 |
משרד המשפטים בוחן שוב את ביטול "כלל הראיה הטובה ביותר" ופרסם קול קורא המזמין את הציבור להעביר את התייחסותו בכתב לצוות הבוחן את תקפותו של כלל זה שבפקודת הראיות.
"כלל הראיה הטובה ביותר" קובעכי ראיה תוגש באמצעות המקור שלה בלבד, ולא העתק, מלבד חריגים, כמו למשל במקרה של אובדן המקור או השמדתו. מדובר בכלל קבילות, שנקבע לפני עשרות שנים, כאשר מזה 20 שנה עולות שאלות לגבי ההצדקות לקיומו, בעידן דיגיטלי של סריקה ממוחשבת, חוזים אלקטרוניים ועבודה "ללא נייר".
כבר בשנת 2006 ניסחו במשרד המשפטים הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות, שביקשה לבטל את הכלל ולקבוע שמותר להגיש העתק כראיה, ואילו בית המשפט רשאי בתנאים מסוימים לדרוש דווקא את הגשת המקור. הצעת החוק לא קודמה, בין היתר בשל הבעת חשש של מנהלי מערכות מידע ומאגרים דיגיטליים מההשלכות ויצירת אי ודאות משפטית לגבי קבילותם של חלק מהמסמכים האלקטרוניים.
כעת הוקם על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), רז נזרי, צוות שישוב ויבחן את תקפות כללי הקבילות הישנים של מסמכים. הצוות, שירכז ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש תחום חקיקה, משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, כולל חברים ממחלקת ייעוץ וחקיקה, מהפרקליטות האזרחית והפלילית וממשטרת ישראל, והתפקיד שהוגדר לו הוא "הערכת האינטרסים, הסיכונים המשפטיים, וההצדקות לביטול הכלל, לריכוכו ולהצעת חלופה משפטית כוללת וראויה ליכולות הטכנולוגיות ולמציאות המשפטית והעסקית העכשוויות".
הצוות בראשות ד"ר ויסמונסקי פרסם הזמנה לציבור ולגורמי מקצוע מתחום המשפט ומערכות המידע, להעביר לו מידע, הערות והצעות בנושאים האלה:
א. המשמעויות העסקיות והמשפטיות-דיוניות ואחרות של הותרת הכלל על כנו.
ב. רלוונטיות הכלל בעידן טכנולוגי של סריקה, צילום דיגיטלי והעתקות ממוחשבות.
ג. ההשלכות האפשריות של ביטול כלל הראיה הטובה ביותר ככלל קבילות, אך הותרתו ככלל הנוגע לבחינת המהימנות של הראיה.
כל המעוניין להביא את דברו בפני הצוות, מוזמן לשלוח התייחסות כתובה אל משרד המשפטים עד ל-6 באוקטובר.
