אמנות הזיוף

הציור "חזון יחזקאל" של רפאל. מה המקורי ומה ההעתק?

תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות עוסקת בזיופים, נושא מרתק שמעורר תמיד סקרנות. התערוכה, שעלתה בסוף השבוע (30.9) מציגה זיופים מתחומים מגוונים: אמנותיים, אופנתיים, היסטוריים, ספרותיים, דתיים, פוליטיים, לאומיים וארכיאולוגיים.

"זיוף קיים למעשה בכל תחומי החיים, לא רק באמנות, ולעתים מתעלה לרמת אמנות בעצמו", אומרת סוזן לנדאו, מנכ"לית המוזיאון. "אמנות ההטעיה, הקיימת לפחות 2,500 שנה, כוללת כמובן גם אספקטים פליליים. היו שניסו לשכתב את ההיסטוריה באמצעות זיופים, היו שניסו לרכוש לעצמם שם בעולם המדע על בסיס ראיות מומצאות או לבסס עצמם כמומחים בתחום העתיקות או הספרות".

"חמש רוחצות". זיוף היישר ממרתפי מוזיאון תל אביב

בכותרת התערוכה, בניהולו של האוצר ד"ר דורון לוריא, הוצג סימן שאלה: "זיוף?". הדבר אינו מקרי. לדברי לנדאו, "לא כל דבר שאיננו אמיתי, הוא בהכרח 'מזויף'. התערוכה מציבה הרבה סימני שאלה. מה בין זיוף לציטוט או מחווה, למשל? האם מניעיו של זייפן הם בהכרח בצע כסף או מוניטין? בין אמת לזיוף נמצאת קשת רחבה של מושגים כגון: העתקים, וריאציות, הדפסות, חיקויים, ניכוס, התחזויות ועוד. התערוכה מעלה שאלות כמו מה זה 'אמיתי'?

"המקרה של הזייפן ההולנדי האן ואן מייחרן שהתמחה בחיקויי הצייר בן המאה ה-17 ורמיר הוא אחד המסעירים בתחום האמנות, ואנו גאים על שהצלחנו לקבל את מה שמכונה מיטב יצירותיו", אומרת לנדאו. ואן מייחרן כונה "גדול זייפני האמנות אי פעם" ויצירותיו היטעו בזמנו את גדולי המומחים.

"ישו והאישה הנואפת" של האן ואן מחרן, 1942

נראה כי לא קיים בעולם מוזיאון שבמרוצת השנים לא הצטברו במחסניו גם זיופים. ממרתפי מוזיאון תל אביב לאמנות יוצגו בתערוכה, זיוף של התמונה המפורסמת שיצר פול סזאן, "חמש רוחצות" ופסל אשר יוחס בעבר לאוגוסט רודן. גם מוזיאונים אחרים בארץ השאילו לתערוכה תמונות מפוקפקות, בהן יצירות מזויפות של ואן גוך.

לא רק יצירות אמנות, ציורים, פסלים ואף תמונות פוטומונטאז' מפורסמות בתערוכה, אלא גם יצירות ספרותיות מפוקפקות, נודעות. למשל, "הפרוטוקולים של זקני ציון", זיוף שהעם היהודי היה קורבן שלו.

שטרות מזויפים שיוצרו על ידי ארגון הלח"י

בתחום הזיופים ההסטוריים, יש גם "מוצגים חיוביים", כגון דרכונים ושטרות כסף ומטבעות מזויפים ששימשו את המחתרות היהודיות בארץ טרם קום המדינה, או פריטים כמו לוחיות רישוי מזויפות ששימשו את סוכני המוסד במבצע ללכידת הפושע הנאצי אייכמן בארגנטינה.

בתחום ההסטורי מציגה התערוכה שאלות על זיוף כרכיב בשימור ההסטוריה: האם שלדי המשוריינים מ"באב אל וואד" אכן זכו להשתתף בקרבות מלחמת השחרור או נאספו ממגרש גרוטאות? האם טרומפלדור אמר מה שיוחס לו או הפטיר קללה ברוסית, והאם לחן השיר "ירושלים של זהב" לקוח משיר-ערש באסקי?

לצד אלו, לא נפקד בתערוכה מקומם של הזיופים הארציים יותר, של מותגים מסחריים יוקרתיים, אלו שמנסים להעניק ניחוח סטטוס. בין הפריטים חיקויים מוצלחים במיוחד של תיקי לואי ויטון ואיסי מיאקי, שעוני רולקס וברייטלינג, מותגי סיגריות ואפילו תחתוני "דולצ'ה וגבאנה".

אפילו קופסאות סיגריות מזויפות בתערוכה

תיקים של "לואי ויטון" בתערוכה. אחד "אורגינל", השני מזויף