 |
| איור באדיבות גלובס |
הספירה לאחור עד יוני 2017 החלה: חוק הפיקוח החדש על "נותני שירותים פיננסיים" מעלה את רף הדרישות ואת סמכויות גופי האכיפה באופן דרמטי, הכל בשם מלחמת החורמה על הבסיס הכלכלי של ארגוני הפשע.
"בקרב גורמי האכיפה השונים קיימת הערכה ולפיה חלק ניכר מהפעילות הפיננסית של ארגוני הפשיעה נעשה באמצעות נותני שירותי מטבע (נש"מ, צ'יינג'ים) – וחלק ניכר מפעילות נותני שירותי מטבע הוא בשירות ארגוני הפשיעה". כך כתב, בחדות, מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח מיוחד שהוציא בנושא האכיפה הכלכלית לפני שלושה חודשים. לדברי המבקר, "נש"מ משמשים כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע, התוצאה הבולטת מהיעדר הסדרה ורמת פיקוח נמוכה היא כניסת גורמים עברייניים ויצירת תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב".
התובנה הזו מצויה על שולחנות העבודה של המשטרה ורשות המסים לפחות 10 שנים, אבל רק בשנתיים האחרונות החלו להדק ממש את הלולאה סביב הענף, שנהנה עד כה מחופש אכיפה כמעט מוחלט ביחס למחזורים הכלכליים שלו – 150 מיליארד שקל בשנה, לפי הערכת הרשויות.
משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד האוצר ומשרד המשפטים, סימנו את התחום הפרוץ הנתפס כמאפשר מימון פשיעה ומספק תשתית חוקית להון שחור – ופרסמו שורת דו"חות והמלצות אשר מהווים את הבסיס לחוק חדש – "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים", עד לאישורו הסופי של החוק בכנסת, בחודש שעבר.
מטרת החוק לשנות בין היתר את הנתון הבא: בכל שנה ביצעה יחידת הפיקוח מעוטת המשאבים והסמכויות 30 ביקורות בלבד על נותני שירותי מטבע. במציאות שבה מספר הצ'יינג'ים הרשומים הוא מעל 2000, הסיכוי של בעל צ'יינג' לעמוד לביקורת היה אחת ל-70 שנה. לצד העבודה של יחידת הפיקוח, הרשות לאיסור הלבנת הון ביצעה בדיקת הפקדות של 200 מיליארד שקל אצל נותני שירותי מטבע ומצאה כי שליש מההפקדות, 70 מיליארד שקל, לא דווחו כנדרש לפי החוק.
עו"ד ירון גולדמן, ממשרד אייזנברג-גולדמן, רואה בחוק החדש "מתקפה משולבת שבמרכזה מיסוד תהליכי החלפת מידע ואינפורמציה בין רשויות האכיפה השונות, ומתן סמכויות מרחיקות לכת ואף דרקוניות, לרגולטור החדש".
 |
| מבקר המדינה יוסף שפירא |
מי אתה בכלל?
כדי להבין את התחומים הרבים שבהם החוק החדש משנה את המצב הקיים, ניתן לחזור להתרעות שפורטו בדו"חות שונים על כשלי האכיפה בענף. החוק מציע מענה לכל נקודות התורפה.
למשל, מבקר המדינה התריע על רף כניסה נמוך לענף, ואי הצבת דרישות בסיסיות לנותן שירותי המטבע, כמו למשל הצגת הון עצמי והצהרה על מקורו, דרישה שהיעדרה איפשר כמעט לכל גורם למעשה לפעול בתחום, ובמקרים רבים קופים בשירות עבריינים.
הפתרון בחוק החדש: דרישה מכל בעל צ'יינג' להצהיר על האמצעים הכספיים ומקורות המימון שלו, וקביעת הון עצמי מינימלי נדרש שינוע בין 300 אלף שקלים לבעל רשיון של נותן שירותים פיננסיים, ועד ארבעה מיליון שקל הון עצמי שיידרש לבעל רישיון מורחב למתן אשראי, כזה אשר יחלק אשראי של מעל 100 מיליון שקל. במקרה שנותן שירותים פיננסיים יירד מתחת להון עצמי מינימלי, המפקח רשאי להתלות את הרשיון.
כשל מרכזי אחר עליו התריע צוות בינמשרדי לבחינת מצב הענף הוא, שפעילויות מרכזיות כמו מתן הלוואות או ניהול פקדונות בוצעו עד כה מחוץ לחוק ולתנאי הרשיונות, ללא פיקוח וללא רישום. כעת יחולקו לעוסקים בתחום ארבעה סוגי רשיונות שונים – החל ממתן שירות פיננסי רגיל או מורחב, ועד, כאמור רשיון למתן אשראי.
מעבר לכך, המפקח הוסמך לקבוע אמות מידה לבחינת יושרם ויושרתם (משמע מידע מודיעיני) של מבקשי רשיונות כתנאי כניסה לענף.
מהפכה של ממש מציב החוק החדש בדרישות למיסוד העסק, ובריבוי ודרישות הדיווח ליחידת הפיקוח (הרגולטור הייעודי), לרשויות המס ולרשות לאיסור הלבנת הון. נותני שירותים פיננסיים נדרשים למנות דירקטורים, נושאי משרה ורואה חשבון מבקר, אשר יהיה אחראי על עמידה בתנאי הרשיון ויחויב למסור למפקח על הענף דיווח על הפרות מהותיות. על חלק מבעלי הרשיון (המורחב) יחולו דרישות נוספות, כמו אלו החלות על חברות ציבוריות.
מהפכה נוספת היא בסמכויות האכיפה: ליחידת הפיקוח החדשה המשודרגת באוצר ניתנו מגוון כלים, הן לביקורת ותשאול בעלי הרשיון, והן לסנקציות מנהליות. המפקח, למשל, יוכל לאסור על חלוקת דיווידנד או רווחים של נותן השירותים הפיננסיים; כמו כן הוא יוכל למנות "מפקח מיוחד", צמוד לצ'יינג'; להשעות נושא משרה בחברה, להטיל עיצומים כספיים ואף להוציא צו מנהלי להגבלת שימוש במקום (בדומה לצווי הגבלת שימוש הניתנים נגד מקומות המשמשים לזנות או הימורים), "לצורך מניעת עבירות מס חמורות". משמעות צעד זה היא, מתן סמכות לסגירת צ'יינג' בפועל, גם אם לכאורה זמנית (תחילה עד 30 יום, ולאחר מכן תקופות של 90 יום באישור בית משפט), מבלי שהוגש כתב אישום.
 |
| עו"ד ירון גולדמן |
ייכנסו בהם
החוק ייכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים, ב-1 ביוני 2017, וגורמים בענף כבר מלינים על כך שבמקביל להצעת החוק לא נערך דיון ציבורי כנדרש ולא נשמעו מספיק הסתייגויות של לשכת עורכי הדין, לנוכח תמונת המודיעין המאיימת שהציגו כלל הרשויות על היקפי הלבנת ההון וגודלו של הענף.
עו"ד גולדמן, איש רשות המסים לשעבר אשר עוסק בתיקי פשיעה כלכלית ומיסוי פלילי סבור, כי הסמכויות שניתנו לרגולטור הן נרחבות מדי – עד קיצוניות. אמנם, גם היום מטיל הרגולטור באמצעות ועדות עיצום כספי קנסות של מאות אלפי שקלים על נותני שירותי מטבע, אך האכיפה צפויה להתרחב בצורה ניכרת ולכל רוחב החזית.
"בנושא הדיווחים החוק דורש שקיפות מלאה ומטיל אחריות מלאה על נותני השירותים הפיננסיים. יירדו לחייהם על ידי מארג שלם של מסמכים ודיווחים, ולשם כך כבר מקימים צוותי פיקוח", אומר עו"ד גולדמן. "על פי הדרישות החדשות, נותן השירותים הפיננסים יהפוך לזרוע הארוכה של המחוקק ויחידות האכיפה. כל צ'יינג', בכל מקום, יצטרך להקים 'צוות ציות' לעמידה בכללים, לפיקוח על הדו"חות ולמינוי נציגים לעבודה מול הרגולטור. לא יעשו את זה? ייכנסו בהם בכל האמצעים ויחסלו כאן עסקים.
"מי שוותיק בתחום ישרוד את זה בקושי, רק אם ישנה את אורחותיו מקצה אל הקצה, מי שחדש, ספק אם יכנס לזה בכלל, ואני חושב שזו אחת מטרות", מעריך עו"ד גולדמן. "החוק קשה ואף דרקוני. הוא מאפשר למשל החלפת מידעים בין רשויות האכיפה. עד היום, דברים כאלו התרחשו באופן נקודתי, מבוקר ומוגבל. עכשיו הוגדר בחוק שהמפקח יקבל על בסיס קבוע מרשות המסים ורשות איסור הלבנת הון את כל המידע על הנש"מ ואת הפרופיל שלו.
"הדבר הכי קיצוני הוא האפשרות שניתנה להוצאת צוים מנהליים – מונח שאנו מכירים בעיקר מהתחום הבטחוני. מדובר בצווים מנהליים להפסקת עיסוק, שזה צעד אנטי דמוקרטי אשר מתחייב לפי צו השעה, בקרוב הוא יהיה קל יותר לביצוע משלילת רשיון, שכן צו מנהלי אינו דורש הגשת כתב אישום".
לדברי עו"ד גולדמן, "צפוי אפקט של גלי הדף. המחוקק, לדבריו, יישר קו עם המגמה העולמית, ואף הרחיק לכת. כמו בכל חוק, השאלה היא באיזה אופן ייעשה שימוש בסמכויות, והאם הן ייצאו לפועל בשיקול דעת או באופן שרירותי".
