 |
| רונאל פישר |
רונאל פישר אינו "חניבעל לקטר”, וטענת המסוכנות נגדו אינה "כצעקתה" – כך נימק שופט בית המשפט העליון יצחק עמית את החלטתו לקבל את בקשת סניגוריו של פישר, ולשחרר אותו למעצר בית עם איזוק אלקטרוני, לאחר שהיה עצור במשך כשלושה חודשים.
השופט עמית אמר אמנם כי התמונה המתקבלת מכתב האישום, ולפיה מלכה הופעל על ידי פישר כחפרפרת במשטרה, היא תמונה של "מדינות עולם שלישי", ואולם לדבריו חוק סדר הדין הפלילי ביטל את חומרת העבירה כעילת מעצר, ומתמקד רק בעילת המסוכנות.
בעניין מסוכנותו של פישר, קבע השופט כי "בעקבות חשיפת הפרשה, תש כוחו של פישר בזירה בה פעל ונגזרו מחלפות ראשו. רשיונו כעורך דין נשלל, מקור המידע היחיד שלו במשטרה נעצר, נכלא, הועמד לדין עמו ועונשו אמור להיגזר בקרוב. העורר (פישר) נרצע אל עמוד הקלון הציבורי. גם בהנחה שהוא עדיין אוצר מידע כזה או אחר בראשו, קשה להניח כי יתאפשר לו למצוא לקוחות למרכולתו. ואכן, המאשימה אישרה בחצי פה כי החשש שהעורר פישר יחזור ויפעל במתווה שיוחס לו בכתב האישום אינו גדול", כתב השופט. "אין די בחשש שמא-אולי יעלה בידי פישר לפעול גם מתוך חלופת המעצר, בדרכים שקצרה ידו של בן תמותה לחזותן, משל היה מעין 'חניבעל לקטר' שלא ניתן להשאירו לשנייה ללא השגחה… עיינתי בתסקיר שירות המבחן (הנוגע לפישר), ולא התרשמתי כי הכצעקתה".
השופט מצא לנכון לציין גם כי "ההיקף הכספי של העבירות אינו כה עצום", אף שגם לדבריו עיקר העבירה אינו נעוץ בהיקפים הכספיים אלא בפגיעה באושיות מערכת החוק והמשפט. "קריאה זהירה של כתב האישום מעלה כי פישר שילשל לכאורה לכיסו סכום של כחצי מליון שקל וקיבל 730 אלף שקל כשכר טרחה ממע"צ כנגד חשבוניות. ההיקף הכספי הכולל של כספים שהועברו לו, למזכירתו ולמלכה על פי כתב האישום, עומד על כ-1.85 מיליון שקל", כתב השופט, "שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שהמשפט עשוי להתארך מאוד, ולו לאור מספר העדים והיקף הפרשיות".
 |
| השופט יצחק עמית |
עוד ציין השופט כי "המדינה לא טענה בבקשתה כי קיים חשש שפישר יימלט מהארץ". גם כך, לדבריו, כל רכושו של פישר חולט, שניים מילדיו משרתים בצה"ל, ומרכז חייו וחיי משפחתו בארץ, ומכל מקום, אפשר להפיג את המסוכנות באמצעות איזוק אלקטרוני ופיקוח הדוק עליו בתנאי מעצר הבית.
פישר, קבע השופט, ישהה בבית חמותו, אשר תפקח עליו בצירוף אחד מארבעה ממפקחים נוספים שהוצעו על ידו – סא"ל במילואים תומר בוהדנה המנהל פנימיית נוער בשרון, איש העסקים אייל זינגר, לשעבר מנכ"ל חברת הביטוח "איילון"; לירון כהן לשעבר קפטן נבחרת הנשים בכדורסל, או אחיו של פישר.
כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות אישית בסך 300 אלף שקלים ויובהר לו כי הערבות תחולט אם יפר פישר את תנאי הפיקוח. עוד קבע השופט כי יירשם שעבוד על שניים משלושה בתים בבעלות פישר, שחולטו על ידי המדינה. כמו כן, יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד פישר והוא יפקיד את דרכונו.
יו"ר תנועת "אומץ" למען מינהל תקין, אריה אבנרי, הזהיר בתגובה להחלטת בית המשפט העליון כי "מתוך היכרות אישית עם רונאל פישר, הוא ימצא דרכים עקיפות ומתוחכמות לשבש חקירות שעדיין נערכות, להשמיד מסמכים שעדיין חבויים בכל מיני מקומות, ומה שהכי גרוע – לברוח מהארץ, גם עם האיזוק. הוא מחובר ומרושת לגורמים רבים, ולא קשה לראות כיצד יוכלו לסייע לו לצאת מהבית לחוף ים, ולהושיט אותו ביאכטה לעבר קפריסין".
שלושה עדי מדינה
בשולי הדברים, כדרך אגב, ציין השופט בהחלטתו כי שלושה עדי מדינה יעידו נגד פישר – ואלו הם מזכירתו, מלכה ואלון חסן. עד כה לא הוזכר חסן כבעל מעמד של עד מדינה, אולם מבדיקת "פוסטה" עולה כי הוא אכן חתם על הסכם עד מדינה עוד כאשר מסר למח"ש את העדות, שבעקבותיה אורגנה ה"מלכודת" לפישר – מזוודת הדולרים שנמסרה לו ואיתה נעצר לאחר שקיבל אותה מחסן ביולי שעבר.
 |
| אלון חסן |
במסגרת הסכם עד המדינה, התחייבה המדינה בפני חסן כי בתמורה לעדותו נגד פישר, לא יוגשו נגדו אישומים בשתי פרשיות משנה, הידועות כ"פרשת מישוק" ו"פרשת החשבוניות הפיקטיביות". בנוגע לשתי פרשיות אלו, טען חסן כי אין בהן ממש, וכי המידע בעניינן הודלף למשטרה על ידי פישר עצמו, בעת ששימש כסניגור שלו.
עם זאת, בפרשיות המרכזיות הנוגעות לעבירות שוחד לכאורה בנמל אשדוד, לא הובטח לחסן דבר, ולאחרונה הוא אף זומן לשימוע בעניינן בפרקליטות, טרם הגשת כתב אישום.
"פרשת מישוק" היא על שם עו"ד שמואל מישוק, לשעבר עורך דינו של חסן, אשר נמל אשדוד מימן לו לכאורה "סיור לימודי" בברצלונה ביחד עם חסן, ולצד גורמים ממשלתיים.
ב"פרשת החשבוניות הפיקטיביות" עלה חשד לפיו חסן קיבל חשבוניות פיקטיביות במסגרת העסקה בה רכש את חברת מוצרי הנקיון "הופס" שמכרה מוצרים לנמל, על מנת לקזז כביכול את החשבוניות מהסכום ששילם בפועל ובכך לממן את העסקה.
