מי בעד ומי נגד הרפורמה בעבירות המתה

עו"ד סוזי עוזסיני ארניה

הרפורמה בעבירות המתה, הקובעת מדרג חדש של ביטול עבירת ההריגה לצד קביעת עבירת "רצח" שאינה מחייבת מאסר עולם, ועבירת "רצח בנסיבות מחמירות" – עלתה לדיון בכנס השנתי בפאנל שהינחתה עו"ד סוזי עוזסיני ארניה, יו"ר ועדת חקיקה פלילית (משותפת) בלשכת עורכי הדין.

עו"ד ארניה תיארה את הרפורמה, המונחת על שולחן הכנסת, אשר מונה שש סוגי עבירות המתה שונות: "זהו שינוי מהפכני בעבירה החמורה עלי ספר", אמרה והפנתה לדו"ח ועדת קרמניצר, אשר הגדירה את המתווה להצעת החוק.

שופטת בית משפט העליון דפנה ברק ארז הביעה דעה חיובית על המדרג החדש בעבירות המתה: "פעם ב-80 שנה לא מזיק לעשות רפורמה. האבחנה הבינארית כיום בין הריגה לרצח לא משקפת את המורכבות של החיים ולא משקפת את האינטואציה המוסרית של אזרחי המדינה השונים. נפגעי עבירה לא מבינים איך יקירם שנרצח מוגדר כמי ש'רק נהרג'. מצד שני גם הכללת כל העבירות ההמתה תחת קטגוריית 'רצח' פוגעת. סיווג של סוגי רצח כי יש נוקשות בסיווג הנוכחי. האם תמיד במקרה הימלטות מעבירה כשנהרג אדם זהו רצח? האם במקרה קינטור יש עבירת רצח? מות עובר או תינוק, האם זו הריגה? יש חילוקי דיעות גם בבית משפט עליון".

השופטת דפנה ברק ארז	השופט יוסף אלרון

נשיא בית המשפט המחוזי חיפה, השופט יוסף אלרון, אשר יחל בקרוב כהונה כשופט בית משפט עליון, הביע חשש מהמדרג החדש של העבירות: "הוספת דרגת רצח מדרגה שנייה תגרום לבעיה של ריבוי כתבי אישום בעבירות רצח. היא תרחיב את הקטגוריה ונראה נאשמים 'חדשים' בעבירות רצח שכיום מיוחסות להם עבירות הריגה, גרימת מוות ברשלנות וכדומה".

נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, השופט אברהם טל: "גם אני בעד רפורמות אבל בהצעה החדשה יש יותר מדי קטגוריות ממה שנדרש וניתן לנתח ולהבין. לכן, יש להשאיר מקום רב יותר לשיקול דעת שופט, לא רק בסעיף העבירה אלא גם בעניין העונשים".

עו"ד ארניה ביקשה מהסנגור הציבורי הראשי, ד"ר יואב ספיר, להתייחס לדברי השופט אלרון על כך שחוק חדש יביא לריבוי כתבי אישום בעבירות רצח ולהחמרת הענישה. עו"ד ספיר, שהיה חבר ועדת קרמניצר וכתב דעת מיעוט, אמר כי הוא תומך ברפורמה אך חולק על חלק מסעיפיה. "יש צורך בעשיית אבחנות רבות יותר בין עבירות המתה מכפי שישנן בחוק הקיים", אמר ספיר. "יחד עם זאת, אני מתנגד להגדרת המתה באדישות כרצח וסבור שיש להגדירה כעבירה נפרדת, פחות חמורה מרצח. הגיע הזמן להיפטר גם מעונש מאסר עולם חובה, זהו עונש מזיק כמו כל עונשי החובה".

ד"ר יואב ספיר ועו"ד גדי זילברשלג

מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, עו"ד יניב ואקי, סבור ש"חובה להניע את הרפורמה הזו כי המחוקק הישראלי מעולם לא נתן את דעתו על הגוונים השונים בעבירות המתה". ואקי מנה מגוון רחב מאוד של דרגות כמו רצח בכוונה חריגה מיוחדת, והתייחס גם למדרג הכוונה הנפשית.

העיתונאי גיא פלג תיאר את הזעם שהוא פוגש אצל בני משפחות של קורבנות, כאשר הנאשמים מורשעים בהריגה ולא ברצח. "האפשרות לפצל את עבירת הרצח לשני סוגים, ולתייג יותר מקרים כרצח, תיתן איזה מענה לכאב הזה", הוא סבור.

גם עו"ד ד"ר ינון היימן, יו"ר מחוז תל אביב בלשכה וקרימינולוג בהשכלתו, מצדד בחוק החדש. מנגד, עו"ד גדי זילברשלג, היו"ר (המשותף) של ועדת חקיקה פלילית, מתנגד לנוסח הצעת החוק בשל מחיקת עבירת ההריגה מספר החוקים. עו"ד זילברשלג תיאר מספר מקרים של תיקי רצח והריגה אשר משרדו מטפל בהם, ושאל: "יש מקרים של הריגה שהסתיימו בעונש של ארבע שנים בכל הערכאות – מה יהיה דינם עכשיו, כאשר נאשמים אלה יורשעו ברצח מדרגה ראשונה או שנייה?". 

עדכון 24.5

ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת המשיכה היום בדיוניה בהצעת חוק מדרג עבירות המתה. הדיון התמקד בהבחנה בין שתי צורות היסוד הנפשי – אדישות וקלות דעת. לפי הצעת החוק, עבירת הרצח תכלול בנוסף ליסוד נפשי של כוונה, את ההמתה באדישות.

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים: "קל הדעת נבדל בכך שהוא לא רוצה שהתוצאה הקטלנית תתרחש ולאדיש לא אכפת אם היא תתרחש. עמדת המיעוט של הסנגוריה רצתה לקבוע עבירה נפרדת". היא ציינה כי "כבר היום בימ"ש צריך להבחין בין יסודות נפשיים וקיימות דילמות וחילוקי דעות. הרפורמה שמה את האדישות בסל אחד עם הכוונה אבל היא לא יוצרת דילמות חדשות שבתי משפט לא מתמודדים איתן כבר היום. עליכם להחליט לאיזו קטגוריה ישתייך האדיש".

ד"ר יואב ספיר הסניגור הציבורי הארצי: "ההסתייגות הכי משמעותית שלנו היא בנושא הכללת יסוד האדישות כחלק מעבירת הרצח. האדיש הוא גם מאוד חמור, אבל פחות חמור ממי שנטל חיים בכוונה תחילה, באופן שאינו מצדיק הכפפה שלהם יחד. ההצעה שלנו היא להגדיר את עבירת הרצח רק כעבירת כוונה וליצור עבירה נוספת של המתה באדישות ועבירה קלה יותר של המתה בקלות דעת".

עו"ד תמר בורנשטיין ממשרד המשפטים : "לא תהיה הגדרה שהמחוקק יקבע ולא תותיר התלבטות, זה לא קושי או פגם שיש לפתור. המקרה של הריגתו של אריה קרפ על חוף הים מאדישות המחיש שהמעשה לא פחות חמור, אלא שקול למקרה של כוונה. מגיעה חבורה לאדם שישב בנחת ומבט או מילה שלו גרמה לכך שהותקף במכות בכל חלקי גופו. הם הועמדו לדין על רצח, אך הורשעו בהריגה כי הוא קם ורץ והם לא ניסו להשלים את מלאכתם. המקרה המחיש שהם היו אדישים – מרגע שהחלו להכות אותו לא היה להם אכפת אם ימות או לא".

היועצת המשפטית לוועדה עו"ד נועה ברודסקי הציגה מספר חלופות: "אפשרות אחת היא להרחיב את עבירת הרצח למי שהתכוון לגרום חבלה חמורה שיש בה סיכון שיגרום למוות. אפשר להגדיר זאת גם אחרת, כעבירת אלימות חמורה שיש בה הסתברות למוות".

בסיום הדיון ביקשו חברי הכנסת לקבל עוד דוגמאות למקרים שימחישו את הדילמות. ח"כ מיקי רוזנטל ביקש כי יופיעו בפני הוועדה שופטים בדימוס.