 |
| ברק צרפתי |
ועדת השחרורים במקום מושבה בכלא השרון החליטה ברוב דעות לשחרר ממאסרו את ברק צרפתי, שבשנת 2003 דקר למוות את אבינועם שושן בטיילת חיפה. צרפתי, שהורשע בהריגה, ריצה 11 שנות מאסר מתוך 15 שנגזרו עליו. הוא הגיש בעבר בקשות לשחרור מוקדם, שנדחו כולן על ידי ועדות השחרורים ובתי המשפט.
ב-30 באפריל 2003, בשעות אחר הצהריים, ישב שושן עם אשתו ענת ושתי כלבות בבית קפה בטיילת חוף הים בחיפה. אחת הכלבות ניגשה בשלב מסוים לכלבו של אחר, שישב לא הרחק משם. צרפתי, אז בן 20, ישב עם חברו בסמוך וכשהבחין בכלבה הוא בעט בה, מה שהביא לוויכוח בינו לבין ענת שושן. בשלב מסוים הצטרף בעלה לוויכוח. במהלך הוויכוח, או יותר נכון בשיאו, לקח צרפתי סכין ודקר את שושן בלבו. צרפתי הואשם ברצח, והמשפט נגדו סוקר בהרחבה בכלי התקשורת, בפרט כאשר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כי הפרקליטות לא הוכיחה כי התכוון לרצוח, ולכן הוא הורשע בהריגה. כך גם לאחר מכן – כאשר בית המשפט העליון הפחית ממאסרו – מ-18 ל-15 שנות מאסר בלבד. בכל הערכאות צוין כי "עבירת ההריגה שאותה ביצע הנאשם קרובה כחוט השערה לעבירת הרצח".
מותו של שושן עלה לכותרות נוספות, כאשר אלמנתו ביקשה להקפיא את זרעו כדי שתוכל להרות ממנו בעתיד. היא המשיכה להעלות את נושא מותו של בעלה לתודעה הציבורית, בין היתר באמצעות החתמה על עצומה עם דרישה לאסור בחוק נשיאת סכינים ואולרים – עצומה שהיתה יוזמת "ארגון משפחות נרצחים ונרצחות". שש שנים אחרי מותו של בעלה, ילדה ענת שושן בת.
לפי הגורמים הטיפוליים והאחרים בשב"ס, צרפתי הוא דוגמא לאסיר שעבר הליך טיפולי שיקומי מוצלח ביותר, שהביא אותו לבסוף להיות אסיר עבודה, העובד מחוץ לכלא בחברת בנייה, לשביעות רצון מעסיקיו. אבל בכל פעם שבה ביקש שחרור מוקדם, בהחלטות הוועדה ובתי המשפט ניתן משקל, בין היתר ובעיקר, להתנגדות משפחת הקורבן.
הפעם האחרונה שבה נידונה בוועדה בקשה לשחרור מוקדם של צרפתי היתה ב-16 במרץ. אז נדחתה העתירה, וצרפתי ערער לבית המשפט, שם נקבע כי יש לעבות את תוכנית השיקום שהוכנה עבורו על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א). התוכנית אכן עובתה, והוגשה שוב לוועדת השחרורים, שהחליטה היום (30.12) להורות על שחרורו המוקדם של צרפתי.
 |
| אבינועם וענת שושן (צילום: רוני שיצר) |
בדיון שהתקיים בפני הרכב של שלושה דיינים בוועדה, טען נציג המדינה, עו"ד יונתן טל, כי המדינה מתנגדת לשחרורו של צרפתי, בעיקר בשל חומרת העבירה בה הורשע. הוא ציין כי צרפתי "הרג אדם אחר לעיני אשתו", ו"תקע בלבו סכין וסובב אותה". הוא הוסיף כי "אסירים כאלה – מתחילים לדון בעניינים אחרי 20 שנה".
מנגד, עו"ד עידית שינו שייצגה את צרפתי טענה בדיון, כי צרפתי עבר בכלאו תהליך שיקום טיפולי יסודי, שהוגדר כמרשים. כמו כן היא הוסיפה, כי מדובר באסיר למופת, אשר עובד מחוץ לכלא אצל מעסיק אשר מוכן לקלוט אותו גם לאחר שחרורו. "השאלה הגדולה הנשאלת יא איזו לגיטימציה ניתנת לאסירים לשקם את עצמם?", אמרה-שאלה שינו בדיון, "אם שיקום כמו זה שאסיר זה עבר – ולא נותנים לו את האפשרות לצאת לחופשי, לאיזה אסיר כן יהיה ניתן?". עו"ד שינו הוסיפה גם כי רש"א הסכימה באופן חריג להשית את התוכנית הטיפולית על כל תקופת הרישיון של צרפתי.
כאמור, הוועדה החליטה לשחרר את צרפתי, באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים בהתאם לתוכנית הטיפולית שיקומית שהוכנה עבורו. בין היתר צוין בהחלטת הוועדה, כי "האסיר גילה כוחות חיוביים רבים בכל פעם שנדחתה בקשתו לשחרור מוקדם". בהחלטה צוין כי בדרך כלל אסירים שבקשותיהם נדחות מתייאשים וזונחים את ההליך הטיפולי, אולם במקרה של צרפתי – הוא המשיך בתהליכים למרות דחיית בקשותיו.
 |
| עו"ד עידית שינו |
עם זאת, בין הדיינים היה גם אחד שהתנגד לשחרור. הדיין אלכס לוין ציין בהמלצתו לדחות את הבקשה, כי צרפתי ביצע "כמעט רצח על דבר של מה בכך… דבר זה יכול להתרחש יום יום שעה שעה, כאשר כל אחד מאתנו מהלך ברחובות העיר". הוא הוסיף כי שחרורו המוקדם של צרפתי עלול להוות "איתות לאחרים שחיי אדם אינם שווים מאומה וכי האלימות ברחובות יכולה להמשיך להשתולל".
עו"ד שינו מסרה בתגובה להחלטת הוועדה: "חברה צודקת צריכה לקדם מאמצי שיקום של אסירים. בנסיבות מקרה זה, האסיר השתקם באופן מופלא ונדיר ועל כן החלטת ועדת השחרורים מוצדקת וראויה".
יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, לרה צינמן, מסרה בתגובה כי "חברי ארגון משפחות נרצחים שמעו בזעם ובאכזבה על החלטת ועדת השחרורים. השחרור המוקדם משדר מסר שלא נורא לרצוח, לא נורא להרוס משפחה שלמה, אין על כך עונש אמיתי. ברק צרפתי לא לקח אחריות על מעשיו בזמן המשפט, השקיע את כל המאמצים להתחמק מהעונש, 'בילה' במעצר בית בתקופת הדיונים בבית המשפט המחוזי. אין עוררין שיש לשקם אסירים, אולם השיקום חייב להתקיים בתוך הכלא. ההקלה בעונש שקיבל לא מוצדקת. לא נלקחה בחשבון ההתנגדות החריפה של משפחתו של אבינועם שהוגשה לועדת השחרורים ונטענה בעל פה על ידי אחיותיו. הצעת החוק למדרג עבירות המתה שתאפשר להרשיע ברצח במקרים מהסוג הזה מגיעה באיחור של שנים רבות להצבעות בכנסת".
