השופט כבוב על "החלום הרטוב של רשות המס והסיוט של האזרחים"

השופט כבוב: "כמעט כל עבירת מס של עצמאי תיחשב כעבירת מקור"

"לרשות המסים היו די כלים לאורך השנים להילחם בהון השחור, בל נטעה לחשוב שלא היו להם מספיק כלים, אך מספר הדו"חות הנבדקים על ידם זעום ביותר. אילו היו מוסיפים לרשות המס אלף חוקרים, אין לי ספק שהתוצאה היתה לא פחות טובה מתיקון החוק המגדיר העלמות מס כעבירות הלבנת הון. השאלה האם ראוי להשתמש בפטיש במשקל 50 ק"ג למטרה שניתן להשיג אותה בפטיש פחות כבד?".

את השאלה הזו העלה שופט המחלקה הכלכלית הפלילית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, ביום עיון מיוחד שכינסו לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין (10 ינואר). הכנס עסק בהיערכות המייצגים (עורכי דין ורואי חשבון) לחוק המגדיר עבירות מס כעבירות מקור להלבנת הון, אשר מטיל עליהם חובות זיהוי של הלקוח והערכת סיכונים.

השופט כבוב, שיושב בתיקים הכלכליים הגדולים ומועמד לבית משפט עליון, הביע את דאגתו מכמה התפתחויות שנותנות בידי מערכות האכיפה כוח רב מדי ומרחיק לכת, לטעמו. לפי תיקון החוק, כל מי שהכנסתו האסורה מגעת ל-2.5 מיליון שקל בארבע שנים ולא דיווח, או ל-625 אלף שקל בשנה בודדת, אם עבירת המס בוצעה "בתחכום" – ייחשב  כמלבין הון. "אין עבירת מס שלא מבוצעת בתחכום", אמר השופט כבוב. "גם רישום חשבונית על שם אדם אחר או אי-רישום בכלל הוא 'תחכום'. זה אומר שכמעט כל עבירת מס של עצמאי תיחשב כעבירת מקור".

בשבוע שעבר, בעיתוי מושלם עם הכנס, אישרה הכנסת תקנות שיאפשרו שיתוף והעברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים (ראה במסגרת למטה). לכך נוספים הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע שנחתמו בין רשות המסים וכמה ממקבילותיה בחו"ל לאחרונה. "מבחינת הרשות זה בונוס ענק", אמר השופט כבוב. "זה החלום הרטוב של כל רשות חוקרת במדינת ישראל, להיחשף למקורות מידע ולקבל מאגר עצום שכולל נתונים כמעט על כולנו".

"מה שלי קצת מפריע הוא שחילופי המידע כוללים מידע מודיעיני", אמר השופט. "רשות המסים תוכל לעשות שימוש במידע, גם כשמדובר במידע גולמי שנמצא ברשות הלבנת הון 'על המדף'. מידע על מקורות הכנסה שלנו בחו"ל, ירושות, תקבולים – כל מה שיש לנו יהיה פתוח ברשות המס, וזה צעד רחוק מדי. אני חושב שצריך היה להגביל את העברת המידע לכזה שרשות הלבנת הון קבעה לגביו שנעברה עבירה. חשיפת כל החומר לרשות המס היא צעד מרחיק לכת – אבל כך החליט המחוקק".

השופט כבוב הביע הסתייגות גם בנוגע לחובות החדשות ("חובות זיהוי") שהוטלו על עורכי דין ורואי חשבון, בדרישה שיימנעו ממתן שירות ללקוחות החשודים בעיניהם בהלבנת הון. "רק לפני 6-7 שנים מדינת ישראל עדיין התירה כמעט לכל תושב חו"ל להפקיד מיליוני שקלים בחשבונות הבנק. כמי שדן בתיק הדסק הצרפתי של בנק הפועלים, ראיתי איך גורמים במערכת הבנקאית עודדו אנשים להפקיד מיליונים בישראל – ולא רק שלא שאלו שאלות על מקור הכסף, אלא אף סייעו בהעלמתו", אמר כבוב.

מימין לשמאל: עו"ד אורי גולדמן, השופט חאלד כבוב ורו"ח איריס שטרק

 "כיום, המצב שונה עד כדי כך שמוגשות כבר עתירות לבתי משפט בגלל סירוב הבנקים לקבל כספים". לאור חקיקת חוקי הלבנת הון וההרתעה שנוצרה, אומר השופט כבוב, "הבנק מסרב לקבל כספים אם אין לו בטחון שמקורם כשר. לאדם שלא יכול להוכיח הכנסה ויבוא עם מיליון שקל, הבנק יאמר אחר כבוד: 'לא בבית ספרנו'".

לדברי השופט, "זו גם בעיה של המייצגים, משום שאנו מכירים עורכי דין שקיבלו שכר טרחה, ובשלב מסוים התבקשו על ידי רשות איסור הלבנת הון להחזיר את הכספים! זה תמרור אזהרה אדום לכולנו".

לדבריו, לעורכי דין יש יתרון בזכות חסיון עורך דין – לקוח, ועורך דין יכול תמיד לומר שהוא אינו יכול לגלות מידע אם הלקוח לא ויתר על החסיון. עדיין, השופט כבוב מביע אי נחת לגבי חוסר הבהירות, לדבריו, שנוצר למייצגים. "לי חסר ההיבט של הוודאות – מה מותר ומה אסור למייצג בנסיבות האלה? לקוח שנכנס למשרד עורך דין ומבקש לבצע עסקה – האם עורך הדין צריך לחקור אחר מקור הכספים שלו? יבוא הלקוח ויגיד: סליחה, אתה עורך דין שלי. מה אתה, קצין משטרה? קצין ציות? מה זה כל השאלות האלה?".

"כל עוד לא נקבעו למייצגים כללים ברורים להתנהלות (בפסיקה), וחיים מפי הנחיות פרקליט המדינה בלבד, המצב לא אופטימלי", סיכם השופט כבוב. עצתו: "רבותי, אל תעשו את העסקה, תציעו ללקוח לחפש עורך דין אחר, כי יהיה לכם קשה מאוד להתמודד אחר כך מול הרשויות".

"הדעת לא סובלת שיש כאן הון שחור בהיקפים עצומים. לפי האוצר, הכלכלה השחורה בישראל היא בהיקף של 20 אחוז מהכלכלה המדווחת, גדולה פי שניים מאשר בארה"ב, והמצב מחמיר", סיכם השופט כבוב. "יחד עם זאת, האמצעים והסנקציות שהחוק התיר היום לרשות המס הם כל כך מרחיקי לכת שאם לא ייעשה שימוש מידתי בסמכויות האלה, נגיע למצב של חוסר איזון בכל הנוגע לכוחה של הרשות".

רון חכם, רשות המסים. "נפתח לנו צוהר"

יחידת הסיכול הממוקד

רון חכם, סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים, הביע שביעות רצון כמובן ממכפלות הכוח שקיבל: "נפתח לנו צוהר, ויותר מכך, של תעבורת נתונים מודיעיניים מכל העולם לישראל, אנחנו עומדים להיפתח מודיעינית לעולם גדול מאוד", הצהיר, "גם בזכות הסכם פטקא (לחילופי מידע בין רשות המסים הישראלית לרשות המס של ארה"ב, שנחתם לאחרונה) וגם ממדינות OECD.

"נתחיל לקבל מידעים מכל העולם ויהיה מאוד קשה להסתיר ולהסוות חשבונות בנק ונכסים. גם תעבורת הנתונים מרשות הלבנת הון בישראל תאפשר לנו לטפל ביתר קלות בתיקים הגדולים. מעבר לכך, אנו עובדים על פרויקט גדול של מיצוי מידע מרשת האינטרנט. אין דבר שאינו ידוע, ואני מניח שהתיקים שלנו יהיו הרבה יותר ממצים ויפים", הוסיף חכם. "המידע יזרום כמו שצריך, יחד עם זאת, המידע יעבור רק על בסיס חשד".

חכם ציין כי במטה רשות המסים הוקמה "יחידת סיכולים חדשה – ולדעתי זאת המילה האחרונה שתטפל בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. נראה לי, אמנם קצת יומרני, אבל אנחנו בדרך לפתור את הבעיה". ברשות המסים סירבו בשלב זה להרחיב על היחידה החדשה. בינתיים, חכם הזהיר את עורכי הדין: "חוקר הציג בפניי בתיק אחד מפיץ חשבוניות ו-18 מקזזים – וכולם אצל אותו מייצג. המייצג הוא המנוע שמאחורי הדברים". 

נציג רשות המסים גם מצביע על מגמה חדשה: "בתי המשפט הכריזו על מעצרים עד תום הליכים בתיקי חשבוניות פיקטיביות. זה אומר ששופטי ישראל הגיעו למסקנה שהעלמת הכנסות היא פשע חברתי. החוק המגדיר עבירות מס כעבירות מקור מאפשר לא רק את הגברת הענישה אלא גם יכולת חילוט משוכללת, ואם עד היום טיפלנו רק במפיצי החשבוניות, מהיום גם הקיזוז הוא עבירת מקור".

עו"ד גיל דחוח	עו"ד יהודה שפר

אובר-שוטינג

בפאנלים שנערכו בהשתתפות פרקליטים ועורכי דין בכירים, אמר עו"ד אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, כי הכלים החדשים שניתנו לרשות המסים עוצמתיים מדי ומאפשרים לה לחלט כל הכנסותיו של חשוד, עוד כשעומדת לו חזקת חפות לכאורה. בנוסף, החילוט מתבצע על פי היקף המחזור ולא לפי היקף הרווח 'האסור' שנותר ביד. למשל, בחשבוניות פיקטיביות החילוט נעשה על פי הסכום הרשום בחשבוניות ולא בשווי המע"מ בלבד, שהוא לכאורה הרווח שהופק. "מוטב שהרשות תהיה זהירה מאוד עם הסמכויות האדירות ותפעיל אותן רק במקרים חריגים", אמר עו"ד גולדמן.

יו"ר ועדת איסור הלבנת הון, עו"ד יעל גרוסמן, הזהירה כי "כחוט השערה מפריד בין מעלים מס רגיל למעלים מס שייחשב גם כמלבין הון. יש כאן אובר-שוטינג, שימוש בתותחים כבדים".

המשנה לפרקליט המדינה לעבירות כלכליות, עו"ד יהודה שפר, אמר כי לפי פסיקות בית משפט, תכלית החילוט אינה רק חילוץ הרווח האסור, אלא כוללת גם רכיב עונשי ונועדה גם לצמצום היקף הרכוש שבידי עבריינים ומניעת עבירות עתידיות. "אם נחלץ מהעבריין רק בדיוק מה שהרוויח מעבירה אחת, איזו מין הרתעה זו?".

עו"ד רונן רוזנבלום עם עו"ד שרון כהנא מפרקליטות מיסוי וכלכלה

רו"ח איריס שטרק אמרה כי עבירות המס נתפסו עד כה בציבור כקלות, והמסר עכשיו הוא שהסיכון בעבירות מס עלה בצורה משמעותית.

עו"ד רונן רוזנבלום: "אין ספק שתיקוני החקיקה האחרונים שינו וישנו את כללי המשחק אליהם הורגלו המייצגים, עורכי דין ורואי חשבון. יש להפנים וליישם את ההוראות, ויפה שעה אחת קודם".

עו"ד גיל דחוח הזהיר מההשלכות על חסיון עו"ד-לקוח: "מערכת אכיפת החוק לעולם לא תהיה שבעה ולעולם תרצה עוד כלים אגרסיביים – ומתעלמת מהנזק החברתי שנשלם בטווח הארוך. החוק הופך אותנו, המייצגים, למדווחים לרשויות, למרות שהדבר לא נאמר במפורש. בטווח הארוך לקוחות לא יספרו את האמת ויחסי האמון בין עורכי הדין ללקוחות יינזקו קשות".

עו"ד מאיה לדרמן, היועצת המשפטית של רשות הלבנת הון ניסתה להרגיע: "הרגולטור מבקש מסמכים מרחוק. הוא לא יפרוץ ולא יבוא למשרד, אלא רק אם יש חשד ספציפי והמייצג לא מגיב לפניות. עורך דין יתבקש למסור מסמכי הכרת לקוח, אך לא יתבקש למסור מסמכי הערכת סיכון, ובכל מקרה בנוגע למסמכים שתחת חסיון – רק בית משפט יכריע בעניינם".