לגופה של פרקליטה

רצח או הריגה – אורגיל מועטי אינו בחיים

משבר האמון החולף על משטרת ישראל החל לזלוג השבוע גם אל עבר הפרקליטות עם מעצרה של עו"ד רות דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, שבעניינה נחקרים חשדות לעבירות פליליות חמורות לפני ואחרי שפרשה מתפקידה היוקרתי. פרשת רות דוד, שתלונות רבות הוגשו נגדה לאורך השנים אך נדחו על הסף ללא טיפול מעמיק, רק מחזקת את הצורך בהמשך הקמתו ופעילותו של גוף הביקורת על מערך התביעה אשר מעורר בארגוני הפרקליטים מחלוקת וטינה אישית נגד העומדת בראשו, הילה גרסטל, שופטת ותיקה בדימוס שלא באה משורות הפרקליטות.

דוגמה נוספת לצורך המהותי בקיומו של מוסד ביקורת כזה עולה מתלונות של עו"ד מוטי אדטו, שזכה השבוע להישג מקצועי כאשר בית משפט מחוזי מרכז הרשיע לקוח שלו בהריגה של הנער אורגיל מועטי מרחובות, ולא ברצח כפי שיוחס לו בכתב האישום של פרקליטות מחוז מרכז. לאורך כל המשפט היו לעו"ד אדטו טענות נגד הפרקליטה אשר ניהלה את התיק מולו, עו"ד רונית פוזננסקי-כץ, אולם לא היתה לו כתובת מקצועית לשטוח אותן.

העלמת ראיות וחומרי חקירה בצורה שיטתית בתיק רצח; חתירה תחת הייצוג, השמצת הסנגור והמרדת הנאשם נגדו, הן רק חלק מהטענות נגד פוזננסקי אשר מצאו ביטוי בפרק נוקב במיוחד שנכלל בסיכומים, ובעטיין הוא ביקש לזכות את הנאשם. טיעונים דומים העלו רק לאחרונה הורי הנאשם בתלונה לנציבת הביקורת, גרסטל.

עו"ד מוטי אדטו	פרקליטה / שופטת. רונית פוזננסקי-כץ

פרקליטה בתיק רצח

תזכורת. במוצאי שבת 5 במאי 2012, ו' הנאשם ברצח, אז בן 17, חיפש יחד עם חבריו ד' ו-א' את מועטי. על פי כתב האישום, כדי "לסגור איתו את הסיפור" אחרי שבלילה הקודם מועטי וחבריו היכו אותם באלות עקב חוב כספי של מאות שקלים הקשור לסחר בסם נייס גיא.

ו' ו-ד' הצטיידו בסכינים, הראשון בסכין מטבח והשני בסכין יפנית. כאשר הם איתרו את מועטי בגן ציבורי, ד' ניגש אליו, שאל "איפה הכסף" וחתך את ראשו בסכין היפנית. מועטי ברח והספיק לרוץ כ-100 מטר עד שנעצר תשוש ומדמם. לפי כתב האישום, ד' דלק אחריו וחתך אותו שוב בזרועו ובגבו, ואז הגיע ו' וביצע את הדקירה הקטלנית כשנעץ בבטנו את סכין המטבח.

א' הודה בסיוע לאחר מעשה ונשפט לעבודות שירות, ד' הורשע בהריגה ונשפט ל-11 שנות מאסר, ושניהם היו עדי תביעה מרכזיים נגד ו' שהואשם ברצח. לטענת המדינה, ו' ביצע את הדקירה המכריעה כשמועטי כבר היה שרוע חסר אונים אחרי שהותקף על ידי ד', מנגד טענה ההגנה טענה כי הדקירה בוצעה בשלב מוקדם יותר, במהלך עימות פיזי בינו לבין מועטי.

עו"ד אדטו טוען כי במהלך המשפט הפרקליטה פוזננסקי מנעה מההגנה חומרי ליבה מהתיק אשר הסתירו כשלים חמורים בחקירת המשטרה – הנה כמה מהבולטים שבהם:

• שתי חקירות ראשונות של הנאשם בימ"ר מרכז אשר לא הוקלטו, וכך גם חקירות של עדים נוספים;
• חומרי חקירה אחרים הועברו להגנה "בשיטת הסלמי", ערב לפני שהעד עלה על דוכן העדים;
• רק לאחר שהסנגור השיג באופן עצמאי סרט ממצלמות בניין מגוריו של הנרצח, ובו תיעוד של הנאשם לפני העימות הראשון בין החבורות, הסכימה הפרקליטה למסור לו תיעוד דומה שהיה בחומר החקירה;

• תרשומת הפתולוג מטעם ההגנה בנתיחה שלאחר המוות נעלמה ו"נמצאה" רק בסיום המשפט, לאחר שפוזננסקי פרשה מהתיק עקב המינוי שלה לשופטת ותחתיה מונתה תובעת חלופית – עו"ד איילה אורן.

לפי עו"ד אדטו בסיכומים, התנהלות מעין זו אפיינה את התביעה לכל אורך המשפט, "עד לרגע זה אין בידי ההגנה את כל הראיות". לדבריו, השלמות חומרים נשלחו אליו על ידי עו"ד פוזננסקי כעניין שבשגרה תוך כדי ניהול ההוכחות, בלילות שלפני חקירת עדים בבית המשפט או בזמן החקירות עצמן, ואפילו אחריהן, מה שלא איפשר להכין את אסטרטגיית ההגנה כראוי מראש.

"שלא יהיה ספק, ההגנה ביקשה, התחננה ודרשה", כתב עו"ד אדטו, אך החומרים לא הגיעו, ובשל כך ההגנה נותרה לדבריו "נכה ומוגבלת".

ד"ר חן קוגל

משבר הפתולוגיה

כאמור, המסמך החיוני ביותר להגנה, תרשומת פתולוגית שערך המומחה מטעם המדינה אשר נכח הנתיחת הגופה, ד"ר חן קוגל, הלכה לאיבוד במהלך המשפט. כל פניותיו של הסנגור לקבלה לא צלחו והמסמך לא אותר, אלא רק לאחר שההגנה שכרה חוקר פרטי. או אז התגלה המסמך בכספת בית המשפט ברחובות, וד"ר קוגל – שבינתיים פרש משירות המדינה אך הספיק גם לחזור אליו כראש המכון לרפואה משפטית – זומן לעדות בהליך חריג לאחר הגשת הסיכומים.

העדות של קוגל במשפט נחשבת לתקדימית מסוגה. היא הפרה לראשונה את מדיניות "חוות הדעת היחידה" של הפרקליטות בנושאי פתולוגיה. ד"ר קוגל חיבר אותה כאשר נכח בניתוח שלאחר המוות בהיותו רופא מטעם במדינה, לפני שפרש לפרקטיקה הפרטית. לימים, כאשר הוזמן להעיד במשפט על חוות הדעת שנתן הוא כבר חזר למכון לרפואה משפטית כמנהל המכון, וסתר בעדותו את חוות הדעת שנתן במשפט הפתולוג שהחליף אותו מטעם המדינה בתיק, ד"ר קונסטנטין זייצב.

לחוות הדעת הזו של ד"ר קוגל היתה חשיבות גדולה לזיכוי מרצח, משום שלדעתו מנסיבות הדקירה והעיתוי בו היא בוצעה לא ניתן להסיק באופן חד משמעי על היסוד הנפשי של הכוונה לרצח. לפי השופטים בפסק הדין, ד"ר קוגל הציג "הסבר קוהרנטי ומקצועי הנסמך על ממצאים רפואיים, ידע מקצועי רב וספרות מקצועית", לעומת ד"ר זייצב שחוות הדעת שלו היתה "לקונית, חסרת תימוכין מקצועיים, אינה מנומקת ואינה משכנעת בלשון המעטה".

שופט, מנחם פינקלשטיין

הסנגור כמטריד בפועל

עו"ד אדטו מדגיש כי עקב פניותיו ודרישותיו הרבות להשלים חומרים שלא נמסרו לו, עו"ד פוזננסקי הטיחה בו שהוא "מטריד", ובאולם בית המשפט אף הכריזה שהוא "לא מבין בתיקי פשע חמורים". מטרת האמירות שלה היתה "עלבון הרתעה והפחדה אשר היו עלולות להעמיד אותי בפני איום, אם לא סכנה… בא כוח ההגנה הושמץ באוזני לקוחו, האם ברורה לכולם משמעות הדברים?", כתב הסנגור בסיכומים, "זה הגיע למצב שאני והפרקליטה לא מדברים מחוץ לאולם. היא היתה פשוט אלימה".

ועוד בהקשר זה, לדברי הסנגור הפרקליטה "הטילה אימה על העדים" ו"שלטה" במיוחד על ד', עד התביעה שהואשם בהריגת מועטי, ו"עשה הכל כדי לרצות אותה" מפני שפוזננסקי ניהלה בנפרד גם את המשפט שלו. לפי עו"ד אדטו בסיכומים, הפרקליטה הטעתה את בית המשפט בכל הקשור לאמינות של עד התביעה ד'. מצד אחד בתיק שלו היא הציגה אותו כאדם שקרן ומניפולטיבי, שאף מילה מפיו אינה אמת, בעוד שבתיק נגד ו' היא ביקשה להתבסס על כל מה שהוא אמר כאמת לאמיתה.

בסופו של דבר כאמור, ו' זוכה בניגוד לכל ההערכות המוקדמות מהרשעה ברצח אבל הורשע בהריגה, רק בזכות ההתעקשות של עו"ד אדטו על תיקון הליקויים בעבודת הפרקליטות – מטלה שבתי המשפט אינם "אוהבים" לקחת על עצמם. כך היה גם בתיק זה, תיק רצח, שבו השופטים לא נטלו חלק מספיק בכפייה על הפרקליטות לעמוד במטלות החוק המחייבות לחשוף את כל חומר הראיות בפני ההגנה.

גם השופטים חשבו שעו"ד אדאטו מטריד אותם, כך למשל כתב השופט רמי אמיר, "אף שדעתי אינה נוחה מהתנהלות המשטרה בניהול החקירה, הדבר לא היה במידה או באופן שישפיעו על קביעותי". באשר לטענות הסנגור נגד המאשימה לעניין אי גילוי במודע של חומר חקירה כתב השופט, "לא ראיתי לכך כל בסיס; הדברים חרגו מגדר טיעון ראוי".

אב בית הדין, השופט מנחם פינקלשטיין, הביע טרוניה על התלונות של עו"ד אדאטו בפסק הדין: "איני רואה בעין יפה את השתלחותו בבאת כוח המאשימה (עד מינויה כשופטת), עו"ד פוזננסקי. משביקש הסנגור כי נתחשב בו – עשינו זאת. ואולם, אין לעבור לסדר היום על פגיעתו המיותרת בחברה למקצוע ובהאשמתה בשיבוש הצדק המוביל לעיוות דין… אולם, אין בדברים אלה כדי לגרוע מההישג של הסנגור, אשר טען לכל אורך הדרך שהדקירה הקטלנית לא הייתה בסמטה – טענה שקיבלנו לבסוף".

הביקורת שמתחו השופטים בפסק הדין על התנהלותו "הטורדנית" של עו"ד אדאטו, רק מהווה חיזוק נוסף לצורך בגוף ביקורת חיצוני ובעל סמכויות אשר יטפל בתלונות של מרבית עורכי הדין בישראל, על התנהלות רשויות התביעה, ובמיוחד בתחום הזה של חומרי חקירה.

הפרקליטות: יושרה והגינות

בפרקליטות אומרים כי כל בקשה שהגיש הסנגור נענתה והתיק נוהל ביושרה ובהוגנות על ידי פרקליטה מצוינת, שמצוינותה נלמדת מכך שמונתה לשפיטה אחרי 14 שנות עבודה בפרקליטות. לדבריהם, הסנגור הגיש עשרות בקשות לחומרי חקירה, כאשר כל בקשה מחזיקה בין 4 ל-10 עמודים, וקיבל אינספור תגובות והתייחסויות ענייניות, וגם בית משפט קיים דיונים רבים בבקשותיו.

לעניין חוות הדעת הנעלמת של ד"ר קוגל טוענים בפרקליטות, כי היא הופקדה למשמורת בבית משפט השלום ברחובות בו נוהל הליך המעצר, ולא היה בחזקתם מעולם. לטענתם, מרגע שהובן כי הסנגור מתקשה בקבלתו סיעה לו הפרקליטה בפנייה לבית המשפט, והתרשומת נמצאה לפני שפוזננסקי פרשה מהתיק.

בעניין החומרים שהועברו ערב חקירות של עדים בבית המשפט, טוענים בפרקליטות כי במפגשי הכנה ורענון שנערכים עם עדים סמוך לעדותם עולים לעתים דברים חדשים, והעובדה שהסנגור קיבל אותם מצביעים על יושרת הפרקליטה.

סכין יפנית וסכין המוות בתיק החקירה

תלונת הורי הנאשם

"אנחנו בסך הכל עוד משפחה שהפסידה במלחמה לסמים", אומר גנאדי, אביו של הנאשם ו' שעומד בפני גזר הדין. טרם האירוע, ו' היה אמור להתחיל טיפול גמילה מסמים בכפר השיקום מלכישוע, לאחר שהיה במעצר בית ומטופל בהוסטל.

שני הוריו הם רופאים מרחובות, ואת אביו תפסנו ביום מילואים בדרגת רב סרן. "אנחנו בארץ 17 שנה, עובדים, משלמים מסים, וכן, גם עושים מילואים עדיין. למרות שאנחנו עולים חדשים מגיע גם לבן שלנו משפט צודק", הוא אומר ומצביע על כך שאביו של המנוח נוהג להגיע לבית משפט על מדים כסגן אלוף בצנחנים. "אני לא יודע אם יש קשר או אין קשר, אבל אני פותח את זה כי מה שקרה במשפט הוא מרגיז ועצוב".

הוריו של הנאשם מאמינים כי התיק כולו הוא "שרשרת של מחדלים שאתה לא מצפה לראות אותם במשפט תקין. אם בארה"ב היו פוגעים כך בהליכי הצדק והמשפט, התוצאות היו אחרות". לפיכך, הם ניצלו את הקמת גוף הביקורת על מערך התביעה כדי להגיש תלונה נגד הפרקליטה פוזננסקי. הם ציינו בה את חומרי החקירה שלא הועברו לסנגור, ומחו גם על "עלבונות" שהטיחה הפרקליטה בסנגור, ובמיוחד על המרדת הנאשם, בנם, נגד עורך דינו. "כל התיק הזה מההתחלה ועד הסוף הוא חוסר צדק, מחקירה רשלנית וטיוח ראיות ועד פרקליטה שמונתה לשופטת. אתה דופק את הראש בקיר ואף אחד לא מקשיב".

בנציבות הביקורת על מערך התביעה השיבו למשפחה כי הם לא יוכלו להתייחס לתלונה נגד התובעת, עד לאחר סיום ההליכים בתיק.

משפחת מועטי: הוכחות שהסדר הטיעון עם אחד הנאשמים שגוי הכרעת הדין אשר הרשיעה את ו' "רק" בהריגתו של אורגיל מועטי, חושפת לדברי משפחת הנרצח עוד טפח בפרשת הסדר הטיעון המקומם שנחתם עם הנאשם הזוטר בתיק – א', שהורשע בסיוע לאחר מעשה ונשלח על חלקו בפרשה, ובעידוד התובעת עו"ד רונית פוזננסקי, לשישה חודשי עבודות שירות בלבד. עו"ד רותי אלדר, המייצגת את משפחת מועטי מטעם תוכנית סנ"ה (סיוע לנפגעי עבירות המתה) של משרד המשפטים, מציינת כי "בהכרעת הדין בעניינו של ו' אשר פורסמה בשבוע האחרון, תיארו השופטים את חלקו של א' כשותף מלא ואף מרכזי לתכנון הפגיעה במועטי ובהוצאתה אל הפועל, כולל מילוט עצמו ושני חבריו מזירת הרצח".    עו"ד רותי אלדר עו"ד אלדר מזכירה גם את דברי השופטת קלרה רג'יניאנו, שאישרה את הסדר הטיעון עם א' וכתבה: "דעתי היא שההסדר מקל עם הנאשם… תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות מסוג זה, שהן חלק דומיננטי מאירוע אלימות קשה ואלים, שכתוצאה ממנו קופחו חייו של נער צעיר. אני סבורה שהיה מקום להחמיר בעונשו, על מנת שייצא מסר ברור כי מי שנוהג באלימות או לוקח חלק בה, ייתן על כך את הדין מאחורי סורג ובריח". כעת, עם סיום משפטו של ו', הנאשם המרכזי בפרשה – ולאחר הכרעת הדין – מתברר לדברי באת כוח משפחת מועטי, כי א' "אשר שימש כעד מרכזי של התביעה, ולכן גם נחתם הסדר הטיעון המיטיב והמקל עימו, שיקר בבית המשפט במצח נחושה, הוכרז כעד עוין, ולא סיפק את ה'סחורה' שבגינה יצא מכל הפרשה ללא עונש ממשי. בהכרעת הדין בעניינו של ו' אומר בית המשפט במפורש כי הוא לא מקבל את הטענה כי א' הסגיר את עצמו למשטרה מייד לאחר שאביו בא לקחת אותו מדירת המילוט, אלא שיש פער בלתי מוסבר של כחמש שעות שאותן ניצל האב, לפי הכרעת הדין, 'לייעץ ל-א' ולהכווינו לבדות גרסה מוטה לטובתו', זאת, בניגוד לטענת התביעה שמצאה לנכון להקל איתו כיוון שהסגיר את עצמו למשטרה מייד". באת כוח המשפחה מדגישה גם כי השופטים גם לא האמינו לגרסתו של א' כאילו לא ידע ש-ו' מצויד בסכין וכן לא האמינו כי הוא לא היה נוכח בסמטה כאשר מועטי התמוטט ומת. "קביעות אלה בהכרעת הדין של ו' מוכיחות שוב את טענת משפחת מועטי כי ההסדר עם א' היה שגוי, מקומם ולא ברור מה הניע את התביעה לחתור להשגתו בכל מחיר, ואת השופטת לאשר אותו בניגוד לעמדתה", אומרת עו"ד אלדר.