במעמד צד אחד

עו"ד רונית לירן שקד (צילום: מתוך דף הפייסבוק)

מתמודדת חדשה הודיעה על רצונה להציג את מועמדותה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, וזו מועמדת יוצאת דופן: עו"ד רונית לירן שקד, טרנסג'נדרית, שהיתה עד לפני שנתיים גבר ועשתה מהפך אישי שקשה לדמיין קיצוני ממנו.

לירן שקד (49), שהזדהתה ב"פורמט הקודם" כפי שהיא קוראת לו, כעו"ד אמיר לירן, חיה כגבר סטרייט, נשוי פעם שנייה ואב לשלושה ילדים. אחרי שיצאה מהארון לפני שנתיים, התגרשה ושילמה מחירים אישיים יקרים, אבל היא שלמה עם עצמה. "זה ברור לי שאני עוף חריג ושונה", היא אומרת. סביר שאינה מפנטזת על בחירה לראשות הלשכה, אבל כמו בבחירות לכנסת, גם כאן, מזמנת הפלטפורמה אפשרות לצבור חשיפה.

עו"ד לירן עוסקת במקצוע 10 שנים. "בפורמט הקודם" היא היתה נגד בשירות קבע ביחידת מחשבים של חיל האוויר במשך 13 שנים (אחרי גיוס ראשוני לצנחנים בגיל 18 ופציעה). אחרי סיום הפרק הצבאי עבדה בהייטק ובתחילת המילניום התחילה ללמוד משפטים. עד 2010 התפרנסה – קשה להאמין – כשכיר במשרד עורכי הדין החרדי של משה יצחק אוסדיטשר מבני ברק, שם היתה שותפה בין היתר בצוות ההגנה של איש ש"ס, השר לשעבר שלמה בניזרי.

עו"ד לירן שקד (צילום מתוך כתבה מהעבר בערוץ 2)

אבל התחום העיקרי בו היא עוסקת מאז יצאה לעצמאות בשנת 2010, ועוד לפני כן באופן פרטי, הוא תחום דיני הסביבה, או כפי שהיא קוראת לו "תיקון עוולות חברתיות וסביבתיות" באמצעות עתירות מנהליות ובג"צים: "את העתירה המנהלית הראשונה הגשתי  כבר בחודש הראשון בלימודי המשפטים, היא עסקה בחופש המידע כשהיה עוד בחיתוליו, ונולד ממנה פסק דין ידוע של המחוזי שהביא לכך שתוכניות מתאר הפסיקו להתנהל כסוד מדינה".

לפני שלושה חודשים היא יצרה תקדים גם בתחום זכויות הג'נדר, כשעתירה שלה לבג"צ יחד עם יו"ר אגודת הלהט"ב לשעבר, נורה גרינברג, הביאה לכך שמשרד הפנים הודיע על שינוי בנהליו ונסוג מדרישה קודמת שלו, להתנות שינוי ברישום המגדר בתעודת הזהות (מגבר לאישה ולהיפך) בביצוע ניתוח לשינוי מין – דרישה שהוגדרה על ידי העותרות כ"חדירה לאוטונומיית הפרט".

"אני מועמדת להט"בית מוצהרת. אני לא יודעת אם רצו עד היום מועמדים שהצהירו על עצמם באופן גלוי. גם בתוך קהילת הלהט"ב אני שייכת לקבוצת מיעוט שבדרך כלל מדכאים אותה עד עפר", אומרת לירן שקד, שגם בחייה החדשים עדיין מעוניינת בזוגיות עם נשים, ומנהלת קהילת טרנסג'נדרים סגורה בפייסבוק, של "אנשים שרואים עצמם כבני המגדר האחר".

אם חוזרים מעט אחורה בזמן אפשר לספר, כי אחרי ש"התבשלה" בהתלבטויותיה במשך שנים, וכשהגיעה להחלטה הגורלית, היא שלחה ללקוחותיה לפני שנתיים מכתב ובו ביקשה להציג את השינוי המשמעותי בחייה: "בימים אלה עברתי שינוי מגדרי, וכיום אני רונית לירן, אישה ועורכת דין, ולא כפי שהכרתם אותי בעבר. שינוי המגדר כמובן איננו פוגע ביכולותיי המקצועיות בדרך כלשהי, ואמשיך לתת לכם שירות מקצועי כבעבר". מכתב דומה שלחה גם לשופטי בית המשפט העליון שדנו בתיק בו ייצגה, כדי להכין את השופטים, שבתחילת ההליך ראו אותה כגבר, להופעתה החדשה.  

לחצו לפורמט הישן כעו"ד אמיר לירן ב YOUTUBE

"אין בכלל עורכי דין רבים שיוצאים מהארון", היא אומרת. "לא פשוט לאנשים להצהיר על עצמם, אז לצאת מהארון המגדרי ולהזדהות כטרנסקסואל זה עוד הרבה יותר קשה, והקושי גובר ככל שהצעד בא בגיל מאוחר יותר. גם אותי הפחד שיתק זמן רב, והצעד בא כשהדיסוננס הגיע לרמות בלתי נסבלות, דיסוננס בין הזהות המגדרית שעל פי המוח לזהות המינית הביולוגית". למחירים המקצועיים היא מתכחשת, למרות שמחירים אישיים אחרים קיימים לדבריה ב"טונות". "בסופו של דבר היו לקוחות שהכירו אותי קודם והמשיכו בפורמט החדש אחרי שיחות הכנה", היא אומרת.

מה הדבר שהיית פועלת לשנות היום בלשכת עורכי הדין?

"יש הרבה תחומים שדורשים מהפכה, מנושא השקיפות והתקינות המנהלית של הלשכה, ועד תחומי המשמעת והפרסום, שהם פרוצים היום. אבל אחד הדברים הדחופים ביותר הוא עצירת הצפת המקצוע. בכל שלוש שנים מצטרפים 10,000 עורכי דין חדשים והתוצאה היא שוק של קניבלים, כשאחד טורף את השני עם מחירי היצף. הלקוחות אולי מבסוטים, אבל איכות העבודה יורדת, מעמד עורכי הדין נפגע והתוצאה היא של נזקים ארוכי טווח. הגיע הזמן לבנות סכר לפני שיהיה מאוחר, ואני הוכחתי שאני מסוגלת לעשות מהבלתי אפשרי אפשרי".