סוף עידן המדינה הפחדנית

כלל חדש: דיון בנוכחות חייבי קנס לפני מאסר (למצולמים אין קשר)

ב' הוא אדם לוקה בנפשו אשר אושפז לא אחת במוסדות פסיכיאטריים. בחודש יולי 2014 קיבל הודעה מהמרכז לגביית קנסות, כי בתוך 15 יום יישלח למאסר בגלל קנס שהוטל עליו במשפט פלילי מלפני יותר מ-10 שנים, משפט שלטענתו הוא לא ידע כלל על קיומו.

אחרי בירור קצר שעשתה אמו התברר פשר העניין: בשנת 2003 הוגש נגדו כתב אישום על החזקת מקום להימורים – מכונות מזל שנתפסו בפיצוציה בה היה שותף. היות והוא לא אותר אז, ומאחר והתביעה התעקשה על כך שהוא הוזמן כדין, הרשיע אותו בית משפט השלום בנצרת בהיעדרו וגזר עליו קנס של 20 אלף שקל או 10 ימי מאסר תמורתו. פקודת מאסר שהוצאה אחרי כמה חודשים התבטלה עקב אשפוזו, אולם 10 שנים מאוחר יותר חידש המרכז לגביית קנסות את ההליכים בתיק ושלח לנאשם "המורשע" התרעה לפני הוצאת צו מאסר.

לטענתו של ב', רק אז נודע לו כי הוא נשפט שלא בפניו, ולנוכח מצבו הבריאותי הוא פנה לסניגוריה הציבורית. טענותיו נבדקו והוחלט לעתור לבית משפט המחוזי עם בקשה לעיכוב ביצוע פקודת המאסר, ובקשה לאישור הגשת ערעור ב"איחור" של עשר שנים – בטענה שבית המשפט בנצרת פעל בחוסר סמכות כאשר הרשיע אותו. בחודש ינואר התקבל הערעור וההרשעה בוטלה.
האם מדובר במקרה אחד, קיצוני בחריגותו? לא ממש.

בחודש יוני בית משפט המחוזי בנצרת אישר לסניגוריה הציבורית לערער על מקרה דומה משנת 1997, שם המרכז לגביית קנסות הודיע לנאשם 17 שנים לאחר משפט שנערך לו בהיעדרו (מאחר וכתובתו לא אותרה), כי הוא נדרש לשלם קנס בגובה 700 שקל שנפסק לו או לרצות את חלופת המאסר שנקבעה. גם במקרה הזה התנגדה המדינה לעצם בקשת הסניגוריה הציבורית, להגיש ערעור אחרי שנים כה ארוכות, אך שופטי המחוזי קיבלו את הבקשה ואף ביטלו את ההרשעה.

עו"ד יואב ספיר

מורשעים מחוסרי מזל

נאשמים אחרים שנשפטו לפני שנים רבות ולא שילמו קנסות היו פחות ברי מזל. למשל, קבלן שיפוצים שפשט רגל נשפט בשנת 2002 עקב אי הגשת דו"חות לרשויות המס.

בחלוף יותר מעשור הוא נאסר וישב 40 יום עד להתערבות הסנגוריה, שאילולא כן היה ממשיך לשבת עוד 700 ימים – כשנתיים! – עקב קנס בגובה 25 אלף שקל שלא שילם בזמנו. המאסר הארוך שאליו נשלח הוא תוצאה מפסיקת בית משפט השלום ברמלה, כי אם לא ישלם את הקנס ייאלץ לשבת חודש במאסר תמורת כל אחד מ-25 מועדי פירעון הקנס אשר חולק לתשלומים חודשיים. כניסת הסנגוריה הציבורית לתמונה חילצה את הקבלן הפושט רגל מהמאסר הממושך.

הסנגוריה, באמצעות עו"ד מיה רוזנפלד, עתרה לבית משפט המחוזי מרכז ובקשה לשחררו בדחיפות. לטענתה, לא רק שעונש המאסר (חלף הקנס) שנקבע במקרה זה אינו פרופורציונלי לעבירה ולקנס, אלא שגם ההליך המשפטי שנוהל במקור היה בלתי הוגן, שכן הוא נשפט ללא שזכה לייצוג סנגור בזמן שאינו שולט בעברית.

הפרקליטות בתגובתה התריעה כי "אם יתיר בית משפט בקשות ערעור מעין אלו בחלוף עשור, הוא יתעורר למציאות עגומה". אלא שהרכב השופטים, אברהם טל, צבי דותן ובלהה טולקובסקי, חשב שדווקא המציאות הנוכחית היא העגומה והחליט לתת לקבלן לשעבר הזדמנות נוספת לשלם את הקנס, ובכל מקרה להפחית את עונש המאסר החליפי כך שבמקום 700 ימים יעמוד על 120 בלבד. "איננו מתעלמים מחלוף עשר שנים במהלכם לא נקט המבקש כל צעד כדי לשנות את תוצאות גזר הדין", כתבו השופטים, "אולם גם איננו יכולים להתעלם מכך שרשויות האכיפה והגבייה לא נקטו במהלך כל אותן שנים צעד אפקטיבי על מנת לאתרו".

שופט אליקים רובינשטיין	שופט אברהם טל

 הלכת גוסקוב

מצבם המשפטי של חייבים בהליכים פליליים השתפר בשנתיים האחרונות עקב גל של השגות מצד פרקליטי הסנגוריה הציבורית נגד פקודות מאסר בלתי סבירות בענייניהם של אזרחים – מוחלשים ומעוטי יכולת מטבע הדברים. בשנים קודמות לא חצץ אף הליך משפטי בין גזר דין בו הוטל קנס שניתן להמיר במאסר, לבין הוצאת צו המאסר בפועל, לעתים אחרי שנים רבות וללא כל בירור נוסף.

המצב השתנה בעקבות הלכה חדשה של בית המשפט העליון (2012), שניתנה בעניינו של האזרח אולג גוסקוב, ומאז קרויה על שמו – הלכת גוסקוב. אל גוסקוב התקשרו מהמשטרה יום אחד וביקשו שיגיע ל"בירור" בתחנה, שם הוא נאזק ונשלח ללא כל התראה מוקדמת לרצות מאסר מיידי של 200 יום, רק משום שלטענת המדינה הוא לא שילם במלואו קנס של 20 אלף שקל אשר נגזר עליו במשפט פלילי שש שנים קודם.

עקב עתירה של הסנגוריה הציבורית הורה בית משפט המחוזי לשחררו וקבע כי הוצאת צו מאסר מבלי שלחייב ניתנת זכות להגיב, נוגדת את עקרונות הצדק. בית המשפט קבע גם, כי מעתה יש לקיים דיון בנוכחותם של חייבים לפני כל הוצאת צו מאסר נגדם. הפרקליטות נזעקה וערערה על כך לבית המשפט העליון.

בתגובה לערעור טענו הסנגורים הציבוריים, רענן גלעדי ומיה רוזנפלד, כי מדובר ב"פינה אפלה… מערכת המשפט נוהגת לשלול מדי שנה את חירותם של אלפי בני אדם בלתי מיוצגים… ללא הליך ראוי, המדינה פונה בהיחבא ובמעמד צד אחד להוצאת צווי מאסר תוך הגשת טופס לאקוני לשופטים, ללא פירוט, ללא צירוף מסמכים… ללא תגובה מהחייב". נוהג פסול זה השתרש, טענו הסנגורים, רק משום שמדובר באוכלוסיות העניות והחלשות ביותר.

בפסק הדין נקבע כי יש לאפשר לחייבים זכות טיעון נוספת טרם שלילת חירותם. "הפרקטיקה של פנייה לבית משפט בבקשה לביצוע צו מאסר חלף קנס ללא יידוע החייב אינה עולה בקנה אחד עם זכויות הפרט הבסיסיות ואינה הולמת את ערכי מדינת ישראל", כתב השופט אליקים רובינשטיין, והכתיב את הנוהג החדש: המרכז לגביית קנסות חייב להתריע לפחות שבועיים לפני הוצאת פקודת מאסר נגד חייבים, ליידע אותם על זכותם להשיג בכתב על הדרישה למאסרם ואף לבקש לקיים דיון בבית משפט טרם ייאסרו – כדי לטעון שהם שילמו את הקנס או כדי להציג נסיבות אישיות המצדיקות הזדמנות נוספת לפריסת החוב.

מאז פסק הדין בעליון נערכו מספר מפגשים בין נציגי הסנגוריה הציבורית בראשות עו"ד יואב ספיר לבין נציגי רשות האכיפה והגבייה, עד שבחודש ינואר 2013 הוחלט על נוסח מוסכם בנוגע להודעה שיש לשלוח למורשעים החייבים בתשלום קנסות לפני הוצאת צו מאסר נגדם. חרף פסק הדין המחייב, וההסכמות, זרועות האכיפה והגבייה המשיכו להפתיע נאשמים מורשעים, ואף לאסור אותם בגיבוי מערכת המשפט, כפי שקרה במקרים של ב' המוגבל בנפשו וקבלן השיפוצים הפושט רגל – שניים מהמקרים בהם נדרשה התערבות הסנגוריה על מנת לעצור את העוול.  

ענישה לא פרופורציונלית לגובה הקנס

מנתונים שמסר המרכז לגביית קנסות עולה כי נכון להיום יש במרכז 91,848 תיקים (פלילי ותעבורה) שבהם נגזר מאסר חלף קנס. בשנת 2014 נשלחו לחייבים 5,908 התראות לפני הוצאת צו מאסר לעומת 6,854 התראות שנשלחו ב-2013. ההתראות הפכו יותר אפקטיביות, כאשר ב-2014 נגבו כ-8.5 מיליון שקל מחייבים לעומת 6.5 מיליון שקל ב-2013. למרות זאת מספר המאסרים בפועל לחייבים גדל ל-401 לעומת 114 בשנת 2013.

בעניין הדרישה לחקירת יכולת לחייבים, נמסר מהמרכז לגביית קנסות כי "חקירת יכולת הינה זכות הקבועה בחוק ההוצאה לפועל. זכות זו אינה מוקנית ביחס לקנסות פליליים, שהינם קנסות עונשיים אשר נקבעו על ידי בית המשפט בהתאם לעיקרון ההלימה המקובל בענישה הפלילית, המתכלל, בין היתר, את מצבו הכלכלי של הנאשם, מעשה העבירה ונסיבותיו, הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו. מאחר ובעניין זה מתנהל הליך בבית המשפט העליון,  המדינה תגיש את עמדתה המנומקת והמפורטת לבית המשפט".

עו"ד רענן גלעדי, הממונה על תחום המשפט המנהלי בסניגוריה הציבורית, אומר כי בעקבות הפסיקה החדשה ניכרת ירידה במספר פקודות המאסר שהוצאו ובוצעו עקב אי תשלום קנסות, וזאת לאחר שעם הקמת רשות האכיפה והגבייה נוצר "פקק" של פקודות מאסר אשר הוזנחו. "בתיקים בהם הסניגוריה הציבורית מעורבת אנחנו מצליחים למנוע מאסר של חייבים בכמעט 100 אחוזי הצלחה", אומר עו"ד גלעדי. לדבריו, ההליך המשפטי שנוסף כבלם לפני מימוש המאסר יצר שינוי חיובי גם מבחינת המדינה, שכן החייבים החלו לשלם יותר חובות ומאידך נחסכו ימי מאסר יקרים.

בכוונת הסניגוריה לעתור בקרוב לבג"צ כדי לחייב את המרכז לגביית קנסות לבצע גם חקירות יכולת לחייבים, כמו בהוצאה לפועל. עו"ד גלעדי מציין עוד, כי לא מן הנמנע שהסנגוריה תנסה לקדם חקיקה אשר תבטל לגמרי את האופציה של מאסר חלף קנס בהליכים פליליים, כפי שבוטלו מאסרים של בעלי חוב אזרחי, לדבריו, "אין הצדקה למאסר בגלל חסרון כיס".