 |
| עו"ד תמי אולמן. "כלי לסגירת חשבונות" |
"אני מוטרדת מכך שנשים קמות בבוקר ומחליטות לומר דברים נגד גברים בטענה שהטרידו אותן לפני 15, 30 או 40 שנה. אני מוטרדת מכך שתולים אנשים בכיכר העיר, עושים להם שיימינג וגורמים להם לאבד כל צלם אנוש, לאבד את עבודתם ואת החברים שלהם. אני מודאגת מכך שנשים פונות לתקשורת ולפייסבוק כתחליף לבית המשפט וטוענות למעשים שאולי היו ואולי לא היו. איזה עוול יכול להיגרם לאותם גברים, אחרי שפיטרו אותם ממקום העבודה והחרימו אותם באירועים חברתיים. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו, אם יש לך סכסוך עם מישהו או מישהי, הם יספרו מה קרה לטענתם לפני עשרות שנים, ככלי לסגירת חשבונות, ולך תוכיח"…
כך אמרה עו"ד תמי אולמן, יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין בפתיחת כנס "שנת המשפט – חיפה" הנערך היום באוניברסיטת חיפה, בשיתוף לשכת עורכי הדין.
עו"ד אולמן הוסיפה: "אני מוטרדת עוד יותר מהצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת, לפיה בכל תיק של עבירות מין חייבת לשבת שופטת אשה בהרכב. כידוע בעבירות מין חמורות יושבים שלושה שופטים, וההצעה אומרת שבדן יחיד, בעבירות מין קלות יותר, תשב שופטת ולא שופט-גבר. אם מישהו חושבים שגברים לא יכולים לשפוט עבירות אינוס, אז היכן אנו באים".
באופן אירוני, אחד הדוברים המרכזיים הבאים בכנס היה פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית אייסמן, שבאחרונה פורסמה כנגדו תלונה של פרקליטה שטענה להטרדות מיניות. התלונה נבדקת בנציבות שירות המדינה. עו"ד אייסמן לא התייחס כמובן לנושא.
 |
| השופט מלצר והמראיין גורלי |
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, ענה במושב תקדימי על שאלות הקהל. "צריך להתרגל לעידן של תקשורת יותר פתוחה שבו צריך להנגיש גם את השופטים", אמר מלצר. המנחה, העיתונאי משה גורלי שאל אותו על תוכנית "עובדה" אתמול שחשפה את מאחורי הקלעים של הוועדה למינוי שופטים. גורלי: "הנגשת המערכת, כמו שראינו בתוכנית, לא בטוח שהיא מחזקת את הנכס הכי חשוב – אמון הציבור בבתי המשפט". מלצר הסתפק במשפט אחד: "התוכנית הבליטה לטוב או לרע שגם שופטים הם בני אדם וגם מי שבוחרים אותם הם בני אדם".
על המתח בין בית המשפט העליון לנבחרי הציבור ונושא ביטול חוקים על ידי בית המשפט אמר מלצר: "בדמוקרטיות אחרות הקונפליקט קיים לא פחות, אבל הדיאלוג פחות רועם". בהערת אגב התחלקה לו אמירה פחות דיפלומטית: "השתנו תנאי הארץ ונבחריה. נוכח הצעדים שננקטים לאחרונה (מהלכי חקיקה בנושאים שונים – ז"ק), נדרשות תרופות יותר קשות". השופט מלצר עומד בראש ועדה שבוחנת שידורים מדיוני בג"צ (ועדה שלישית בעשור האחרון שדנה בעניין) וכשנשאל על כך, הוא הבטיח "בשורה על דעת הנשיאה בתוך 100 ימי חסד".
 |
| מימין: עו"ד אורי קינן ולידו פרקליט מחוז חיפה עו"ד עמית אייסמן |
פאנל פלילי
פרקליט מחוז חיפה, עו"ד אייסמן, התייחס לפסיקת בית המשפט העליון בעניין חומרי החקירה בתיק רונאל פישר. "חלק הארי מהזמן בהליך הפלילי בשנים האחרונות מוקדש לחומרי חקירה. זה נושא שמטריד אותנו מאוד. כמות האינפורמציה שנאספת במדיה דיגיטלית היא בלתי אפשרית. אוקיינוס של חומר. אין לנו יכולת לעבור על כל החומרים שפוטנציאלית יש בהם לסייע להגנה". לדברי עו"ד אייסמן, "השופט יצחק עמית אמר שצריך לבצע בחומרים חיפוש מושכל ודחה את ההצעה להעביר את כל החומר (מהטלפונים של ערן מלכה). הוא הציע שההגנה תספק בידי התביעה את הדברים שהיא מבקשת שיחפשו אותם. זו אמירה לא פשוטה, שכרוכה בחשיפת קו הגנה. השופט עמית אמר כי זה המחיר שנאשם מקבל על עצמו אל מול האפשרות לאתר חומר רלבנטי. זה פסק דין חשוב מאוד".
עו"ד אייסמן ציין פסק דין נוסף בעניין תרגילי חקירה, בו כתבה לאחרונה הנשיאה אסתר חיות, כי נוכח העובדה שהמשטרה מתמודדת עם יריב 'לומד', חוקרי משטרה רשאים לשקר לחשוד ולטעון בפניו כי יש ראיות להוכחת אשמתו, גם אם אין כאלה. "נניח שרצח בוצע בדירה. חשוד טוען שלא היה שם ואומר החוקר שנמצאה טביעת אצבע שלו. מה משמעות הדבר על (הודאה מתוך) רצון טוב וחופשי".
עו"ד אייסמן התייחס לפסיקת בג"צ גם בעניין שטח המחיה לאסיר, וציין כי צוותים בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי, בוחנים את האפשרויות. על המבוכה בפרקליטות אפשר ללמוד מכך שאייסמן ציין כי יש "18 אלף אסירים כרגע וכדי לעמוד בהחלטת בג"צ צריך לשחרר 6000 אנשים. אני מאחל לנו בהצלחה, בשנת ה-70 למדינה. מי יודע, אולי תינתן חנינה כללית". מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור אמרה לעומת זאת בתחילת השבוע בכנס בנושא זכויות אסירים: "אני לא רואה שום מצב שתהיה חנינה גורפת. לא נראה יציאת עמים מבתי הכלא".
מ"מ ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אורי קינן: "חוקרי המשטרה ממשיכים לראות בהודאה כרכיב המרכזי בפתרון תיקים. שקרים של חוקרים ואוטוסוגסטיה אליה מכניסים את החשוד גורמים להודאות שווא". עו"ד קינן הזכיר גם מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה, ממנו עולה כי ב-35 אחוז מהארכות המעצר הראשונות, בית משפט שיחרר את החשודים, נתון שמצביע על מספר המעצרים המיותרים. "לו היתה יד קשה יותר של בתי המשפט בהשתת הוצאות וביקורת, אני מניח שכמות המעצרים היתה יורדת", אמר עו"ד קינן.
 |
| מנדלבליט. "ערעור הדמוקרטיה" |
שומרי סף
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר בכנס כי "בתקופה האחרונה אנחנו עדים ליותר ויותר ניסיונות להחליש את כוחם של מוסדות מערכת החוק והמשפט ולפגוע בהם. מדובר בפגיעה בציבור כולו וערעור הדמוקרטיה".
לדבריו, "מדובר בצבר של הצעות חקיקה שחייבות להטריד את מנוחתו של כל אחד, ומטרידות את מנוחתי שלי. הצעות לשינוי דרכי המינוי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, הצעה למנוע אפשרות לחקור ראש ממשלה מכהן, הצעה לצמצם סמכויות מבקר המדינה וכעת "חוק ההמלצות". התוצאה של שילוב היוזמות קשה. מדובר בהחלשה של ההגנה על זכויות האדם, פגיעה קשה במנגנוני ההגנה על מנהל תקין ומניעת שחיתות שלטונית ופריצת עיקרון היסוד של שוויון בפני החוק".
עוד אמר היועמ"ש: "האחריות מחייבת את מוסדות המשפט להתייצב, אל מול הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת, ולהעמיד רשויות אלו על גבולות הכוח והסמכות הנתונים להן, במסגרת האיזונים והבלמים המהווים חלק בלתי נפרד מכל משטר דמוקרטי. הדבר כרוך, לא אחת, בביקורת ציבורית מצד גורמים כאלה ואחרים, כי בסופו של יום, מדובר בשלטון של נבחרי העם. אבל זו אחריות שאי אפשר לברוח ממנה, ושאסור להתפרק ממנה".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציטטה את את ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, כי "קיומה של ישראל ועתידה תלויים בשלטון החוק ובשמירת הדמוקרטיה" והוסיפה: "ושמירה על מערכת המשפט נקיה מהשפעות פוליטיות ופופוליסטיות". אולי רמז לתוכנית "עובדה" שחשפה לעין כל את השיקולים הפוליטיים הכבדים שבבחירת שופטים. לאחר מכן העדיפה חיות להקדיש את עיקר דבריה לנאום אקדמי על חשיבות החינוך לדמוקרטיה.
ועוד מהכנס: בפאנל יועצים משפטיים לשעבר טען היועץ ושופט בית משפט עליון בדימוס יצחק זמיר כי "מעולם לא היתה סביבת עבודה עוינת, עכורה כל כך לשומרי הסף. יש מערכת מאורגנת נגד שומרי הסף בישראל".
