פרנויה ברשות להגנת עדים

עו"ד ניר רוטנברג

 "החוויות שחוויתי אינן מסוג החוויות שהייתי אמור לחוות במדינה דמוקרטית וביתר תוקף במערכת המשפט של אותה מדינה המעלה על נס את עיקרון פומביות הדיון והגינות ההליך המשפטי". כך כתב עו"ד ניר רוטנברג במכתב תלונה שהעביר לראשי לשכת עורכי הדין על השפלתו בכניסה לדיון בבית המשפט.

ה-12 בנובמבר. משפטו של איתן חייא נפתח באולם של השופט המחוזי הבכיר צבי גורפינקל. מחוץ לאולם נכחו עשרות מאבטחים של משמר בתי המשפט אשר ערכו חיפושים מדוקדקים על אזרחים שביקשו להיכנס לדיון. בלשים של ימ"ר תל אביב ערכו תצפיות ומיפוי מודיעיני של הנוכחים המזוהים עם הנאשם המרכזי. אנשי התוכנית להגנת עדים נערכו בנפרד וצילמו את מרבית הקהל, אחד אחרי השני במצלמה מיוחדת שהוצבה בכניסה לאולם מספר 1 של בית משפט המחוזי החדש בתל אביב. 

לכאורה, מהלכים מתבקשים של המשטרה ואנשי התוכנית להגנת עדים, אבל המתיחות שאפיינה את אנשי האבטחה מהרשויות השונות לא עשתה רושם על השופט המחוזי הבכיר, צבי גורפינקל, שסירב בתוקף להיעתר לבקשות החוזרות ונשנות של התביעה להעיד את עדי המדינה בדלתיים סגורות או מאחורי פרגוד. גם ערעור שהגישה המדינה נגד ההחלטה הזו נדחה על ידי בית משפט העליון.    

בין האנשים שנדרשו לעבור חיפוש וצילום בכניסה לאולם היה גם עו"ד ניר רוטנברג, אחד מוותיקי עורכי הדין הפליליים. נשאלת השאלה: האם עורך דין צריך לעבור בבית המשפט חיפושים כאחרון העבריינים? במכתב תלונה שהעביר לוועדה לעניינים פליליים בלשכת עורכי הדין, טוען עו"ד רוטנברג כי הושפל מעצם הדרישה לבצע עליו חיפוש בכניסה לאולם בית משפט. "בכניסה עמדו גברתנים לבושי אזרחי אשר ביקשו ממני בתקיפות להזדהות על אף שהייתי בבגדי משפט והצגתי תעודה – הם הבהירו לי כי אם איני קשור לפרשייה לא אוכל להיכנס לאולם בכלל", תיאר עו"ד רוטנברג את מה שקרה.

כשעה לאחר שהחל הדיון ואזרחים כבר החלו להיכנס לאולם ביקש עו"ד רוטנברג שוב להיכנס לאולם, וגם הפעם הוא נשאל האם הוא מייצג בתיק זה או קשור לפרשה. לדבריו, לאחר שהשיב בשלילה, נאלץ לעבור חיפוש מדוקדק ביותר: "נדרשתי לעבור חיפוש על גופי ובחפציי האישיים אותם נדרשתי להפקיד בארונית מחוץ לאולם, להשאיר את פרטיי האישיים במלואם ולהצטלם".

עו"ד רוטנברג מבהיר בתלונתו, כי הזדהה כעורך דין, הציג תעודת עו"ד וביקש להיכנס לאולם ללא חיפוש והפקדת חפציו האישיים, אולם נאמר לו כי מדובר בהוראה של השופט. "כשביקשתי לראות את ההוראה, המאבטחת קראה לאחראי והתייעצה עימו. הוא פנה אליי ואמר שכראש צוות האבטחה אלו הנהלים אבל כיוון שהוא מכיר אותי אני רשאי להיכנס ללא הדרישות אשר פורטו בפניי קודם לכן".

כאן, טוען עו"ד רוטנברג, לא הסתיימה הסיטואציה המביכה: "כשפסעתי לעבר מפתן הדלת שאל אותי אדם נוסף לבוש בבגדים אזרחיים (נציג התוכנית להגנת עדים, מ"פ), האם קיימת ביני לבין אחד הנאשמים היכרות או אם ייצגתי בעבר בעניין כלשהו מישהו מהנאשמים. השבתי בחיוב, ואז נאמר לי באופן חד משמעי שלא אוכל להיכנס לאולם ללא אותם תנאים משפילים מבזים ומרחיקי לכת".

החיפושים בכניסה למשפט איתן חייא

תחקור באמצע הרחוב

בשלב זה החליט עו"ד רוטנברג, שחש מושפל ומופתע, להודיע לאנשי האבטחה במקום כי בתנאים כאלה הוא מוותר על הכניסה לדיון. הוא עזב את היכל בית המשפט והחל לעשות דרכו לכיוון בית חולים איכילוב הסמוך. "לאחר כחמש דקות הליכה מבית המשפט לכיוון צפון, ליד איכילוב, כשחציתי את הכביש, נצמדו משני צדדי שני שוטרים במדים, אחד מהם קצין, וביקשו ממני לעצור. לעיני כל הם ביקשו ממני להזדהות ולהציג תעודה מזהה. לאחר מכן החל הקצין לתחקר אותי מהיכן הגעתי, לאן אני הולך, מדוע נכנסתי לאולם הדיונים, מה חיפשתי שם, מה רציתי לעשות שם ושאלות נוספות. כך, באמצע הרחוב ללא כל סיבה. השבתי לו שאיני חייב לענות לו ושגם להזדהות איני חייב – אם כי כבר בהתחלה הצגתי בפניו תעודה והזדהיתי כיוון שלתומי חשבתי שאולי עברתי ברמזור אדום. בתגובה החל הקצין להרים עליי את הקול תוך שהוא בוחן את תעודת עורך הדין שהצגתי בפניו בקפידה".

עו"ד רוטנברג מספר, כי ציין בפני השוטר כי הוא נדהם מהתנהגות זאת ושכל ההתנהלות הינה פגיעה אנושה בעיקרון פומביות הדיון ובציבור עורכי הדין. "נאמר לי על ידי השוטרים כי לא הזעיקו אותם סתם וכי קיימת 'רגישות' לדיון שהתנהל, וכי נאמר להם שלא הזדהיתי בכניסה לאולם". לדבריו, לאחר דין ודברים הם נפרדו ברוח טובה, אולם תחושה קשה ליוותה אותו זמן רב לאחר האירוע, מה שהוביל אותו להגיש את מכתב התלונה. 

בסיום מכתבו מעלה עו"ד רוטנברג מספר תהיות לגבי החוויה הלא נעימה שעבר: "מניין היחס הזה לעורך דין המבקש להיכנס לאולם בבית משפט בדיון שאינו מתקיים בדלתיים סגורות? מניין הסמכות לתחקר כל מי שמבקש להיכנס לאולם? מדוע להלך אימים על כל מי שאינו נמנה עם הפרקליטות? האם ראוי היה לעקוב אחריי גם זמן מה לאחר שחטאתי בחטא הנורא וביקשתי לשמוע דיון בבית המשפט, ולעכב אותי ברחוב? האם הדרישות שהוצגו בפני בכניסה לאולם בבית המשפט אכן מעוגנות בהחלטה של בית המשפט? ואם כן, מדוע החלטה זו אינה מוצגת לעיני כל בכניסה לאולם? האם נגזר על מי שמבקש להביע אמפתיה לקרובו הנאשם או סתם להיכנס לאולם דיונים בבית המשפט להופיע ב'רשימות מיוחדות' על כל פרטיו האישיים ותמונתו? לאן עוברת הרשימה? מה יעלה בגורלה? האם כל מי שברשימה צפוי להיחקר או להיות מוטרד על ידי המשטרה?".

"המחזה שחזיתי בו שייך למשטרים אפלים שמדינת ישראל אינה נמנית עליהם ואינה חפצה להימנות עליהם", הוסיף עו"ד רוטנברג במכתבו, "החוויות שחוויתי אינן מסוג החוויות שאמור הייתי לחוות במדינה  דמוקרטית וביתר תוקף במערכת המשפט של אותה מדינה המעלה על נס את עיקרון פומביות הדיון והגינות ההליך המשפטי".

עו"ד רויטל סוויד	עו"ד אבי עמירם	השופט צבי גורפינקל

תופעה חמורה

בעקבות תלונתו של עו"ד רוטנברג פנו ראשי הוועדה לעניינים פליליים במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, עורכי הדין אבי עמירם ורויטל סוויד, להנהלת בית המשפט, לנשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לשופט גורפינקל ולמנכ"לית משרד המשפטים. חלפו שלושה שבועות מאז הועברה התלונה אולם עד כה היא לא נענתה כלל. עורכי הדין עמירם וסוויד מסרו בתגובה: "התופעה כשלעצמה היא חמורה בשני מובנים. פעם אחת, במגבלה המוטלת על אנשים מהישוב, ובכללם עורכי דין, לממש את זכות הציבור לדעת שמגלמת בתוכה את פומביות הדיון. וקונקרטית, למקרה המדובר, ניסיונו כאזרח לממש את הזכות עלה לו במבוכה קשה ביותר. נקווה שבעקבות הפנייה שלנו, מקרים דומים לא יישנו ויתאפשר מימוש הזכות".

במשרד לביטחון פנים, האחראי על הרשות להגנת עדים, מסרבים להתייחס אל כל מה שנוגע לתוכנית להגנת עדים.

ממשטרת מחוז תל אביב נמסר בתגובה: "הנ"ל התבקש על ידי הגורמים הרלוונטיים להזדהות טרם כניסתו לאחד מאולמות בית המשפט. לאחר שסירב נבדק על ידי כוח משטרה". 

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "המכתב התקבל ותשובה תימסר לפונה".

ממשרד המשפטים נמסר כי טרם קיבלו את מכתבו של עו"ד רוטנברג.