 |
| הנאשם שלומי פיס עם עו"ד ירום הלוי |
מדור חדש של פוסטה + חוזר לזיכויים הגדולים במשפט הפלילי *
בחודש דצמבר 1994 נדקר למוות מאיר לוי במועדון ביבנה. החשד נפל על אדם בשם שלומי פיס מרחובות, שירד למחתרת והסתתר בדירת מסתור מספר חודשים. בחודש פברואר 1995 הוא אף השיג דרכון מזויף ונמלט לארצות הברית, אלא שגעגועיו לחבריו ולמשפחתו בארץ היו בעוכריו.
מאחר והוא היה אחד החשודים, המשטרה האזינה למספר קווי טלפון של מקורביו והצליחה "ליירט" התקשרות שלו לחבר מסוים, וכך גילו את מיקומו בארצות הברית. עד מהרה הגיעו לדירה חוקרי FBI שעצרו אותו לבקשת משטרת ישראל.
לאחר תהליך הסגרה קצר הוא נחת בישראל והגיע למשרדי החקירות של ימ"ר תל אביב, שם הוא בחר בזכות השתיקה. הוא רק לא ידע שטרם הסגרתו כבר הצליח קצין ימ"ר תל אביב דאז – אפרים ברכה המנוח – לשכנע חברה של חברו הטוב להפליל את פיס ברצח מאיר לוי.
היה זה לאחר שבמשך ארבע חקירות והודעות שנגבו ממנה היא התעקשה לומר שכלל לא נכחה באירוע בו התרחש הרצח, ואפילו לא היתה ביבנה באותו יום. רק בהודעתה החמישית היא "נשברה" בפני אפריים ברכה וסיפרה כי היתה במועדון באותו ערב ואף ראתה את פיס דוקר את המנוח. אחרי העדות הזו היא גם "שחזרה" את האירוע.
 |
| אפריים ברכה בשנות התשעים (ארכיון מוטי קמחי) |
התרגילים של ברכה
פיס הואשם אפוא בבית משפט מחוזי בתל אביב ברצח מאיר לוי, והמשפט התנהל בפני הרכב השופטים דבורה ברלינר, צבי גורפינקל ושרה גדות.
במהלך סריקת חומר הראיות גילה הסנגור בתיק, עו"ד ירום הלוי, מספר סימני שאלה לגבי פעולות החקירה שביצעו אפרים ברכה ואנשי הצוות שלו. למשל, שהוא נהג לשוחח עם העדה מבלי להקליט אותה, כך הוא דובב אותה אותה בספונטניות לכאורה, ורק את השיחה הבאה בינהם הוא הקליט כאשר העדה כבר היתה מתודרכת לפי התסריט שברכה הכתיב.
כמו כן גילה עו"ד הלוי, שבקלטת ה"שחזור" אין פס קול, וכי העדה צולמה בזירה מרחוק כשהיא משוטטת בה כה וכה, "לא מוצאת את עצמה".
על הממצאים האלה עו"ד הלוי חקר את ברכה במשך יומיים על דוכן העדים, כאשר בסיום החקירה הנגדית נפגשו השניים במסדרון ולחצו ידיים. ברכה החמיא לעו"ד הלוי על החקירה, אך הוסיף: "זה לא יעזור. את המאסר עולם שלו פיס יקבל". כאשר עו"ד הלוי הגיב בנחישות, "אנחנו עוד נראה", ברכה התחייב בנחישות משלו, "אם פיס יזוכה, אני אסיר בפניך את הכובע", והקדיש לסנגור מחווה תוך כדי קידה.
 |
| הזיכרון של עו"ד ירום הלוי |
השניים נפרדו לדרכם והסנגור המשיך בניסיונותיו לאתר עד ראייה אשר נכח באירוע וראה את הדקירה. אותו אדם מסר עדות במשטרה סמוך לאחר הרצח, לרבות סקירה של אלבום התמונות המשטרתי שבמהלכה הוא לא זיהה את פיס באלבום, ובהמשך טען בלהט כי הדוקר לא היה שלמה פיס.
עו"ד הלוי פנה אל משפחת העד ברחובות כדי לזמנו לעדות כעד הגנה, אלא שאז התברר לו כי הוא עזב לארצות הברית. לאחר שאיתר אותו שם שכנע אותו להגיע לישראל ולהעיד במשפט על מה שראה. ואכן, בחמש ינואר 1997 זיכה בית משפט המחוזי את פיס מהרצח, בעיקר על סמך עדותו של העד מאמריקה.
עכשיו עו"ד ירום הלוי מסכם את התיק וכולל בו מחווה לקצין החקירות הבכיר שהלך לעולמו בשנת 2015 בנסיבות טראגיות שלא התבררו עד תום.
 |
| המכתב של אפריים ברכה לעו"ד ירום הלוי |
המחווה של ברכה
"בלהט השמחה רציתי כבר באותו היום להתקשר לברכה, כדי להקניט אותו, אבל משהו פנימי עצר בעדי והחלטתי להניח לו, ולהמתין שניפגש במקרה", מספר עו"ד הלוי. "שלושה שבועות אחר כך הייתי ספון במשרדי ביום חורפי וסגרירי במיוחד. לפתע הופיעה בחדרי המזכירה בחדרי ובידיה זר פרחים ענק, ומעטפה סגורה צמודה אליו. היא הניחה את הזר על שולחני ויצאה מהחדר.
"נותרתי לבד עם הזר. הוא התבונן בי ואני התבוננתי בו, ולא הצלחתי לנחש מי יכול היה לשלוח לי אותו. שום חג לא היה, יום הולדתי היה רחוק מאוד וגם מהכיוון ההוא (הרומנטי) לא ציפיתי לפרחים. התעוררתי מקיפאוני ואצבעותיי תלשו את המעטפה ופתחו אותה. עד מהרה גיליתי: ברכה שלח לי ברכה. התקשרתי אליו והודיתי לו ואמרתי לו שהצליח להפתיע אותי "בגדול". הוא מצידו הגיב באדישות כביכול ואמר: 'זה שום דבר'.
"את הזר הזה צילמתי למזכרת ותליתי במשרדי. מאז, במשך 18 שנה, שמרתי בסוד את המחווה של ברכה, שבאמת 'הוריד את הכובע', פעולה אמיצה מצידו של קצין משטרה אשר עלולה היתה לסכן את מעמדו או תדמיתו, לו נחשפה. כעת, משהוא כבר איננו, אני חש שמותר לי לספר את הסיפור המעניין והנדיר הזה, שספק רב אם אי פעם ישוב על עצמו".
תפ"ח 129/95, בימ"ש מחוזי תל אביב – מדינת ישראל נגד שלומי פיס
* המדור מוגש כשירות למנויי אתר "פוסטה"
