התקווה להדחת ח"כ אילטוב

ח"כ רוברט אילטוב

ח"כ רוברט אילטוב אינו מעורב בפלילים, ולכן העתירה להדחתו מהוועדה לבחירת שופטים רק בשל התבטאות תקשורתית שלו היא "חריגה ויוצאת דופן"; כמו כן, לאור ההבהרות שמסר ח"כ אילטוב לדבריו, העתירה נעדרת גם תשתית משפטית של ממש. כך עולה מתשובת המדינה לעתירה שהגישו עו"ד ד"ר חיים שטנגר ובן ציון ציטרין לבג"צ.

העתירה ייחסה לח"כ אילטוב גזענות, הבחנות על רקע לאומי ומשוא פנים, בעקבות דברים שאמר לגלי צה"ל לאחר בחירתו לוועדה לבחירת שופטים. חבר הכנסת, מסיעת "ישראל ביתנו", אמר בראיון כי "שופט שלא ירצה לשיר 'התקוה' לא יכול מבחינתי לשפוט במדינת ישראל שהיא מדינת העם היהודי. לא אמנה מישהו שמתנגד ברמה העקרונית למדינת ישראל כמדינה יהודית".

מאוחר יותר, במכתב הבהרה שמסר ח"כ אילטוב וצורף לתגובת הכנסת לבג"צ, הוא כתב כי הדברים שאמר "אינם כפשוטם": "אני לא שופט בתחרות זמר. לא השירה היא החשובה בעיניי. מי שמפרש את דבריי כפשוטם חוטא לאינטליגנציה וליושרה.ההמנון הוא ביטוי של ערכים, ולא ערך בפני עצמו… אמרתי, כפי שחשבתי, כי תנאי מקדמי לכהונתו של אדם בתפקיד רם המעלה של שופט במדינת ישראל, הוא המחויבות שלו לערכי יסוד של המדינה. הדגש מבחינתי הוא על חובת האמונים של המועמדים לשפיטה להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית".

"אמת", מוסיף ח"כ אילטוב, "ההמנון כולל מוטיבים יהודיים, אבל כך גם מגילת העצמאות, דגל המדינה, טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, טקס האזכרה המרכזי ביום הזיכרון. ועוד ועוד. האם נאמר שגם את סמל המדינה המתנוסס מעל לראשו של כל שופט במדינת ישראל צריך להוריד מטעמים של שוויון וחופש דת?".

ח"כ אילטוב עורך במכתבו גזירה שווה בין שופטים שאינם שרים את ההמנון, ובכך אינם מכבדים כביכול ערכים אלה, לבין שופטים המצדיקים אנרכיה או שוללים את שלטון החוק. לדבריו, "חשוב להדגיש שאין שום קשר בין זהותו האתנית או הדתית של המועמד לבין ערכי היסוד של השיטה המשפטית שבה הוא אמור לכהן. אם הוא אינו מכבד את ערכי היסוד של השיטה, הוא פסול בעיניי לכהן כשופט, בין שהוא יהודי, מוסלמי או נוצרי. ייחוס מגמות גזעניות לדברים הללו מבוסס על תפיסה שהיא עצמה גזענית, ולפיה, לכאורה, מי שהוא מוסלמי או נוצרי אינו יכול להיות מחויב לערכי היסוד של המדינה".

עו"ד חיים שטנגר

לא חזר בו

בהמשך לדברים האלה, שהובאו בתגובת הכנסת באמצעות היועץ המשפטי שלה עו"ד איל ינון, נמסרה גם תשובת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד יונתן ברמן.

לדברי עו"ד ברמן, תקנון הכנסת מתייחס להשעיית חבר כנסת מהוועדה לבחירת שופטים רק במצב בו מוגש נגדו כתב אישום וננקטים הליכים פליליים. גם צו ביניים שהוציא בג"צ לפני כ-20 שנה, ושהביא להשעייתו בפועל של חבר הוועדה, ראש לשכת עורכי הדין דאז דרור חוטר ישי, ניתן בנסיבות של הליך פלילי על רקע כתב אישום שהוגש נגדו (כתב אישום שבוטל בסופו של דבר).

מאחר שאין אלה הנסיבות כעת, נציג הפרקליטות מבקש לדחות את העתירה, ומוסיף על רקע ההבהרות של ח"כ אילטוב, כי אין צורך שבג"צ יעסיק עצמו בשאלה התיאורטית האם ישנן נסיבות לא-פליליות המצדיקות לשקול השעיה של חבר בוועדה לבחירת שופטים.

מגיש העתירה, עו"ד שטנגר מסר: "נבקש מבג"צ רשות להגיב לתשובת המדינה ולמילותיו המכובסות של ח"כ אילטוב, שעד עכשיו לא חזר בו מהדברים המקוריים שאמר. מדובר בגזענות לשמה ואני מקווה שהשופטים לא ילכו שולל. לא צריך להיות לא רש"י ולא הרמב"ם כדי לרדת לפרשנות הפשוטה של הדברים".

ח"כ אילטוב נבחר לוועדה לבחירת שופטים לפני חודשיים כנציג הכנסת, ביחד עם ח"כ נורית קורן מהליכוד. יצוין כי שניים משבעת חברי הוועדה הנוספים המכהנים לצידם הם ערבים: שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, אשר לפני מספר שנים תועד עומד בטקס כששפתיו חתומות בעת נגינת ההמנון, ונציג לשכת עורכי הדין חאלד זועבי, שרק לאחרונה נוהל קמפיין נגד בחירתו לוועדה לבחירת שופטים, על רקע הבחירות שהתקיימו בלשכת עורכי הדין, כשמתנגדיו וגורמים פוליטיים טענו נגד היותו "ערבי לא-ציוני".

עדכון (21.9)

בתגובה נוספת לתגובת המדינה, שהוגשה לבית המשפט העליון, טוענים העותרים, כי לבית המשפט סמכות טבועה לדון בעניין הדחתו של ח"כ אילטוב מהוועדה, "שעה שמדובר במקרה קיצוני שיש בו משום פגיעה באושיות מדינת ישראל כמדינת חוק המונעת התייחסות גזענית ובלתי שוויונית, לכאורה, בידי נציגיה בגופים הפועלים על פי הוראות החוק".