 |
|
| השופט יונה אטדגי |
לפני כחודש החליט שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יונה אטדגי, לקבל הכרעת דין שניתנה נגד העבריין יצחק בר מוחא, על בסיס הסדר טיעון, כראיה בהליך האזרחי שבמסגרתו נדרש כעת בר מוחא לשלם מס בגובה 12 מיליון שקל על הכנסותיו לכאורה מבנק ההלוואות אותו הפעיל בזמן שבתו בכלא. בר מוחא טען, כי סכום המס שדורשת המדינה מתבסס על משפט פלילי שלא נשמעו בו ראיות, ועל כתב אישום מתוקן שבו אמנם הודה, אך שחלק מעובדותיו סותרות את כתב האישום המקורי שהוגש בתחילת התיק – ולכן אין לקבל את הודאתו כתקפה גם ביחס לשאלת השומה האזרחית, שכן במשפט הפלילי שבו הורשע במרמה, סחיטה ועבירות מס, הוא חתם על הסדר טיעון מבלי לתת תשומת לב לכל פרט ופרט ורק מפני שהשורה התחתונה, כלומר משך המאסר, "הניח את דעתו".
השופט אטדגי דחה את הטיעון וקבע, כי למרות שההליך הפלילי הסתיים בהסדר ללא ניהול הוכחות, בית המשפט האזרחי חייב לקבל – על פי סעיף 42א לפקודת הראיות – את הממצאים הפליליים העולים מכתב האישום המתוקן. אמנם סעיף אחר בחוק מאפשר לסתור ראיות שהתקבלו בהליך פלילי, אך רק "ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים", דבר שלא התאפשר לבר מוחא.
 |
| עו"ד אורי גולדמן |
בהליך זה קביעת בית המשפט היתה לטובת רשויות המס. אך האם הנימוק בדבר החובה לקבל ממצאים מהליך פלילי, גם כשמדובר בהסדר טיעון, יעמוד גם כאשר מי שעשוי ליהנות מכך הוא הנאשם, ולא המדינה?
שאלה זו עשויה להתברר בקרוב, בעקבות בקשה שהגיש עו"ד אורי גולדמן, המתבסס על החלטת בית המשפט האזרחי בעניין בר מוחא להגנה על נישום אחר, שהורשע בהליך פלילי וכעת מתגונן מול דרישות מס הכנסה ממנו. במשפט הפלילי הצליח הנאשם, באמצעות עו"ד גולדמן, לתקן את כתב האישום לאחר שהודה בהסדר טיעון, וההיקף הכספי של העבירה שיוחס לו קטן בחצי. למרות זאת, בדיון האזרחי שמתקיים כעת דורש ממנו מס הכנסה לשלם מס לפי היקף העבירה שיוחס בכתב האישום המקורי. האם יישאר בית המשפט מחויב לאותה עמדה שביטא בעניין בר מוחא? השאלה מסקרנת, גם בגלל שמדובר באותו שופט שדן בשני התיקים: השופט אטדגי.
התיק הנוכחי עוסק בדורון גרינפטר, אחד הבעלים לשעבר של חברת "תפודי השלושה", יצרנית ומשווקת תפוחי אדמה, בין היתר לחטיפים. גרינפטר הורשע לפני שנתיים, עם שותפו אלון ירון, בשורה של עבירות מס שבגינן הם נשלחו לכלא למאסר של שנתיים. כמו כן הוטלו עליהם קנסות של מאות אלפי שקלים. גרינפטר ואלון הודו במסגרת עסקת טיעון במכירות במזומן שעליהן לא דיווחו, בהיקף של מיליוני שקלים בין השנים 2003-2005, ולדבריהם קיימו כך חלק מפעילותם ללא דיווח, בגלל קשיים כלכליים, לחצים של ספקים ומאבק לשרוד.
 |
| בר מוחא בבית המשפט (ארכיון) |
אך בעוד שבכתב האישום הראשון נטען כי ההכנסות שהעלימו הסתכמו ב-12 מיליון שקל ויותר – לאחר ניהול המו"מ על פרטי ההסדר, הם הודו בכתב אישום שבו תוקן הסכום לשישה מיליון שקלים בלבד. למרות זאת, פקיד השומה דורש כעת, אחרי שהשתחררו ממאסר, לשלם לו מס על פי הכנסה שהועלמה בסך 12 מיליון שקל כביכול, כפי שיוחס להם במקור.
עו"ד גולדמן מבקש כעת להורות לרשויות המס להתאים את השומה לממצאים של פסק הדין הפלילי החלוט, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט בעניין בר מוחא.
