 |
| אחד משלטי "אלעזרא תתעורר…" (צילום מתוך דף הפייסבוק "התאגדות עובדי אלבר") |
"לקוח יקר, רכב מספר…. שהוצג לך כרכב ליסינג שימש בהשכרה. לבירורי‑ם מנכ"ל החברה אורן אלעזרא ****05*** או משנה למנכ"ל יחיאל אלעזרא ****054***".
את הודעת הטקסט הזו קיבלו לטענת חברת "אלבר" בחודש שעבר 30 לקוחות, ולטענת החברה מי ששלח את המסרון ללקוחות הם יו"ר ועד העובדים בחברה שלמה כהן וחבר הוועד מוטי לב, שפוטרו עקב כך. השניים עתרו לבית הדין לעבודה בבאר שבע, שביטל את פיטוריהם בצו מניעה זמני, מאחר שלא הוכח כי השניים אכן עמדו מאחורי המסרונים וקיים חשש שהפיטורים נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים בחברה.
הוועד החדש הוקם לפני כשנה וחצי בתמיכת ההסתדרות, והחל לנהל מו"מ עם הנהלת "אלבר" על הסכם קיבוצי. המגעים עלו על שרטון ולפני מספר חודשים הוכרז סכסוך עבודה בחברה.
הוועד בראשות כהן (ששימש בעצמו מנהל סניף בחברה) פתח בצעדים ארגוניים והגיע לעימות עם ההנהלה. לטענת הוועד, ההנהלה החליטה לפגוע בהתארגנות באמצעות פגיעה בראשיה.
 |
| אלי אלעזרא |
בחודש שעבר נתלו בכביש 6 ובכביש ת"א-ירושלים שלטים בהם נכתב: "(אלי) אלעזרא תתעורר, לעובדי אלבר מגיע יותר". במקרה אחד, חברי הוועד הגיעו לסניף בבני ברק לקיים אסיפה ומנהל האזור איים להזמין משטרה. במקרה נוסף, שבעטיו הוגשו גם תלונות הדדיות, התפרצו אנשי הוועד למטה החברה בראשון לציון. בעקבות אירוע זה נמסרו לכהן ולב מכתבי זימון לשימוע. בזימון יוחסה להם גם שליחת המסרונים ללקוחות שבועיים לפני כן, לאחר שהתגלה כי הם נכנסו למאגר המידע של החברה והפיקו נתוני לקוחות, אותם שלחו אל תיבת הדואר האלקטרוני של הוועד. "אלבר" טענה כי הם עשו זאת על מנת לגרום נזק ולפגוע בעסקיה ובמוניטין שלה.
יו"ר הוועד כהן וחבר הוועד לב הודו כי אכן הפיקו את הדוחות. לטענתם, עשו זאת אחרי שקיבלו תלונות העובדים על כך שהחברה מאלצת אותם כביכול לרמות לקוחות ודורשת מהם להציג מכוניות מהשכרה כרכבי ליסינג.
לדברי כהן ולב, הם הפיקו את נתוני הלקוחות רק כדי לערוך בדיקה של העניין, והכחישו מכל וכל את אחריותם למסרונים שנשלחו ללקוחות אחר כך. החברה לא התרשמה מההכחשה, ובנוסף לפיטורים הגישה תלונה למשטרה על גניבת מידע. בתגובה לעתירה לבית הדין, "אלבר" טענה באמצעות עו"ד סיגל פעיל ועו"ד זוהר גיפס, כי ראשי הוועד מנסים לנצל את זכות ההתארגנות במטרה לקבל חסינות מביצוע מעשים חמורים ביותר.
 |
ראשי הוועד וההסתדרות טענו באמצעות עורכי הדין זאב כפיר, אביגיל ארפי, קרן קלפר ויערה צ'ישנסקי, כי החברה רוצה לשדר לעובדים מסר שלא כדאי להם להשתתף במאבק הארגוני.
השופט צבי פרנקל ונציגי הציבור יאיר טבת ושמעון בינון, קבעו כי אם יוכח שראש הוועד וחבר הוועד היו מעורבים בשליחת ההודעות ללקוחות, מדובר בנסיבות המצדיקות את פיטוריהם. עם זאת, בינתיים הדבר לא הוכח. "זכות ההתארגנות הוכרה כזכות יסוד חוקתית", כתבו הדיינים. "מקום בו מעסיק מבקש לפטר עובד הפעיל בהתארגנות, מוטל עליו נטל מוגבר להראות כי הפיטורים לא נעשו בשל מעמדו או פעילותו בהתארגנות. ההגנה על הפעילות הארגונית חלה ביתר שאת בשלב הטרום קיבוצי, בעת התארגנות ראשונית… יש לזכור כי פעילות בארגון עובדים אינה מקנה לעובד חסינות אוטומטית מפני פיטורים ואין העובד רשאי לנהוג במקום העבודה ככל העולה על רוחו (אך) די בחשד כי הפיטורים נעשו בקשר עם פעילותם של העובדים בוועד כדי להעביר את הנטל לכתפיה של המשיבה (אלבר)".
"אלבר" מיהרה והגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
