![]() |
| אילוסטרציה: FREEPIK |
ב-12 ביולי, בית משפט השלום בפתח תקווה גזר עונש של עבודות שירות ומאסר על תנאי על לירן דוקדקר (29), תושב העיר שהורשע בהחזקת 142 שקיות "נייס-גאי". אבל במשטרת פתח תקווה לא נתנו לדוקדקר ליהנות יותר מדי מ"החופש" ולהתחיל בעבודות השירות. יום לאחר גזר הדין (13.7) פשטו שוטרים על דירתו ברחוב מסריק ובחיפוש שערכו בה מצאו מעט יותר מ-34 גרם קנאביס במקומות שונים בבית, בין היתר בארון הבגדים שבחדר השינה ובין הצינורות שמאחורי האסלה בשירותים.
שלוחת התביעות של משטרת פתח תקווה הזדרזה להגיש נגד דוקדקר כתב אישום נוסף, בו נטען כי בדירה נמצאו גם שני משקלים אלקטרוניים. אבל לא רק זאת: מסתבר כי לאחר החיפוש הפיזי בדירה, השוטרים עברו למכשיר הטלפון הסלולארי של דוקדקר, ושם גילו כי הבחור הצעיר מכר קנאביס בעשרות הזדמנויות. לפיכך, כתב האישום נגדו כולל 19 אישומים בסך הכל, בהם נטען כי הוא מכר לאחרים קנאביס בעשרות הזדמנויות, במחיר ממוצע של 100 שקל לכל גרם.
מלבד כתב האישום, התביעה הגישה בקשה להארכת מעצרו של דוקדקר עד תום ההליכים, בה נטען כי הוא הודה בחקירתו וסיפר כי נהג לקנות את הסמים בתחנה המרכזית בתל אביב תמורת 75 שקל לגרם, על מנת להרוויח 25 שקל לכל גרם שמכר. הוא אף אמר לחוקרים כי רצה להפסיק לסחור, אבל הלקוחות שלו "שיגעו" אותו, ו"הציקו" לו, כך ש"נאלץ" למכור להם.
דוקדקר, שיוצג בתחילה על ידי הסנגוריה הציבורית, נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, שקבע כי המפקחים שהוצעו לפקח עליו במידה וישוחרר אינם מתאימים, ולכן המליץ להותירו במעצר. בדיון שהתקיים (שני, 28.8) בפני שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט, את הנאשם כבר ייצג סנגור פרטי, עו"ד משה אביטל, שטען כי החיפוש שנערך בטלפון הסלולארי היה לא חוקי, מאחר שלשוטרים לא היתה עילה לחיפוש זה.
![]() |
|
| עו"ד משה אביטל |
בנוסף טען עו"ד אביטל, כי העובדה שהשוטרים הגיעו לדירתו של דוקדקר לערוך חיפוש יממה בלבד לאחר שדינו נגזר בתיק אחר, מראה כי מטרתם היתה לגרום לכך שהמאסר על תנאי אשר הוטל עליו בתיק הקודם – יופעל בתיק הנוכחי. לבסוף ביקש הסנגור לשלוח את הנאשם לתסקיר משלים אשר יבחן חלופת מעצר טובה יותר, עם אפשרות לשחרור למעצר בית באיזוק אלקטרוני.
השופט שטרנליכט אמנם קבע כי נושא חוקיות החיפוש צריך להתברר בתיק העיקרי במהלך המשפט, אולם הוא נענה לבקשת הסנגור והורה לשלוח את דוקדקר לתסקיר משלים, שבו תיבחן האפשרות לשחררו בתנאים מגבילים. עד אז, הוא האריך את מעצרו של הנאשם עד החלטה אחרת.











