מבחן בגרות

יש אופטימיות, אבל גם אחוז נשירה גבוה

גידול דרמטי בהיקפי הטיפול המניעתי הניתן לעברייני מין: מרכז היום לטיפול בעברייני מין בקהילה במרכז הארץ נסגר ונפתח מחדש בנובמבר האחרון תחת מפעיל חדש ועם קיבולת כפולה של 50 מטופלים בכל נקודת זמן. בנוסף, הוקמו בשנה האחרונה חמישה מרכזים חדשים לשיקום עברייני מין בקהילה בפריסה ארצית, ושני מרכזים נוספים נמצאים בשלבי הקמה; בתוך כמה חודשים יוכל המערך כולו לטפל ב-200 עברייני מין – כך על פי הנתונים שתציג גליה ניב, הממונה על שיקום עברייני מין במשרד הרווחה, בכנס שייערך מחר באוניברסיטת אריאל. בכנס יוצג גם מחקר חדש, שלפיו שיעור הרצידיביזם (פשיעה חוזרת) של עשרות עברייני המין שכבר סיימו טיפול אינטנסיבי במרכז היום הוא נמוך ביותר, גם בהשוואה לתוצאות מטיפולים דומים שנערכו בעולם, ועומד על שלושה אחוזים בלבד.

הטיפול במרכז היום לשיקום מונע, שנועד להפחית מסוכנות ולמנוע פגיעה מינית חוזרת, נמשך כשנה וחצי, ומיועד לעבריינים מורשעים לאחר שחרור ממאסר או כאלו הנמצאים תחת צו מבחן. בשלב הראשון של התוכנית, הנמשך כמה חודשים, מחויבים המטופלים לשהות במרכז חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. בשלב שני, הם מתקדמים לטיפול של שלושה ימים בשבוע אחר הצהריים. השלב השלישי הוא ליווי בקהילה, עם מפגשים אישיים וקבוצתיים על בסיס שבועי. מודל הטיפול נשען על ההנחה שהתנהגות מינית סוטה היא התנהגות נרכשת, הרגל מודע של חיפוש אחר שחרור ממתח רגשי, וככזו היא בעלת דפוסים דומים להתמכרויות כמו סמים ואלכוהול, וניתנת כמוהן ל"גמילה" ולשינוי.

דפוסים דומים להתמכרויות אחרות

המספרים מדברים

מרכז יום ראשון שהציע את הטיפול האינטנסיבי הוקם במימון המדינה כבר ב-2005, אולם עד לנובמבר האחרון פעל בהיקפים קטנים, ומספר בוגריו הסתכם בעשרות. מחקר שערכה פרופ' מלי שחורי-ביטון מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, עקב אחר בוגרי המרכז לאחר שסיימו את תוכנית הטיפול על מנת לעמוד על יעילותה. כאמור, שיעור ההצלחה בשיקום העבריינים גבוה, וכמעט לא התגלו מקרים של פגיעה מינית חוזרת בקרב מי שסיימו את התוכנית. מספר בוגרי התוכנית, שסיימו את כל שלביה עד היום, עומד על כ-70. עם זאת, שיעור הנשירה מהתוכנית גבוה, ושליש מהעבריינים הורחקו ממנה עקב חוסר שיתוף פעולה. אצל אחרים הטיפול נקטע מאחר שנשפטו בינתיים למאסר (אחרי ששהו במרכז במסגרת צו מבחן לפני מתן גזר הדין נגדם), ויש שעזבו גם מרצונם.

עד מועד תחילת המחקר ב-2012, סיימו את התוכנית 41 "בוגרים", שעברו טיפול במשך 15 חודשים בממוצע. טווח הגילאים שלהם נע בין 22 ל-70, רובם ילידי הארץ, ולמעט מטופל אחד כולם יהודים. כשליש מהם נשואים ואבות לילדים. 70 אחוזים הגדירו עצמם חילוניים וכשני שליש שירתו בצה"ל.

מנתוני משטרת ישראל עולה, כי מיום שעזבו את המרכז, רק אחד מ-41 "בוגריו" חזר (לפי הידוע)  לפגוע מינית, כשלבוגר אחד נוסף רישום פלילי חדש בעבירת איומים. גם בין 27 מטופלים שהורחקו מהתוכנית, נפתח רק לאחד תיק פלילי חדש על בעילת קטינה מתחת גיל 14, שלוש שנים אחרי שטופל במרכז. לארבעה מורחקים אחרים נפתחו תיקים חדשים בעבירות אלימות וגניבה.

לדברי פרופ' שחורי-ביטון, מחקרים מהעולם מצביעים על רצידיביזם בשיעור של 10-15 אחוזים אצל עברייני מין בתקופה של עד חמש שנים לאחר שחרורם מהכלא. במחקר זה מדובר כאמור רק על עבריין אחד שהשלים טיפול וחזר לפגוע מינית – רצידיביזם של פחות משלושה אחוזים.

במהלך הטיפול אובחן אצל כל הבוגרים שיפור משמעותי במדדים, כמו לקיחת אחריות ותובנה למניעים שהובילו לביצוע העבירות. מרבית המטופלים הביעו שביעות רצון גבוהה והמשיכו לשמור על קשר עם מרכז היום גם אחרי שסיימו את התוכנית. אחד מהם סיפר: "זו תקופה של שינוי, התחלתי ללמוד, התחלתי לעבוד, אני משתדל להיות כמה שיותר תחת מסגרת סדירה, מבין את המצב שלי אם אהיה ללא מסגרת רצינית, מבין את המסוכנות שלי אליה אני יכול להיכנס שוב ברגעי מצוקה וקשיים בחיים". אחר כתב: "יש לי עכשיו חברה, אני נמצא במערכת יחסים ממושכת ובריאה, סיפרתי לבת זוגתי מה עשיתי ומה עבר עליי בשנים האחרונות".

פרופ' מלי שחורי-ביטון

רשימות ההמתנה חוסלו

כאמור, היקף התוכנית לטיפול בעברייני מין החל לגדול משמעותית בחודשים האחרונים, בעקבות "חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין”, שהפרק האחרון בו, פרק השיקום, עבר בכנסת ונכנס לתוקף רק ב-2013. החוק כלל הגדרת מנגנונים שנועדו למנוע עבירות מין חוזרות, ובהם תוכניות שיקום מורחבות לעבריינים בקהילה, בפיקוח שירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה. תוכניות השיקום מתבצעות במימון מלא של המדינה שלקחה אחריות על הקמת המסגרות, תקצובן והפיקוח עליהן. נכון להיום התוכנית מתוקצבת ב-13 מיליון שקל.

לדברי גליה ניב, הממונה על רישוי המרכזים לטיפול בעברייני מין מטעם משרד הרווחה, המשרד פרסם בשנה האחרונה ארבעה מכרזים שונים להקמת כל רצף תוכנית השיקום, על פי החוק החדש. מרכז היום העיקרי המציע כאמור את הטיפול האינטנסיבי הראשון, נפתח מחדש עם  הכפלת הקיבולת, ורשימות ההמתנה שהיו אליו בעבר חוסלו.

בנוסף, הוקמו חמישה מרכזים שונים ברחבי הארץ, שנועדו לתת טיפול קבוצתי ואישי לעבריינים לשעבר ליד מקום מגוריהם. עוד בשלבי הקמה: הוסטל שיאפשר השגחה אינטנסיבית על המטופלים בשלב ראשון, ומרכזים ייעודיים נוספים לעברייני מין בעלי מאפיינים ייחודיים – כמו אינטליגנציה גבולית או התמכרויות ובעיות נפשיות. בסך הכל, מדובר על מערך שייתן מענה לכ-200 מטופלים, שחלקם, במקביל, יקבלו גם טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני. זאת מלבד הקבוצות הקיימות כמובן בבתי הכלא ובשירות המבחן.

בנוגע לשיעורי הנשירה מהתוכנית שנמצאו בשנים קודמות, כשהופעלה בהיקפים קטנים, אומרת ניב כי "מדובר בטיפול אינטנסיבי וקשה מבחינת לו"ז ותכנים, המיועד לעשות שינוי בדפוסים אישיים ועיוותי חשיבה, ולפתח יכולות שליטה עצמית ותפיסה כללית של שליטה בחיים. טיפול כזה נערך רק אם קיימת הסכמה של עבריין המין להשתתף בו, אולם הסכמה כזו היא תנאי למשל לשחרור אסיר ברישיון או למתן חוות דעת חיובית במסגרת צו מבחן".