![]() |
| הנרייט קרא ז"ל |
כתב אישום הוגש (16.7) לבית המשפט המחוזי מרכז נגד סאמי קרא (59) מרמלה בגין רצח בתו, הנרייט קרא בת ה-18.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד קרן וקסלר מהפרקליטות, במשך תקופה של כשנה טרם האירועים נשוא כתב האישום, ניהלה הנרייט – למורת רוחם של הנאשם ומשפחתו הנוצרית – מערכת יחסים עם צעיר מוסלמי, שבזמן הרלוונטי לאישום היה מעורב בפלילים ושהה במעצר.
נוכח מערכת היחסים העכורה עם הוריה, והתנגדותם הנחרצת לקשר עם הצעיר שמצאה ביטוי אף באלימות ובאיומים כלפיה – הבת עזבה את הבית ב-26 במאי או בסמוך לכך. מאחר שחששה לחייה, היא הסתתרה במקומות מסתור שונים, ובין השאר אצל אמו של הצעיר איתו ניהלה קשר.
הוריה של הנרייט ובני משפחה נוספים ניסו להחזירה הביתה, הן בפניות תכופות למשטרה ודרישה שבתם תוחזר לביתם, והן באמצעות הפעלת לחצים ואיומים כלפיה וכלפי אמו של הצעיר ששיכנה אותה, והביאו בסופו של דבר לכך שהיא נאלצה לעזוב גם את דירת המסתור.
ב-3 ביוני, כשבוע לאחר שעזבה את בית אימה, שהתגוררה בנפרד מאביה, הגישה הנרייט תלונה במשטרה נגד אימה, לאחר שלדבריה תקפה אותה, ולכן נאלצה לעזוב את הבית. בהמשך לתלונה הוצע לבת לעבור להתגורר אצל קרובת משפחה אחרת, והיא עשתה זאת.
במסגרת מסכת הלחצים והאיומים כלפיה, ב-8 ביוני בשעות הערב איתרו בני משפחת קרא את הנרייט בבית אימה של חברתה ברמלה, ובאירוע זה שבר אחד מבני המשפחה את הטלפון הנייד שלה. בהמשך, סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר הגיע האב למקום, התפרע, הכה את הנרייט בסטירות ואיים עליה באומרו: "כמה שישבתי בכלא, אני אשב כל החיים שלי בכלא, לא אכפת לי".
ארבעה ימים לאחר מכן בילתה הנרייט במסיבת הסיום של בית הספר, ושבה לביתה לפנות בוקר. למחרת יצאה מהבית, והפקידה בבנק הדואר סכום של 400 שקל עבור "קנטינה" לצעיר. לאחר מכן שוחחה עם קרובת המשפחה אצלה התגוררה, ובין היתר סיפרה לה כי בסוף השבוע עתיד הצעיר לצאת מהכלא וכי בכוונתה להתאסלם. בנוסף, סיפרה לה שהפקידה כסף לקנטינה עבורו.
זמן קצר לאחר סיום השיחה התקשרה קרובת המשפחה לנאשם וסיפרה לו את תוכנה. נטען כי האב לא חיכה הרבה, והגיע לדירה בה שהתה בתו לבדה. על רקע השקפתו שהתנהלותה, הקשר עם הצעיר ועזיבתה את הבית, פגעו בכבוד המשפחה וביישו אותו – טוענת הפרקליטות – הוא החליט לרצוח אותו. לפי האישום, הוא הצטייד בסכין, דקר את בתו שלוש דקירות, וגרם למותה במקום.
במקביל להגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות את המשך מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. הבקשה נסמכת על ריבוי ראיות שיש לכאורה נגד האב, בהן עדויות של יועצת בית הספר בו למדה בתו ועובדת סוציאלית ששוחחה עימה על אלימות אביה ועל חששה מבני המשפחה.
כמו כן, בידי התביעה הודעות מחברים של הנרייט, על הלחצים והאיומים המופנים כלפיה, ובין היתר הודעה ששלחה לאחת מחברותיה: "את לא מאמינה מה עושים לי… שולחים אנשים שיהרגו אותי".
התביעה גם הציגה ראיות לכאורה על כך שבני משפחתה של הנרייט התנגדו נמרצות לקשר שלה עם הצעיר, הן בשל עברו הפלילי והן מאחר שהוא מוסלמי. בין היתר יש בידי הפרקליטות שיחות מוקלטות בין בני המשפחה, בהן הם מביעים את התנגדותם לקיום הקשר, ושיחה בין האב לאם, בה הוא משיב לשאלתה מדוע אפשר לבת ללכת למסיבת בית הספר: "תעזבי אותה, שתלך לגיהינום… היא זבל… צריכים להצליף בה… היא כבר אבודה…". בנוסף, הציגה התביעה צילומי וידיאו ממצלמת אבטחה, המוכיחות כי בזמן הרצח היו האב והבת באותו מתחם לבדם.
סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין שוקרי אבו טביק ועו"ד גיורא זילברשטיין, מסרו בתגובה: "כתב האישום מבוסס רובו ככולו על ראיות נסיבתיות בלבד ולדעתנו הראיות חלשות ביותר. אין עדות ישירה בתיק, אין ממצאים פורנזיים ואפילו על חולצתו של מרשנו נתפסו כתמי דם שנחשדו כשייכים למנוחה ובסופו של דבר – מז"פ אינו מסוגל לקשור בין הדם למנוחה ואנו מקווים שמרשנו ישוחרר בקרוב מהמעצר".







