 |
| פרקליט המדינה ניצן |
פרקליטות המדינה זקוקה בדחיפות לתגבור בכוח אדם מיומן בתחום הסייבר, על מנת להקים יחידת סייבר ארצית שתתמודד עם השתכללות איומי הפשיעה והטרור ברשת. כך אמר היום פרקליט המדינה שי ניצן, בכנס הסייבר הבינלאומי שנערך באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, בפרקליטות "מזהים מעבר של ארגוני פשיעה, כמו גם ארגוני טרור, לפעילות במרחב הסייבר, ולא ניתן לקבל גישה שמרחב זה הוא אקס-טריטוריאלי ומחוץ לסמכותה של המדינה. שלטון החוק לא ייעצר בכניסה אל המרחב הווירטואלי".
ניצן הסביר כי "המשפט הוא תגובתי באופיו; הוא אינו צופה מראש התפתחויות טכנולוגיות, כלכליות או חברתיות. חידושי הטכנולוגיה תמיד מקדימים אותנו, אך הגיעה שעתו של מהלך תגובה מקיף ונרחב של מערכת המשפט". כמו כן הוא ציין, כי המהלך בעל השלכה תקציבית ניכרת, אך לדבריו הוא הכרחי כדי להוות "רגל מסיימת", לאחר שיחידות סייבר ארציות הוקמו במהלך השנתיים האחרונות במשטרה וברשויות האכיפה האחרות. בפרקליטות החלו כבר בעבודת מטה משותפת עם המטה הקיברנטי הלאומי, בראשות ד"ר אביתר מתניה, לפיתוח אסטרטגיה כוללת לטיפול בעולם הסייבר. "בכוונתי לפעול בהקדם, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה, להקמת יחידת סייבר ארצית שכזו בפרקליטות המדינה, ואני תקווה שבכך נקדם את המאבק בתופעת פשיעה חמורה ומתעצמת זו", אמר ניצן.
"יש למגר את התפישה שהנזק במרחב הווירטואלי אינו אמיתי; הנזקים מורגשים בחיי היום יום", אמר ניצן. "נערה שמה קץ לחייה לאחר ששלחה תמונות עירום לבן זוגה, שהפיצן בין חבריה לכיתה וברשתות חברתיות. נערות הוכרחו באיומים או במרמה לבצע מעשים מיניים מול מצלמות רשת. תרגילי "עוקץ ניגרי" הובילו אנשים להפסדים כספיים גדולים וקיים גם איום חמור של פעילות עוינת וסכנה לביטחון הלאומי. פוטנציאל האיומים אינו חדש, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפם ובעוצמתם".
ניצן ציין ארבעה סוגי פשיעת רשת שגורמי האכיפה עדיין לא נותנים להם מענה מספק: תקיפות סייבר – חדירה לאתרים ולמידע ממוחשב, הפצת וירוסים, סוסים טרויאניים, וגניבת מידע; עבירות מחשב "קלאסיות" כגון הימורים ופדופיליה ברשת שבהיקפם חלה עלייה של אלפי אחוזים לעומת העידן הטרום-אינטרנטי; עבירות סחיטה ומרמה ברשת, וכן עבירות שעיקרן בעולם הפיזי, כמו רצח ואונס, המסתייעות ברשת כדי ללכוד את הקורבן. סוג נוסף של עבירות המתבצעות ב"עולם הווירטואלי" הוא של פרסומים מסיתים לגזענות ולאלימות, שמספרם עלה במיוחד – לדברי ניצן – בימי מבצע "צוק איתן", וכן הפרות צווי איסורי פרסום, לשון הרע וזילות בתי המשפט.
 |
פרקליט המדינה הודה כי המשפט הפלילי ורשויות האכיפה מתקשים לקיים את תפקידם ולהיאבק בפשיעת הסייבר, מאחר שהרשת משוחררת מכבלים טריטוריאליים, כשעבירה יכולה להתבצע ממקום אחד, והיעד לביצועה והראיות ממוקמים במקום אחר. בנוסף, שובל המידע שמותירים העבריינים מפוזר על פני מחשבים שונים. לדבריו, "כתוצאה מקשיי האכיפה, האטרקטיביות של מרחב הסייבר והרשת האפלה (דארקנט) לגורמי פשיעה וטרור, הסוחרים בנשק ובסמים, הולכת וגדלה. ארגוני הפשיעה והטרור מזהים את הכדאיות הכלכלית שבמעבר לסייבר ומזהים שמדובר במרחב המגלם סיכון קטן יותר להיתפס".
