 |
| הרב הריסון בפתיחת המשפט לפני שנה |
שלושה ימים לפני שתלמידתו לשעבר של הרב דוד הריסון היתה אמורה להעיד בבית המשפט ולהיחקר בחקירה נגדית על תלונתה שהרב אנס אותה – הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט על ביטול כתב האישום. לפי ההערכות, הסיבה להחלטה הדרמטית טמונה בראיון ההכנה של העדה בפרקליטות לקראת הופעתה על דוכן העדים, אז הבחינו הפרקליטים בסתירות מהותיות בגרסאותיה. בהודעת הפרקליטות נכתב כי "מאז הגשת כתב האישום חלה התפתחות ראייתית בגרסת המתלוננת, אשר חייבה בחינה מחודשת של כלל הראיות בתיק".
הרב הריסון (57), אב לשישה וסב לנכדים שהיה בעבר רב אולפנה בירושלים, הואשם בעשרות עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בתלמידתו. כתב האישום התבסס על מתלוננת אחת ויחידה, בת 22 כיום, שסיפרה על מעשים שביצע בה הרב כביכול כאשר היתה תלמידת כיתה ט' בת 14. הצעירה הגישה את התלונה לאחר שהיתה בטיפול נפשי כחצי שנה.
לדברי הסנגורית עו"ד אסתר בר ציון, שייצגה את הרב יחד עם עו"ד ויקטור אוזן, "משטרת ישראל פרסמה את הסיפור יום לאחר המעצר, כדי לראות אם תגענה תלונות נוספות נגד הרב ולא הגיעה אף לא תלונה אחת. הריסון נעצר, הכחיש מכל וכל מהרגע הראשון וזעק לחפותו. היה ביניהם עימות והגישו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים".
 |
|
| עו"ד אסתר בר ציון ועו"ד ויקטור אוזן |
בעקרון התיק היה "גרסה מול גרסה".
עו"ד בר ציון: "מהתחלה היה ברור שמדובר בעדות מחוררת. גבו עדויות מהוריה, ממורים, מחברים. אף אחד לא שמע דברים בזמן אמת – אלא אחרי שנים. אחרי שהתחתנה היא סיפרה לדוד שלה, וסיפרה במהלך טיפול למטפלת, אבל חוות דעת מקצועית לגבי מצבה הנפשי לא הוגשה. לי היה ברור שעדותה תתמוטט. זו עדות מופרכת, תלונה בדיונית", טוענת עו"ד בר ציון. "נראה לכם הגיוני שבמשך שנה שלמה, שנת לימודים, ארבע פעמים בשבוע בזמן הלימודים, קורא לה רב, מוציא אותה מהשיעור, עושה בה מעשים מחרידים ואחרי כמה דקות היא חוזרת לכיתה ואף אחד לא שם לב? ואין עליה סימנים, חבלות, היא לא הולכת לרופא, ההורים שלה לא שמים לב, המורים לא שמים לב? ככל שגרסתה הקצינה כך היא הפכה לא הגיונית. היא גם טענה שהוא היכה אותה בחגורה, ביאה לאיסוף אשפה, וחבל בה. לא היה ולא נברא.
"החקירה חייבת להיות חקירה אובייקטיבית שיורדת לחקר האמת, והאמת היא לא בהכרח תלונת המתלוננת", אומרת עו"ד בר ציון. "החוקרת המובילה בתיק הזדהתה איתה ומחדלי החקירה זועקים לשמיים". לטענת הסנגורית, "הטיפול התראופוטי שעברה המתלוננת הוא לכשעצמו טיפול סוגסטיבי שיכול לשכנע אותה, במצב הנפשי שלה, לדמיין את מה שהיא טוענת שעברה. באיבחה אחת נהרסו חייו ושמו הטוב של אדם. פרנסתו נהרסה. דמו נשפך".
בתגובת הפרקליטות יש לקיחת אחריות אבל אין שום מילה על אחריות המשטרה לחקירה הרשלנית, שבוצעה בליווי הפרקליטות, ולנוהג של פרסום שמות חשודים בעבירות מין כדי להזמין מתלוננות נוספות. במקרה הזה פורסם השם ולא הגיעו מתלוננות נוספות, אולם שמו של החשוד והנאשם הוכתם לעולם.
"לאחר בחינת חומר הראיות באופן מקיף ויסודי כולל שיחות ומפגש עם המתלוננת, הגיעה הפרקליטות לכלל מסקנה כי כלל הראיות בתיק אינן מבססות סיכוי סביר להרשעת הנאשם ברמה הנדרשת בהליך הפלילי", נמסר. "מתוך הבנת הקושי לדווח ולהתלונן על פגיעה מינית, המאפיינים הייחודיים של הפגיעה והקושי להוכיח עבירות אלה, נוקטת הפרקליטות את כל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להביא לדין את הפוגעים ולמיצוי הדין עימם. עם זאת, המאבק הכולל בתופעה הקשה אינו פוטר את הפרקליטות מבחינת כל תיק לגופו, תוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים להם היא מחויבת ועל הגינות ההליך הפלילי.
"חובתה של התביעה הינה לנסות להגיע לחקר האמת, ולבדוק בכל עת ובכל שלב בהליך הפלילי את מצב הראיות ואת עוצמתן, וכך נהגה פרקליטות מחוז ירושלים גם במקרה הזה. משהגיעה התביעה לכלל מסקנה כי לא ניתן להוכיח את ביצוע העבירות ברף הנדרש בהליך הפלילי, פנתה התביעה מיוזמתה לבית המשפט והודיעה על חזרה מהאישום. ההחלטה התקבלה לאחר שהובאה לידיעת המתלוננת ובא כוחה, ולאחר שנשמעה עמדתם".
