בשנים האחרונות ראיית די-אן-איי נחשבת למלכת הראיות החדשה – אחרי שבעבר נהנו מהתואר הזה הודאת הנאשם או טביעת האצבע. עכשיו מתברר כי לעיתים גם הראיה הזו עשויה לעמוד לרועץ עבור התביעה.
כך קרה למשל במקרה של מוחמד ג'אבר. ב-26 בינואר נתפס ברכבו אקדח טעון במחסנית ריקה. הוא נחקר ושוחרר אולם נעצר מאוחר יותר, וב-12 באוגוסט הוגש נגדו לבית משפט השלום בפתח תקווה כתב אישום על אחזקת הנשק, ומעצרו הוארך עד תום ההליכים. אלא שבדיון נוסף, שהתקיים ב-20 באוגוסט באותו בית משפט חשפו פרקליטיו, עורכי הדין אורי בר-עוז ונדיר בראנסי, כי לג'אבר זה יש אח תאום זהה. הם הציגו לבית המשפט את תעודת הזהות שלו וטענו כי האקדח שייך לאח של הנאשם.
במהלך הדיון התפתחה דרמה משפטית, כאשר נציגת התביעה בבית המשפט, מתמחה בשם מאיה טריגר, טענה כי במצב שנוצר התביעה מייחסת לשני האחים את החזקת נשק במשותף. בהקשר של המשך החזקתו של מוחמד ג'אבר במעצר עד תום ההליכים היא טענה, כי הגילוי החדש אינו מאיין את מסוכנותו כנאשם באחזקת נשק, הגם שאין לו עבר פלילי.
 |
| עו"ד אורי בר-עוז |
הסנגורים לא הרפו מטרפם, וטענו כאמור כי עצם העובדה שיש לו תאום זהה מצביעה על כך שראיית הדי-אן-איי אינה מלמדת בהכרח שהאקדח שייך לנאשם שעומד לדין, אלא יתכן שהיא שייכת דווקא לאחיו. הם אף הגישו מאמר בנושא זה, מה שהוביל את טריגר לבקש לבדוק את הדברים עם המומחים בתביעה. בסיום ההתייעצות הטלפונית היא הודתה בטעות ואמרה לשופט דוד שוהם: "אכן מסתבר שיש שני אנשים שיכולים להיות בעלי הדי-אן-איי, התאום הזהה הוא אחד מהם אבל הוא לא נחקר".
השופט שוהם התרשם מטיעוני הסנגורים וציין בהחלטתו: "גם מהמאמר שהוצג בפניי ניתן ללמוד שכאשר קיים די-אן-איי של אדם מסוים, קיימת אפשרות שהדי-אן-איי שייך לאחיו התאום. בנסיבות אלה אני סבור שיקשה על המבקשת להוכיח מתוך חומר הראיות כי האקדח אכן שייך למשיב".
לא רק שהשופט פסק כי ג'אבר ישוחרר בתנאים מגבילים, הוא אף סירב לבקשת התביעה לפסוק כי ג'אבר ישהה במעצר בית, והסתפק בהחלטתו בשחרור לאחר חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 שקל, כמו גם הפקדת ערבות של 2,000 שקל במזומן.
