אישום נגד הלוביסט רונן משה והיועצת טלי קידר בפרשת ישראל ביתנו

קטע מאחת התוכנית ב"דקה לשמונה" (צילום מסך מתוך יוטיוב)

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה (רביעי, 22.11) כתב אישום נוסף בפרשת "ישראל ביתנו", הפעם נגד יועץ התקשורת רונן משה, מבעלי חברת הלובינג "טוגדר", ונגד טלי קידר ששימשה כיועצת לשר החקלאות יאיר שמיר ולשר התיירות סטס מסז'ניקוב.

קידר, המיוצגת על ידי עו"ד עמית חדד ממשרד וינרוט, נאשמת כי קיבלה שוחד ממשה וכן ביקשה שוחד בשני מקרים מראש המועצה האזורית מגילות, מרדכי דהמן, בתמורה למתן תקציבים ולסגירת דו"ח ביקורת כביכול במשרד מבקר המדינה.

משה, המיוצג על ידי עו"ד ירון לונדון ממשרד כהן סטרשנוב לונדון, מואשם במתן שוחד לקידר וכן ליועץ התקשורת של השר מסז'ניקוב, אמנון ליברמן, עבור רתימת המשרד לפרסום בפינה "דקה לשמונה", שהופקה על ידי חברת גריי קונקט והיתה צמודה למהדורת החדשות המרכזית בערוצי הטלוויזיה 2, 10 ו-1.

טלי קידר בבית המשפט (צילום מהערוץ הראשון)

קצת לפני שמונה

על פי כתב האישום, אשר הוגש על ידי עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן וענבל לוי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, באוגוסט 2010 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין גריי קונקט ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) בעבור משרד התיירות, עבור תכנים שגריי קונקט תפיק וישודרו ב"דקה לשמונה" ועבור פינת תיירות קבועה שתפיק גריי קונקט ותשודר בתוכנית טלוויזיה. בתמורה לכך, נקבע כי לפ"מ תשלם לגריי קונטנט ארבעה מיליון שקל. משרד התיירות היה המשרד הממשלתי הראשון שפרסם תכניו ב"דקה לשמונה" וכך נסללה הדרך לפרסום תכנים של משרדי ממשלה אחרים בפינה זו.

לפי האישום, משה קיבל מגריי קונטנט 300 אלף שקל בתמורה לתקציב שהשיג ממשרד התיירות. עוד נטען, כי משה העביר לליברמן את דמי השוחד, בסך 24 אלף שקל באמצעות חברה בבעלות חבר של ליברמן, לה רשם צ'ק אשר נחזה להיות תשלום בעבור שירותי ייעוץ.

מכתב האישום עולה, כי בשנת 2013 פנה משה לליברמן כאשר שימש כיועץ התקשורת של שמיר, והציע לו לרתום את משרד החקלאות לפרסם תכניו ב"דקה לשמונה". לפי האישום, ליברמן אמר לנאשם כי בעד פעולותיו יצטרך לשלם לו סכום גבוה יותר מזה ששילם לו במשרד התיירות, בשל הצורך לשכנע את מנכ"ל המשרד רמי כהן לפרסם תכנים של המשרד ב"דקה לשמונה". לאחר מכן, כך נטען, פנה ליברמן לקידר ועדכן אותה בדבר הצעתו של משה, כיוון שסבר שיזדקק לה על מנת לרתום את כהן. בכתב האישום נטען כי בהמשך נפגשו ליברמן, קידר ומשה ודנו על גובה דמי השוחד שיהיה על משה להעביר אליהם ועל אופן חלוקתם. בסופו של דבר, נטען, הוסכם כי גודלו יקבע לפי סכום התקציב אותו יצליחו להשיג ממשרד החקלאות בעבור הפרסום, וכי הוא ישולם במזומן.

עוד עולה מכתב האישום, כי בדצמבר 2013 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין גריי קונטקט ולשכת הפרסום הממשלתית בעבור משרד החקלאות, במסגרתו סוכם כי גריי קונקט תפיק תכנים למשרד ותשדר אותם ב"דקה לשמונה" תמורת 2.3 מיליון שקל. עוד נטען, כי משה קיבל מגריי קונטנט 360 אלף שקל בתמורה לתקציב שהשיג, וכי עם חתימת ההסכם – ליברמן וקידר ביקשו ממשה את דמי השוחד עליהם סיכמו מראש. בהתאם להסכם, כך נטען, משה היה אמור להעביר להם ולרמי כהן 90 אלף שקל, אך הוא העביר להם רק חלק מהסכום, וגם לאחר שהפעילו עליו לחצים שונים לא העביר את היתרה.

רונן משה

המקום הנמוך בעולם

שני אישומים נוספים נגד קידר מתארים בקשות מראש מועצת מגילות דהמן. בפעם הראשונה קידר ביקשה לכאורה 300 אלף שקל תמורת סגירת דו"ח ביקורת חמור שנעשה בעקבות אי סדרים שהתגלו בפרויקט "הנגשת הים הנסוג". מדובר בפרויקט של משרד התיירות, שמטרתו היתה לסייע בהסדרת הגישה לחופי ים המלח, בחלקו הצפוני, בעקבות ירידה מואצת במפלס ונסיגת קו החוף. קידר, כך נטען, פנתה לדהמן במהלך סיור של "ישראל ביתנו", כאשר מילאה את תפקידה כיועצת בכירה לשר החקלאות, והדגישה בפניו כי לכהן, מנכ"ל משרד החקלאות, יש "את הקשרים הנחוצים כדי לסגור את דו"ח הביקורת הן במשרד מבקר המדינה והן במשרד התיירות, כך שלא יהיה לו זכר". הפרקליטות טוענת כי דהמן לא נענה לבקשתה. "אף שלא נענתה", נכתב בכתב האישום, "דינה של הנאשמת, על פי החוק, כמי שלקחה שוחד".

בהזדמנות אחרת קידר דרשה לכאורה מדהמן לקבל אחוזים מתקציב הניקוז של המועצה. על פי כתב האישום, בשנת 2014 היה אמור משרד החקלאות להעביר למועצה תקציב של שלושה מיליון שקל להסדרת הניקוז בנחלים. קידר נפגשה עם דהמן ולפי האישום אמרה שבתמורה להעברת התקציב יהיה עליו לשלם לה במזומן חמישה אחוז מתקציב הניקוז, שהם 150 אלף שקל. נטען כי דהמן נתן לנאשמת הסכמה עקרונית, בתנאי שיקבל קודם את התקציב, אולם עד אפריל 2014 לא עבר התקציב למועצה, ולכן דהמן לא העביר כסף לקידר. בכתב האישום צוין גם לגבי אישום זה, ש"אף שלא נענתה, דינה של הנאשמת על פי החוק, כמי שלקחה שוחד".

כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט בפרשת "ישראל ביתנו" כוללים כ-10 פרשיות, אשר נחשפו במהלך חקירה של יאח"ה, בשיתוף יחידת יהלום של רשות המיסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית.