 |
| אילוסטרציה |
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, מצא (31.7) כמוצדקת תלונה נגד שופט, שהתערב בצורה בוטה בתוכן הסכם ממון שגובש בהסכמת בני זוג.
האישה היא זו שהגישה את התלונה, לאחר שבמהלך דיון לאישור הסכם הממון, סבר השופט כי מדובר בהסכם לא שוויוני, ואף כינה אותו "הסכם קישטה" – כלומר, "הסכם בו מגרשת ומנשלת אישה את בעלה". לטענת האישה, שאושרה על ידי בעלה, השופט אף אמר לו: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה… אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי", משפט שגם אותו השופט לא הכחיש שאמר, ונמצא על ידי הנציב לא ראוי.
בתלונה נכתב עוד, כי השופט פעל לביטול ההסכם שהוגש בין בני הזוג, ואף ניסח גרסה חדשה, עליה הצדדים כלל לא הסכימו. בתמצית ההחלטה כתב הנציב כי לבית המשפט יש את הסמכות לאשר הסכם, בוודאי כזה שהתקבל מתוך רצון חופשי וללא כפייה, אך עם זאת – במקרה הזה, בנסותו לבחון האם הצדדים הבינו לאשורן את משמעותיות והשלכות ההסכם, חרגו התבטאויותיו מהראוי.
"השופט סבר כי השימוש בביטוי עממי הזכור לו מימי שרותו הצבאי יקל על האווירה המתוחה", כתב הנציב, "אולם נראה כי מה שנתפס בעיני השופט כחוש הומור או כאמירה מרגיעה, נתפס על ידי הצדדים כהתערבות בוטה בתוכנו של הסכם שנערך על ידי עורך דין שנבחר על ידם".
 |
||
| נציב הביקורת, השופט בדימוס אליעזר ריבלין |
השופט ענה בתשובתו אחת לאחת לטענות המתלוננת, והבהיר כי בכל דבריו התכוון להסביר לבני הזוג על מה הם חותמים. זאת מאחר שלפי ניסיונו, הסכמים לא שוויוניים כמו זה שהובא בפניו, שהותירו הכל בידי אישה נבגדת, סופו להתבטל. לכן, כך לדבריו, טרח ועמד על משמעותו.
הנציב ריבלין סבר כי הסבר השופט אינו מספקים, ומצא את התלונה מוצדקת: "חרג מכללי התנהגות ראויה של שופט בכלל ושל שופט משפחה בפרט. אין זה מתפקידו של בית המשפט, בכל הליך שהוא, לא כל שכן בהליך לאישור הסכם ממון, להביע דעה על סיכויי הצדדים לשקם את הקשר ביניהם, ובוודאי שאל לו לנקוט עמדה שנתפסת בעיני מי מהצדדים כנגועה במראית עין של משוא פנים נגדו". הנציב המשיך והדגיש כי "משופט משפחה, יותר מכל שופט אחר, נדרשת רגישות והתנהלות זהירה".
