כתב אישום על הפעלת בית הבושת ברחוב הירקון בת"א

בית בושת (צילום ארכיון להמחשה)

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה (שני, 2.1.16) לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד ארבעה נאשמים, להם היא מייחסת, בין היתר, סרסרות למעשי זנות והחזקת והשכרת מקום לשם זנות. ארבעת הנאשמים הם איגור פרמן (45), טטיאנה פרמן (45), דליה טרופה (53) ודניס מקוחה (25).

לארבעת הנאשמים מיוחסת מעורבות פעילה בניהול בית הבושת ברחוב הירקון 98 בעיר – מקום שעלה לכותרות לפני כשנה וחצי, בעקבות התאבדותה של ג'סיקה, אישה אשר הועסקה במקום כיצאנית. בעקבות התאבדותה, נפתח מאבק תקשורתי וציבורי נגד תעשיית הזנות.

כתב האישום מתאר כי בית הבושת התפרש בתחילה, בספטמבר 2013, על פני שתי קומות, כאשר הלקוחות נהגו להגיע לקומה השנייה ולפגוש בנשים. לאחר מכן הלקוחות ירדו לקומה הראשונה, שם שהו הנאשמים איגור וטטיאנה. על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד לילך שלום, איגור וטטיאנה סייעו לנהל את בית הבושת; איגור שימש כפקיד וטטיאנה שימשה כחדרנית.

בית הבושת פעל מדי לילה, שבעה ימים בשבוע, משש לפנות ערב ועד שש בבוקר למחרת. בכל יום נמצאו במקום בין שלוש לתשע נשים, שסיפקו שירותי מין ללקוחות תמורת תשלום. נטען בכתב האישום, כי היצאניות קנו את אמצעי המניעה בעצמן, ובסוף כל ערב העבירו עבור המגבות סך של 30 שקל. זאת בנוסף ל-120 שקל שכל עובדת העבירה לטובת המקום עבור כל לקוח לו נתנה שירותי מין. מהסכום הכולל שהתקבל, איגור וטטיאנה קיבלו את משכורותיהם. בדרך זו – טוענת הפרקליטות – "הם חיו על רווחיהן של נשים העוסקות בזנות".

פוסט תגובה לכתב האישום שפרסם המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

מכתב האישום עולה, כי פרמן נהג לקבל את פני הלקוחות, והכניס אותם לחדר פנוי מבין תשעת החדרים שבקומה. לאחר מכן היה מפנה את היצאנית "הנבחרת" לחדר בו המתין לה הלקוח לצורך קיום יחסי מין. את משכורתם קיבלו איגור וטטיאנה מהכספים ששילמו הלקוחות.

בחודש דצמבר 2013, בעקבות חקירת משטרה, נסגרה הקומה השנייה במקום, ובית הבושת המשיך לפעול בקומה הראשונה בלבד. לפי כתב האישום, החל מתחילת שנת 2014, ניהלו איגור וטיטאנה את בית הבושת לאספקת שירותי זנות, כשאיגור שימוש כפקיד ושומר ותפקידו היה להכניס את הלקוחות למקום. כמו כן נטען כי הוא שמר על הכספת של בית הבושת. בנוסף, במסגרת תפקידו כמנהל, הוא היה אחראי על פרסום בית הבושת. נטען כי הוא נהג לשלם 2000 שקל עבור מודעת פרסום. תחת אחריותו היתה גם תחזוקת המקום והעסקת עובדת ניקיון.

במסגרת ניהול המקום, טטיאנה שימשה כפקידה. לפי האישום, היא היתה זו שענתה לטלפונים, וגבתה כסף מלקוחות או מהעובדות שהעבירו לידיה כמחצית מהאתנן שקיבלו. בנוסף, היא ארגנה את "סידור העבודה" של הנשים בבית הבושת, והן גם פנו אליה בכל מקרה של בעיה, ובכלל זה בבקשות להעניק הנחה ללקוחות. כמו כן נטען בכתב האישום, כי בחלק מהמקרים קיבלה טטיאנה נשים לעבודה בבית הבושת, ואישרה להן להגיע למשמרות.

מחקירת המשטרה ומכתב האישום עולה עוד, כי טרופה היתה בעלת 30 אחוז מהנכס, ואילו שאר חלקיו שייכים לדודתה ולאחיה. למעשה, כך נטען, היא היתה אחראית על השכרת הנכס ועל חלוקת דמי השכירות לשותפיה. לטענת הפרקליטות, בדצמבר 2013, בעקבות התערבות המשטרה, חתמו טרופה ומקוחה על חוזה להשכרת הקומה הראשונה למשך שנתיים, כאשר טרופה היא המשכירה ומקוחה הוא השוכר, תמורת 15,800 שקלים לחודש. זאת, כך נטען, למרות ששניהם ידעו כי המקום משמש לשם זנות. 

הפרקליטות טוענת עוד, כי החל מדצמבר 2013 ועד ל-17 באוגוסט 2015, מידי חודשיים, הגיעה טרופה לבית הבושת בשעות הלילה, בחלק מהמקרים בתיאום מראש מול איגור, ונהגה למסור לאדם שזהותו אינה ידועה את הצ'קים שקיבלה במעמד השכרת הנכס. בתמורה היא קיבלה כסף מזומן, תוך שהיא יודעת כי מדובר בכסף שמגיע משירותי זנות.

העבירות המיוחסות לנאשמים הן סרסרות למעשי זנות, החזקת מקום לשם זנות, סיוע להחזקת מקום לשם זנות, איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר והשכרת מקום לשם זנות.