![]() |
| דני כץ ז"ל |
הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירתו של פתחי גנאמה, אחד מרוצחי הנער דני כץ ז"ל, לשחרור על תנאי לאחר שריצה 29 מתוך 30 שנות מאסר שנקצבו לו. גנאמה הגיש את העתירה לאחר שוועדת השחרורים שליד כלא מעשיהו דחתה את בקשתו ובקשת שותפיו לרצח לשחרור על תנאי.
גנאמה מרצה 30 שנות מאסר עולם קצוב בגין קשירת קשר לפשע, חטיפה לשם רצח ורצח דני כץ ז"ל. ועדת השחרורים ליד כלא מעשיהו קבעה בהחלטתה כי מי שנידון למאסר בשל עבירה פלילית, לרצות את מלוא תקופת מאסרו ואין לו זכות קנויה לקיצור עונשו. כמו כן צוין כי על הוועדה, בבואה להחליט אם לשחרר אסיר על תנאי, לשקול את הסיכון שצפוי משחרורו, את הסיכויים לשיקומו ואת התנהגותו במהלך מאסרו. בנוסף נקבע בהחלטת הוועדה כי החוק לא אוסר על שחרור מוקדם של אסיר שמכחיש את ביצוע העבירה נושא מאסרו, אלא שהכחשתו יכולה להשפיע על שאלת מסוכנותו לביטחון הציבור ועל היותו ראוי לשחרור מוקדם.
בהחלטת הוועדה צוינו גם כי ממצאי האבחון שנערך לגנאמה, אותם אימצה הוועדה, היו מספיקים לשחרורו המוקדם שנה לפני תום מאסרו, אך משמדובר ב"מי שרצח את דני כץ, אירוע שנצרב כאירוע טראומתי בתודעת אזרחי ישראל" – ממצאים אלו אינם מספיקים. בנוסף נקבע, כי העובדה שגנאמה מרצה 29 מתוך 30 שנות מאסר עולם שנקצבו לו, לא מצדיקה את שחרורו המוקדם, שכן גם קיצור של שנה עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. הוועדה נתנה גם משקל לעמדת משפחת הנער המנוח כץ, שמתנגדת נחרצות לשחרור.
הרכב השופטים, בראשות נשיא בית המשפט השופט אברהם טל, קבע: "לאחר שעיינו בפרוטוקול הדיון ובהחלטת הוועדה נושא העתירה, במסמכים שהוצגו בפניה ובפנינו ושמענו טיעונים מפי ב"כ הצדדים, הגענו למסקנה שהחלטת הוועדה היא החלטה סבירה ומוצדקת, ששקלה את כל השיקולים הראויים ולא מצדיקה התערבות ערכאה משפטית… אנו סבורים שהוועדה צדקה שחרף חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים נושא מאסרו של העותר וחרף השתתפותו בקבוצות בהן נטל חלק, לרבות בשיקום הקבוצתי והפרטני, הוא לא הוכיח במידה הרבה שמוטלת עליו כי שחרורו על תנאי, ולו בתנאי תוכנית רש"א, לא יסכן את הציבור כנדרש לצורך שחרורו המוקדם…".
![]() |
| השופט אברהם טל |
עוד ציין השופט טל: "אנו סבורים שצדקה הוועדה בקביעתה ששחרורו של העותר על תנאי, גם אם ריצה 29 שנים מתוך 30 שנות מאסר עולם קצוב, יפגע באופן חמור באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים… אנו מקבלים את עמדת בא כוח העותר לפיה הכחשת העותר את ביצוע המעשים נושא מאסרו אינה מונעת כשלעצמה את שחרורו על תנאי אך בקביעת מסוכנותו של העותר צדקה הוועדה ואף אנו נוהגים כך, כאשר התייחסה לעותר כמי שביצע, יחד עם אחרים, רצח אכזרי של הנער דני כץ ז"ל בשל היותו יהודי לאחר שחטפו אותו וביצעו בו מעשה סדום, כאשר קבעה ששחרורו המוקדם לא יאיין את מסוכנותו, חרף חלק הזמן וההליכים הטיפוליים שעבר במהלך מאסרו".
"די בתיאור נסיבות הרצח המתוכנן ומה שקדם לו ובדברים שאמרו בתי המשפט שדנו בעניינם של העותר ושותפיו לביצוע המאסרים נושא מאסרו", צוין בהחלטת בית המשפט, "כדי להצדיק את החלטת הוועדה לפיה אין לשחרר את העותר על תנאי… הוועדה צדקה כאשר לקחה בחשבון במניין שיקוליה את התנגדותם הנחרצת של בני משפחת המנוח לשחרורו של העותר על תנאי, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב אחותו של המנוח, שהוצג בפני הוועדה ובפנינו".
את ההליך ניהל מטעם המדינה עו"ד סולי לביא מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).
ב-8 בדצמבר 1983 יצא כץ, נער בן 15 משכונת דניה בחיפה, לבקר את חברו. חמישה ערבים ישראלים מסכנין והסביבה הבחינו בו צועד לבדו וחטפו אותו לאתר בנייה שם היכו אותו למוות וארבעה אנסו אותו. לאחר שהשליכו את גופתו בשטח פתוח, מאוחר יותר העבירו אותה למערה באזור מגוריהם, שם היא נמצאה בחלוף מספר ימים. מכתב שנמצא באזור הגופה, ועליו השם סמיר גנאמה, הוביל אליו לסכנין את החוקרים. תחילה הכחיש גנאמה מעורבות ברצח, אך בהמשך הודה והפליל את ארבעת שותפיו, ביניהם גנאמה. כל החמישה הודו, הורשעו ברצח בכוונה תחילה, חטיפה לשם רצח וקשירת קשר לביצוע פשע, ונידונו למאסר עולם. שניים מהם הודו מאוחר יותר בחטיפה, אינוס ורצח דפנה כרמון ז"ל.











