 |
| מאחר שהמערער היה עצור, הוא לא יכול היה לדאוג לענייניו בעצמו (אילוסטרציה) |
ב-9 בדצמבר 2012 החליט בית משפט השלום בתל אביב לגזור מאסר קצר על צעיר תושב העיר, שהורשע בעבירות תעבורה. מלבד המאסר הקצר, החליט בית המשפט לפסול את רישיונו של הצעיר לארבע שנים.
כנהוג במקרים מסוג זה, בית המשפט קבע שיש לקחת את הנאשם – שהיה עצור אז עד תום ההליכים – למזכירות בית המשפט, כדי שהנאשם יפקיד את רישיונו, או שיפקיד תצהיר לפיו אין ברשותו רישיון נהיגה. זאת, על מנת שהפסילה תתחיל להימנות מאותו הרגע.
בחלוף ארבע שנים, הרבה לאחר שהנאשם סיים לרצות את מאסרו, הוא פנה למשרד הרישוי כדי לקבל את רישיונו. ואולם, או אז הוא הופתע לגלות, כי מאחר שרישיונו לא הופקד, וגם לא תצהיר, "מרוץ הפסילה בפועל" כלל לא החל.
בצר לו, האיש פנה לבית משפט השלום בתל אביב, בבקשה לחשב את ימי הפסילה מיום החלטת בית המשפט. בקשתו נדחתה.
 |
 |
|
| עו"ד תמי ארליך | השופט רענן בן יוסף |
עו"ד תמי ארליך שמייצגת את האיש לא התייאשה, התעקשה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בעיר. עו"ד ארליך טענה בערעור, בין היתר, כי במהלך ארבע השנים שחלפו, האיש כלל לא נהג ולמעשה ריצה בפועל את הפסילה, כשהוא אינו יודע שלא התחילה להימנות.
השופט רענן בן יוסף קבע כי בהחלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת המערער לא נפלה טעות. עם זאת, הוא הוסיף כי המערער נקי מעבירות פליליות או תחבורתיות מאז 2012. "נוכח הצהרתו כי לא נהג מאז הנני סבור שהוא זכאי ליהנות מהספק בנסיבות שהיה עצור ולא יכול היה לדאוג לענייניו בעצמו", אמר השופט בן יוסף וקבע כי הפסילה תחושב מיום שחרורו של האיש מהכלא – לפני ארבע שנים ושלושה חודשים.
המשמעות: הנאשם יכול לקבל את רישיונו בחזרה.
