גם לא ייחסה כל משקל לכך, שהמשיב ריצה בעבר מספר רב ביותר של עונשי מאסר, והדבר לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות חמורות נוספות. נהפוך הוא, עם השנים הסלימה חומרת מעשי המשיב…".
 |
| עד 2018 (צילום להמחשה) |
השופטים הוסיפו עוד, כי מיארה לא עמד בנטל להוכיח כי ניתן לתת בו אמון, וכן כי כאשר שוחרר ממאסרים קודמים, לא השתלב בהליך שיקומי כלשהו, ואף שב לבצע עבירות. "הטענה כאילו ממאסרו האחרון השתחרר שחרור מוקדם ללא תכנית, ומכאן שאין לזקוף לחובתו את חזרתו לפשע, אינה מדויקת, שכן גם בעת ששוחרר בפעם הקודמת שחרור מוקדם על תנאי, היה אמור להשתלב בתוכנית שיקומית של רש"א שנבנתה עבורו, ולא עשה כן… את עזרתה של רש"א (הרשות לשיקום האסיר) ניתן לקבל גם שלא במסגרת שחרור מוקדם ממאסר.
השופטים קיבלו את עמדת הפרקליטות גם באשר לטענה כי הוועדה לא נתנה כל משקל למידעים המודיעיניים, "ניתן ללמוד מהם כי המשיב לא הפסיק את פעילותו הפלילית החמורה". לגבי המידעים ציינו השופטים בסוגריים: "מידעים אלה הוצגו גם לעיוננו, והם, ניתן לומר בזהירות ראויה, יותר ממדאיגים".
את הפרקליטות ייצגה בהליך עו"ד שולי רוטשילד.
