סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מודריק, הרשיע את מרואן מורה בהריגה של יצאנית ובשיבוש מהלכי משפט.
על פי כתב האישום, ב-18 ביולי 2013 פגש מורה את היצאנית וביקש ממנה להתלוות אליו לדירת מגוריו בתל אביב, על מנת לקיים מגע מיני תמורת תשלום. סמוך לשעה 06:00, בעקבות ויכוח איתה, הוא גרם לנפילתה ממרפסת הדירה אל הרחוב והיא מצאה את מותה כתוצאה מהנפילה. מיד לאחר מכן השליך מורה מן הדירה כל חפץ שהיה קשור אל היצאנית, עזב את המקום כשהוא מבחין בה שרועה על המדרכה במצב אנוש, הסתלק מהזירה, נטל בגדים מחבל כביסה באזור, החליף את בגדיו ונעליו ושב אל הדירה כעבור שעה וחצי. לשאלת בלשים שחיכו לו בדירה השיב, כי היה בים.
סנגורו של מורה, עו"ד ניל סיימון, טען בתחילה כי לא ניתן להשיב לכתב האישום בשל חוסר בהירותו, כאשר הכוונה בעיקר לכך שלא היה בידיעת הפרקליטות כיצד בדיוק גרם מורה לנפילתה של היצאנית.
 |
| השופט עודד מודריק |
השופט מודריק קבע, כי "לעדות הנאשם אינני מייחס אף לא שמץ של אמון. הנאשם מסר גרסאות שקריות בחקירת המשטרה. כל אימת שמסר גרסה, העטה עליו אצטלה של 'אמת לאמיתה' אחרת תחתיה, שהתבררה, בתורה, להיות שקר של ממש. יתר על כן, שלל הגרסאות – גם על כך כבר עמדתי למעלה מכאן – הן התפתחות שנבעה מהיחשפות של הנאשם שלב אחר שלב למידע שמצוי בידי המשטרה. לכן התגובות שלו הן מעשה הערמה (מניפולציה) ובוודאי שאין אפשרות להאמין דווקא לגרסה האחרונה, שהיא פרי התבוננות בכל חומר הראיות. גם הניסיון של הנאשם לטשטש את עקבותיו ולמנוע את גילוי זיקתו להתרחשות, מערערים את תשתית האמון בגרסתו".
כמו כן קבע השופט: "הנה כי כן, ממצא העובדה המתבקש מן הראיות הנסיבתיות שלא נסתרו ולא הוקם בהן ספק, הוא שהנאשם גרם לנפילת המנוחה מן המרפסת אל המדרכה ובכך גרם למותה. אין כל צורך לקבוע באורח מדויק את האופן שבו גרם הנאשם לנפילתה של המנוחה. אין לי צורך לקבוע אם הוא עשה כן בדחיפת ידיים, בהכשלת רגליים, באמצעות נגיחה או באורח פיזי אחר. העיקר הוא שמדובר במעשה שעשה הנאשם תוך מודעות למעשהו ומתוך אדישות לאפשרות שהפלת המנוחה תגרום למותה".
את התיק ניהל עו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל אביב. את מורה ייצג עו"ד איציק שדה ממשרד עו"ד ניל סיימון.
עדכון (25.12)
השופט מודריק גזר היום (חמישי, 25.12) שמונה שנות מאסר על מורה, בגין עבירות של הריגת היצאנית ושיבוש מהלכי משפט.
"הנאשם פגע פגיעה חמורה בערך העליון של קדושת החיים. זו הוגדרה כ'תכלית השורשית ביותר של הדין הפלילי'… כמובן שבהקשר ל'מידת' הפגיעה בערך החברתי, יש לשקול את העובדה שהפגיעה לא היתה בכוונה לגרום למות המנוחה, אולם המעשה בוצע ב'פזיזות' בדרגתה החמורה – 'אדישות'… הנאשם אמנם לא נטל אחריות על מעשיו כיוון שהוא כופר עד עצם היום הזה באשמה, אך הביע צער גדול על התנהגותו לאחר מעשה. אני מניח שהוא אמנם מצטער על כך שהדברים התגלגלו אל התוצאה הקטלנית החמורה, אולם ברי לי שמיד לאחר מעשה כל מעייניו היו נתונים לניסיון לטשטש את פעולותיו ולהימלט מנתינת דין".
מלבד שמונה שנות מאסר, השופט גזר על מורה גם שנתיים מאסר על תנאי. את מורה ייצג עו"ד
