 |
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את ולרי טרסביץ בריבוי עבירות של מעשה מגונה, אינוס ומעשה סדום שביצע בשלושה קטינים.
טרסביץ ואשתו היו בקשרי חברות קרובים עם אימם של הקטינים – קשרי חברות שכללו ביקורים הדדיים, ארוחות שבת ובילויים משותפים בחוף הים. באישום הראשון הואשם הנאשם במעשים מגונים ואינוס שביצע בבת הבכורה (כיום בת כ-30) בין השנים 1995-1999, כשהיתה בת 10-14.
באישום השני הואשם הנאשם במעשים מגונים שביצע בבן האמצעי של המשפחה (כיום בן כ-25) בין השנים 1996-1998, כשהיה כבן 5-7. הנאשם הושיב אותו במספר הזדמנויות על ברכיו ונגע באיבר מינו.
באישום השלישי הואשם הנאשם במעשים מגונים, אינוס ומעשי סדום שביצע כלפי הבת הצעירה במשפחה (כיום בת כ-23). מתלוננת זו נחקרה בחקירה מיוחדת. באישום זה, הנאשם זוכה מריבוי עבירות של אונס לאחר שהמאשימה הודיעה בסיכומיה כי נפלה טעות בכתב האישום, שכן בהתאם לראיות – כלפי המתלוננת בוצעה עבירה של מעשה סדום ולא עבירת אינוס. התביעה עתרה להרשיע את הנאשם בביצוע המעשה והעבירה שהוכחו במשפט, במקום בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, והוא הורשע במעשה זה.
בהחלטת השופטים נכתב: "אשמת הנאשם מוצאת ביסוס איתן בדבריהם האמינים של המתלוננים, אשר גם מחזקים זה את זה, וכן בראיות חיצוניות נוספות אשר תומכות בדברי המתלוננים, הכל למול גרסה מתחמקת, בלתי אמינה ובלתי הגיונית של הנאשם".
החקירה המיוחדת
כאמור, הבת הצעירה במשפחה, בעת מסירת תלונתה, נחקרה במסגרת "חקירה מיוחדת" על פי חוק הליכי חקירה והעדה, מאחר ואובחנה "על הרצף האוטיסטי", כמו גם לנוכח מצבה הנפשי. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות, ובאופן תקדימי קבע שהיא תקבל פטור מהתייצבות לעדות במשפט, לאור נזק נפשי שייגרם לה במידה ותעיד בבית המשפט. השופטים ציינו חוות דעת מומחה שהוצגה בפניהם, לפיה במידה והאחות הצעירה תעיד – הדבר עלול לסכן את חייה.
עוד קבע בית המשפט, כי "שקרי הנאשם מהווים כשלעצמם סיוע לעדות המתלוננת. כפי שכבר צוין קודם, גרסת הנאשם לא היתה עקבית והוא נתפס לא אחת באמירות סותרות…".
 |
עו"ד איריס פמיליה פוגל מפרקליטות מחוז תל אביב מסרה בתגובה להכרעת הדין: "בית המשפט הרשיע את הנאשם בשורה של עבירות מין בקטינים שאימם היתה חברתם של הנאשם ואשתו. הנאשם ניצל את יחסי הקרבה ששררו בין המשפחות ואת האמון שהילדים רחשו לו על מנת לבצע בהם מעשים מיניים חמורים. ביהמ"ש קיבל את עמדתנו וקבע באופן תקדימי כי לאחת המתלוננות, אשר נמצאת על הרצף האוטיסטי וסובלת ממצב נפשי קשה, יינתן פטור מחובת התייצבות להעיד במשפט, תוך שהוא מבין את רגישות מצבה ואת הנזק הנפשי החמור והבלתי הפיך שייגרם לה במידה ותידרש להעיד במשפט. ביהמ"ש נתן את מלוא המשקל והמהימנות בגרסתה של המתלוננת, תוך שהתייחס לראיות נוספות התומכות בעדותה באופן מלא".
אחיה קמארה, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: ״מדינת ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שחוקקו חוק שנועדו להגן על אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית מפני ניצול ואלימות על ידי הכשרת חוקרים מיוחדים ובניית כלים מיוחדים שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית להעיד על תקיפות שעברו ולאפשר לבתי משפט למצות את הדין עם תוקפיהם. פסק הדין שהתבסס בין השאר על עדות מוקלטת של אישה עם מוגבלות שכלית שהותקפה מינית מהווה צעד נוסף בהגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות ברוח אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות ויש לברך את הפרקליטות שהתעקשה והובילה מהלך תקדימי זה מתוך ראיית הצדק והשוויון".
