זוכה תושב ת"א שנידון למאסר על הריגת יצאנית

ד"ר חן קוגל. עדות מפתח

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של מרואן מורה מתל אביב, זיכה אותו מהריגת יצאנית שמצאה את מותה בנפילה ממרפסת ביתו, וביטל את עונש המאסר של שמונה שנים שנגזר עליו.

ביולי 2013 נפגש מורה עם היצאנית בביתו ברחוב ההגנה. עובד בקיוסק מול הבניין הבחין בהם כאשר הם יצאו מהדירה תוך כדי ויכוח, וחזרו אליה. היצאנית לא הסתפקה בתשלום ודרשה ממורה סכום נוסף. כעבור זמן, ב-06:00 בבוקר היא צנחה אל מותה מהמרפסת ונמצאה על המדרכה בלבוש חלקי וכשסביב ידה כרוך תיק יד. מורה (28) הואשם כי גרם לנפילתה בדרך כלשהי. לאחר שצנחה אל מותה, הוא השליך מהדירה כל חפץ שקשור אליה, עזב את הדירה, הבחין ביצאנית שרועה על המדרכה, הסתלק מזירה והחליף בגדים. כשחזר אחרי שעה וחצי אמר לבלשים שהוא היה בים.

בגרסאותיו המתפתחות בהמשך, הוא הודה שהם בילו וטען כי היצאנית היתה תחת השפעה כבדה של סמים ואלכוהול, ומעדה כשניסתה "לצאת" מהדירה דרך המרפסת.

שופט בית המשפט המחוזי עודד מודריק לא נתן בעדות של מורה "אף לא שמץ של אמון" וביסס את הרשעתו בהריגה על הראיות הנסיבתיות, כולל התנהגותו המפלילה אחרי שנפלה ממרפסתו. "אין כל צורך לקבוע באורח מדויק את האופן שבו גרם הנאשם לנפילתה", כתב השופט מודריק. "האם עשה כן בדחיפת ידיים, בהכשלת רגליים, באמצעות נגיחה או באורח פיזי אחר. העיקר הוא שמדובר במעשה שעשה תוך מודעות ומתוך אדישות לאפשרות שהפלת המנוחה תגרום למותה".

השופט עודד מודריק

 הרכב בית המשפט העליון, בדעת רוב, חלק על מסקנה זו ומתח ביקורת על התעלמותו של השופט מודריק מעדותו של ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל. ד"ר קוגל שבדק לבקשת המשטרה את הנאשם, נשאל במהלך החקירה הנגדית בבית המשפט על ידי ההגנה על משמעות הממצאים שנמצאו בדמה של היצאנית.

ד"ר קוגל העיד כי ריכוז גבוה של אלכוהול משולב בקוקאין, כפי שנמצאו בדמה, יכול ליצור חומר שגורם לריגוש ומעניק בטחון גבוה ותחושת "ריחוף" שעלולה להתבטא במעשים לא צלולים. קוגל נמנע מלענות בהחלטיות על שאלת ההמשך, האם תחת השפעת החומרים, היצאנית היתה עשויה לחשוב שתוכל "לקפוץ" מהמרפסת, והשופט מודריק דחה את כל התייחסותו של ד"ר קוגל בעניין.

השופט מני מזוז, שכתב את עיקר פסק הדין בערעור, חלק על מסקנות השופט מודריק מהיסוד: "בהינתן העובדה כי בדמה של המנוחה נמצאו סמים ואלכוהול במינון גבוה, ולאור חוות דעתו של ד"ר קוגל באשר להשפעת השילוב של אלכוהול וסמים בדמה, ניתן בנקל לקבוע כי קיימת אפשרות סבירה ביותר, לכל הפחות, כי דעתה של המנוחה היתה רחוקה מלהיות צלולה. לדעתי, לא היה מקום להתעלם מעדותו של ד"ר קוגל אשר העיד כעד מטעם התביעה, כראש המכון הפתולוגי. חזקה על ד"ר קוגל שהוא מודע היטב לגדרי מומחיותו".

השופט מזוז ציין כי גם עדים רבים העידו כי היצאנית היתה מכורה לסמים קשים וידיד שלה אף העיד כי בשנה האחרונה היא הייתה מצויה כל הזמן ב"קריז". גם בתה של המנוחה העידה על אמה כנרקומנית שצרכה סמים קשים, ולפי עדויות נוספות היא היתה אלימה ומעורבת באירועים אלימים נוספים עם לקוחות.

בצד הספק הסביר שיצרה עדות קוגל לגבי נסיבות נפילתה מהמרפסת, פסק השופט מזוז כי במכלול הראיות, "אין כל ראיה, ישירה או נסיבתית, אשר מבססת את המסקנה כי המערער ביצע את המעשה שיוחס לו – דחיפתה והפלתה של המנוחה. בקיומה של אפשרות תיאורטית כזו, אין די כדי לבסס הרשעה במשפט פלילי. לצד האפשרות שהמערער דחף את המנוחה, קיימות אפשרויות – לדעתי יותר סבירות – לפיהן המנוחה ניסתה לרדת דרך המרפסת, בחנה אפשרות לרדת או קפצה בהשפעת החומרים".

בית המשפט המחוזי אמנם הסתמך על עדות מומחית נוספת, ד"ר הדס גיפס, הרופאה המשפטית שביצעה את הניתוח בגופת המנוחה ומצאה עליה חבלות שייתכן שנבעו מאלימות קודמת. ואולם במסגרת החקירה הנגדית, ד"ר גיפס הסכימה כי אין לשלול את האפשרות שהפגיעות נגרמו משפשוף ומגע הגוף עם המעקה ושפת הבטון בזמן הנפילה, ולא כתוצאה ממאבק פיזי.

השופט מני מזוז

 את מורה ייצגו בערעור הסנגורים עו"ד פהים דאוד ועו"ד שרון דניאלי. התובע עו"ד יוסי קורצברג שניהל את התיק בבית המשפט המחוזי, ייצג את המדינה גם בהגנה על פסק הדין וכנגד ערעור הנאשם.   

לאחר שמיעת טענות הערעור, הציעו השופטים מזוז, סלים ג'ובראן ונעם סולברג, למדינה להסכים להמיר את ההרשעה בהריגה בעבירה פחותה של גרימת מוות ברשלנות. עו"ד קורצברג הודיע על דחיית ההצעה, ובסופו של דבר רק השופט סולברג, בדעת מיעוט, תמך בהרשעה בעבירה זו. ברוב דעות, זוכה מורה מכל עבירה למעט שיבוש הליכי משפט, שבגינה כבר ישב תקופה במעצר עד לשחרורו לפני חודשיים.

עו"ד דניאלי, הסנגור, הגיב: "פסק הדין יסודי, אמיץ ונכון. בית המשפט העליון קבע בצורה ברורה כי האפשרות שמורה לא גרם למותה, לא רק שהיא סבירה – אלא אף שהיא יותר סבירה מהאפשרות השניה. לא מדובר בזיכוי מחמת הספק. לכן, גם לא היה מקום להרשיעו בעבירת גרם מוות ברשלנות. הוא נקלע לסיטואציה שלא בטובתו. אנו שמחים על התוצאה, שהוא יוצא לחופשי והצדק יצא לאור".