![]() |
| "הוראה גורפת ללא ידיעתם, באופן הפוגע בשמם הטוב ובמשלח ידם" |
אחת הדרכים בהן מנסה ארגון הפרקליטים לפגוע בלגיטימציה של נציבת הביקורת על מערך התביעה, בוגרת הפרקליטות והשופטת בדימוס הילה גרסטל, היא באמצעות הטענה כי המוסד בראשו היא עומדת הופך לכלי שרת בידי גורמים פליליים בכלל וארגוני פשע עתירי אמצעים בפרט. אלה, נטען, מגישים תלונות במטרה להטריד את התובעים במקרה הטוב ואף להלך עליהם אימים במקרה הרע.
המסר הזה הופנה לדעת הקהל בהזדמנויות שונות לאחרונה, אולם בדו"ח שהנציבה גרסטל פרסמה אמש (8.2) היא הבהירה כי חרף טענות הפרקליטים, והתמונה השלילית שברצונם לצייר, בשנת 2015 התבררו במשרדה רק שלוש תלונות בעלות זיקה כלשהי לארגוני פשיעה.
ל"פוסטה" נודע בהקשר זה, כי בדיקה שערכה הנציבה גרסטל על תלונה שהגיש סנגור פלילי מוערך של ראש ארגון פשע מוכר נגד מי שכיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב בפועל, עו"ד נאוה שילר, אף נמצאה מוצדקת.
![]() |
| הנציבה, השופטת גרסטל. אבירת איכות השלטון |
לפי התלונה, בפרקליטות המחוז כעסו על שלושה סנגורים של עבריינים בכירים מארגון פשע ידוע בעקבות דברים קשים שהשמיעו נגד התובע במסגרת סיכומים של משפט רצח. אמצעי הענישה שעו"ד שילר נקטה בו היה איסור על פרקליטיה לערוך פגישות עבודה עם הסנגורים בכל תיק שהוא ובעניינו של כל לקוח, לרבות מניעת אפשרות לייצג בשימועים בעל פה, בהסדרי טיעון ובכל נושא – כל עוד הסנקציות עליהן היא הכריזה תקפות.
הנציבה גרסטל קבעה כי עו"ד שילר, בגיבוי פרקליט המדינה שי ניצן, העבירה הנחיה פסולה לאנשי הפרקליטות במחוז תל אביב ומחוז מרכז להחרים בצורה גורפת שלושה סנגורים מצטיינים אשר ייצגו בכירים מארגון פשע מוכר ביותר בתיק רצח מורכב. גרסטל כתבה בדו"ח: "אין זה ראוי כי הפרקליטות, שהיא אחד הגופים החזקים והמשפיעים במדינה, תכריז על 'חרם קולקטיבי' נגד סנגורים, ותפגע בשמם הטוב ובמשלח ידם".
![]() |
| ממלאת המקום. עו"ד נאוה שילר |
זכויות ואינטיליגנציה
תחילת הפרשה במכתב של עו"ד שילר לשלושת הסנגורים שנשלח גם לפרקליט המדינה ניצן ולכל הפרקליטים שעבדו תחתיה במחוז תל אביב.
במכתב הודיעה שילר כי בשלב הסיכומים במשפט הרצח הפליגו הסנגורים "בטיעונים בוטים, משתלחים ומסיתים כלפי התובע, באופן אישי וישיר". לטענתה, ה"השתלחויות צרמו מתחילת ניהול התיק, אולם בדיון (הסיכומים) הגיעו הדברים לשיא חדש – בדבריכם העמדתם בסיכון ישיר וממשי, גם אם לא בכוונת מכוון, את הפרקליט מטעם התביעה".
עיון בפרוטוקול טיעוני הסנגור שהתלונן מעלה כי במשפט הוא האשים את התובע בחציית גבולות ואף בשיבוש הליכי משפט. בין היתר הוא טען, כי "התובע הציג לאורך ההליך כולו טיעונים המבוססים על ראיות שלא הוגשו… התובע מפנה לחומר חקירה גולמי ושולה ממנו באופן חלקי ומגמתי את מה שראוי בעיניו לביסוס ההרשעה המיוחלת, ומאידך הוא אינו מגישו כראיה ואינו חוקר נגדית את הנאשם… מעציב להיווכח כמה זלזול בסדרי הדין, בזכויות נאשם ובאינטליגנציה של החתום מטה טמונים במהלך כה יהיר וזחוח דעת שכזה. התובע עושה בהליך כרצונו. הוא מצפצף על כולנו".
כאמור, גם השופטים לא התעלמו מהדינמיקה ביחסי ההגנה והתביעה במשפט. "התביעה חרגה במקרים לא מעטים מהמותר וההולם על פי הכללים המשפטיים, דיני הראיות וסדר הדין הפלילי", ציינו השופטים בהכרעת הדין, אבל גם מתחו ביקורת על סגנון הטיעון של הסנגור המתלונן, "התבטאויותיו קיצוניות ובמידה רבה אף חסרות אחריות".
![]() |
| המתלונן: "הסתה מסוכנת" |
חרם חוצה מחוזות
במכתב של עו"ד שילר לסנגורים ולאנשי הפרקליטות לא פורטו במפורש הסנקציות שיש לנקוט, אולם תוך זמן קצר התברר לסנגורים שייצגו בתיק כי פרקליטת המחוז הורתה לכל הפרקליטים תחתיה לא להיפגש איתם, גם בתיקים של לקוחות אחרים. ההנחיה לא נותרה בגבולות פרקליטות מחוז תל אביב, ובתוך זמן קצר בגיבוי של פרקליט המדינה ניצן, התברר כי החלו ליישם אותה גם בפרקליטות מחוז מרכז.
שניים משלושת הסנגורים שעלו על הכוונת העדיפו להבליג וליישר את ההדורים, למרות דרך הפעולה האגרסיבית נגדם. בתיווך נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי הוותיק והמוערך, הם נפגשו עם פרקליט מחוז תל אביב החדש שלמה למברגר, וההוראה שניתנה נגדם בוטלה.
מנגד, הסנגור השלישי בחר בדרך אחרת, הוא שלח מכתב תגובה חריף לעו"ד שילר ודרש התנצלות על האשמתו ב"הסתה מסוכנת", ומאוחר יותר אף הגיש שתי תלונות רשמיות לנציבות הביקורת על הפרקליטות. הסנגור טען בתלונה הראשונה שהתבררה כי לא ניתנה לסנגורים המוחרמים הזדמנות להשמיע את טענותיהם בטרם הוציאו את דיבתם, כביכול, והוראת החרם הגורפת נגדם ניתנה מבלי שהובאה לידיעתם.
"הפרקליטה שילר התנהלה כאילו הפרקליטות היא עסק פרטי", טען הסנגור בתלונה, "ברצותה מכניסה את הסנגורים וברצותה מסלקת אותם, ומורה לכפופיה לנהוג באותו האופן… הפרקליטה ערכה משפט שדה למען יראו וייראו".
לטענתו, ההנחיה לא להיפגש עימו בכל תיק פגעה קשות בפרנסתו, ופגעה בלקוחות האחרים שלו ללא שום הצדקה.
![]() |
| טיעונים בכתב. עו"ד למברגר |
גם למברגר ושי ניצן
את התגובה לתלונה הגיש לנציבה פרקליט המחוז הנכנס שלמה למברגר, שטען כי ההחלטה התקבלה בעקבות ההתנהלות יוצאת הדופן של הסנגורים "אשר חרגה מכל גבול ראוי". עוד הוא ציין כ ההחלטה התקבלה על דעת בכירי הפרקליטות, אך סייג כאשר הבטיח כי המגעים עם הסנגורים המוחרמים יימשכו באמצעים אחרים – בכתב ולא פנים אל פנים – והדבר לא יפגע בלקוחותיהם.
עו"ד למברגר טען כי על הפרקליטות אין כל חובה לקיים פגישות עם סנגורים, וכי גם אם אלה מתקיימות כדבר שבשגרה, אין סיבה לחייב אותה לנהוג כך כשסנגור בוחר לתקוף פרקליט בדרך כה קשה. "מאחר שהתנהלות פוגענית אינה עניינו האישי של הפרקליט, אלא מדובר בהתנהלות כלפי נציג המדינה, נכון היה לקבוע כי גם על נציגי המדינה האחרים לא חלה שום חובה להיענות לבקשותיו של הסנגור", קבע פרקליט המחוז בהתייחס לטענות נגד קודמתו בתפקיד.
גם פרקליט המדינה ניצן אישר בתגובה לגרסטל כי סנקציות החרמות שהוטלו על שלושת הסנגורים מקובלות עליו.
![]() |
| שותף. פרקליט המדינה שי ניצן |
דו"ח גרסטל
גרסטל דחתה על הסף את עמדת הפרקליטות והסבירה בדו"ח את הסיטואציה מנקודת ראותה. "הפרקליטות נוהגת להיפגש עם סנגורים ומדיניות זו, הגם שאינה מעוגנת בחוק. נראה כי ההוכחה הטובה ביותר לכך היא הצורך להוציא הוראה מפורשת, כפי שנעשה במקרה זה, המחריגה סנגורים מהמדיניות ומורה לא להיפגש עימם".
לפי גרסטל, "גם אם אקבל את טענת הפרקליטות שהסנגורים התנהלו באופן מסוכן – טענה שהוכחשה על ידם מכל וכל – איני רואה כל הצדקה, ואף לא תועלת, בנקיטת סנקציה גורפת נגד הסנגורים.
"יש לדחות את טענת הפרקליטות כאילו אין בהוראה האמורה משום פגיעה בסנגורים ובלקוחותיהם. ברור כי קיום פגישה פנים אל פנים עדיף על תכתובת, ומסיבה זו שלילת אפשרות הפגישה היא 'עונש' על התנהגותם.
"גם אופן שיגור ההוראה לפרקליטי המחוז, מבלי ליידע את הסנגורים ומבלי לאפשר להם להשמיע את טענותיהם, מהווה פגיעה בזכויותיהם והפלייתם מול סנגורים אחרים. לא ניתן לקבל את העובדה שהוצאה הוראה גורפת שכזו, ללא ידיעתם, באופן הפוגע הלכה למעשה בשמם הטוב ובמשלח ידם… ככל שהסנגורים התנהלו באופן מקומם ומאיים, כפי שטוענת הפרקליטות, הדרך הייתה פתוחה להגיש תלונה בעניין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין…
גרסטל סיכמה: "אין זה ראוי כי הפרקליטות, שהיא אחד הגופים החזקים והמשפיעים במדינה, תתנהל באופן זה ותכריז על 'חרם קולקטיבי' נגד סנגור. הפנייה הוגשה אמנם נגד עו"ד שילר, אולם מהתייחסותם של עו"ד למברגר ושל מר ניצן עולה כי מעשיה של עו"ד שילר נעשו על דעת בכירים בפרקליטות, ובגיבויים המלא. בנסיבות אלו, אני מוצאת את התלונה מוצדקת ברמה המערכתית".
בתגובת פרקליטות המדינה לתלונה ולממצאי הדו"ח אין התייחסות להתנהלות התובע במשפט אלא להתנהגות הסנגורים בלבד: "בשל התנהלותם יוצאת הדופן של הסנגורים בתיק, שחרגה מכל גבול וזכתה לגינוי משלושת שופטי ההרכב, התקבלה החלטה, על דעת בכירי הפרקליטות, שכל המגעים עימם ייעשו בכתב בלבד, תוך הקפדה שזכויות לקוחותיהם לא ייפגעו כתוצאה מכך. זאת, נוכח העובדה שאין כל חובה על הפרקליטות להיפגש עם סנגורים התוקפים פרקליטים בדרך פוגענית וקשה, תוך הפרת כל נורמה מקובלת".















