סוף לסגירת תיקים מחוסר ראיות?

הפאנל בוועידת המשפט. הסכמה נדירה

אחד הפאנלים המעניינים בועידת פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, למרות (ואולי בגלל) ההסכמה הנדירה ששררה בו בין המשתתפים, עסק בנושא עילות סגירת תיקים. מראשי הפרקליטות והתביעה המשטרתית, ועד לבכירי עורכי הדין הפרטיים, ואף משופט בית המשפט העליון – מכולם נשמעה קריאה דומה שהגיע הזמן לבחון שינוי משמעותי בקריטריונים ובהגדרות לסגירת תיקים פליליים. כיום תיקים נסגרים בשלוש עילות: "חוסר אשמה" הנדיר יחסית; "חוסר ראיות מספיקות" או "מכלול הנסיבות אינו מצדיק העמדה לדין" (עילה המוכרת יותר בשמה: "חוסר עניין לציבור").

מנחה הפאנל, העיתונאי דורון הרמן מערוץ 10, מיקד את הבעיה: "בפרקליטות כאילו אומרים: לא הצלחנו להוכיח אשמה, אבל אתה עדיין לא בסדר, ולך תמשיך בחייך עם הכתם שנשאר".

העניין נוגע למאות אלפי אזרחים בעלי רישום פלילי, אולם ברקע הדיון הנוכחי וההסכמה המפתיעה שהוא עורר – עומדת בין השאר מעורבותם של כמה בכירים, שעניינם האישי בסוגיה מעורר כנראה אי נוחות בדרגי קבלת ההחלטות.

כמה ממשתתפי הפאנל הזכירו למשל כדרך אגב את צורת הסגירה הבלתי שגרתית של תיק החקירה נגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהיה פרקליט צבאי ראשי ובעת מועמדותו לתפקידו הנוכחי, היה במעמד של חשוד עדיין בפרשת הרפז והרמטכ"ל גבי אשכנזי. עילת הסגירה של התיק נגד מנדלבליט (חוסר אשמה? חוסר ראיות?) נותרה עמומה ולא ידועה. או למשל שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שהסתבך בחקירה אגב עבירות טוהר המידות של לקוחו בעבר, ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני. חקירת השופט נסגרה מחוסר אשמה – הגדרה שלא עברה בלי ביקורת. במקרה נדיר לא פחות, נחקר לאחרונה שופט בית משפט שלום בנסיבות של תלונה על עבירת מין, ובתום החקירה הוא שב לשיפוט אף שהתיק נסגר מחוסר ראיות, זאת על רקע הודעה חריגה של הפרקליטות, על כך ש"חוסר הראיות" בתיק זה הוא ברף הנמוך.

השופט אורי שהם	ח"כ רויטל סוויד

 שופט בית משפט העליון אורי שהם, סיפר דווקא על ערעור בעניין שהגיש אזרח מהשורה. לדעת השופט שהם, "ההסדר הקיים בעילות סגירת תיקים לא יכול להמשיך להתקיים. ברור לי שהמצב גורם עוול להרבה מאוד אנשים ומחייב תיקון דחוף". השופט אינו סבור שצריך להוציא מהלכסיקון "סגירת תיק מחוסר ראיות", כי למשטרה לעתים יש צורך במידע: לדבריו "העילה צריכה להישאר, אבל הקריטריונים צריכים להשתנות מהקצה אל הקצה". לדבריו, השינוי לא חייב להתבצע בחקיקה, משום שהעניין מוסדר כיום בהנחיות פרקליט המדינה.  

ח"כ עו"ד רויטל סוויד העלתה הצעת חוק, למחוק תיעוד של תיקים סגורים בכל עילה שהיא, באופן בו נמחקים תיקים מחוסר אשמה – חוץ מאשר בתיקי עבירות מין ואלימות במשפחה. לדבריה, המשרד לבטחון פנים מתנגד להצעה – שם מעוניינים בכמה שיותר תיעוד ורישום פלילי על אזרחים.

עורכת הדין הבכירה תמי אולמן, סיפרה סיפור שיש בו נגיעה אישית הכי קרובה לעניין. "משפחתנו מאמצת חמישה ילדים מהקהילה האתיופית מזה שבע שנים", סיפרה אולמן. "אחד הילדים שלי, בן 19, עשה מסיבה לפני גיוס במועדון. מאבטח גרר אותו לשירותים והיכה אותו. הילד התקשר למשטרה וביקש להגיש תלונה. הגיעה ניידת אחת, והשוטרים צחקו עליו. הוא צלצל שוב והזמין ניידת ועוד ניידת. בניידת הרביעית, השוטרים רצו לקחת אותו. הוא ברח. השוטרים רדפו אחריו, הרביצו לו, ואיימו על חבריו. בניידת, הוא אמר להם 'אני הבן של תמי אולמן'. השוטרים ענו לו: 'אנחנו הילדים של אובמה'… הגשתי תלונה למפכ"ל ולמח"ש. אני חוששת מהיום שהוא יסיים צבא עם תיק פתוח, כאשר בכל מקום מבקשים תעודת יושר, ולא רק מעסיקים בעבודה, אלא גם בויזה לארצות הברית". לפי אולמן, "כל עילות הסגירה מיותרות לחלוטין, או שיש ראיות להעמיד לדין – או שאין. אני לא רוצה שקצין המשטרה (בהחלטה שרירותית) יחליט על העתיד של הילדים שלי", אמרה עו"ד אולמן על רקע מחיאות כפיים.

עו"ד תמי אולמן	עו"ד אבי חימי

תנ"צ לילי באומהאקר, ראש חטיבת התביעות במשטרה, לא הסכימה עם הכל, אבל גילתה גמישות: "יכול להיות שהגיע הזמן לדון מחדש בסוגייה. מבחינת המשטרה אסור לבטל את עילת חוסר הראיות, כי הרישום הוא אמצעי חקירתי לבדיקת רצידיביזם או שיטה". עם זאת, לדבריה "אפשר לדון ברף – גם בסגירה מחוסר ראיות יש רף נמוך ורף גבוה". לדבריה, תיקים שברף הנמוך אפשר להסב בהגדרות לחוסר אשמה.

עו"ד עמית איסמן, המשנה לפרקליט המדינה, אמר כי "ההתלבטות שקיימת תמיד בין עילות הסגירה היא גם התלבטות אנושית. ברור לנו שבמציאות הישראלית, החלטה על סגירת תיק מחוסר ראיות שונה מסגירה מחוסר אשמה. יש אנשים שההחלטה משמעותית במיוחד עבורם: צעירים שעומדים לפני גיוס, עובדי ציבור ומורים". לדבריו, "משטרת ישראל נעזרת במרשם הפלילי, אבל בפרקליטות קיימת חשיבה מחודשת בעניין. במקום ביטול עילות סגירה קיימות, נבחנת הוספת קטגוריית ביניים בין חוסר אשמה לחוסר ראיות, כדי להבחין בין תיק עם חוסר ראיות 'חלש' לבין תיק שבו 'חסרה אגורה לשקל' להגשת כתב אישום".

הסנגור הציבורי הראשי, עו"ד יואב ספיר: "הסנגוריה מתנגדת לעילות כפי שהן היום. לא צריכה להיות הבחנה בין תיקים שנסגרים, כמו במקרה מנדלבליט בו לא נקבעה עילת הסגירה".

עו"ד אורי קינן	עו"ד יואב ספיר

 עו"ד אבי חימי, ראש מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין: "חזקת החפות במדינה במצב קטסטרופלי. הרישום היחיד צריך להיות למי שהועמד לדין והורשע. לגבי כל השאר – שיהיה מידע בחזקת המשטרה בלבד, מאגר לשימוש פנימי שאסור להוציאו החוצה. לא צריך שכל העולם ידע… יוצרים כאן אזרחים על תנאי". לדבריו, ההבחנה בסגירת תיקים היא עוד צורה של התעמרות המשטרה באזרח". 

עו"ד נוית נגב, המייצגת בכירי צווארון לבן בתיקים כלכליים: "בסגירת תיק מחוסר ראיות מספיקות מובלעת הדרישה שאדם יוכיח את חפותו, וזו דרישה שקשה מאוד לעמוד בה ומנוגדת למושכלות יסוד".

עו"ד אורי קינן, מ"מ ראש הלשכה, סיכם: "מאות אלפי אנשים במדינה מסתובבים עם סנקציות עונשיות. התיקים שלהם נסגרו, אבל זכות העיסוק שלהם נפגעת בגישה למכרזים ולתפקידים ציבוריים, וגם חופש התנועה שלהם נפגע, והכל על בסיס החלטת תובע".