 |
| מעבדת ההידרו בכפר קאסם |
ב-28 באוגוסט, בעקבות מידע שהתקבל במשטרת מרחב השרון, בלשי משטרה הגיעו למבנה בכפר קאסם ואיתרו בתוכו מעבדת הידרו משוכללת ומאובזרת. החוקרים ספרו 681 שתילי קנאביס, ובתווך התפנו לעצור שלושה מארבעת החשודים בגידול הסמים – רפאל עדו (46) מרמת גן, בכור ג'ין (42) מאור יהודה ואריאל ברונשטיין (42) מתל אביב. שותף נוסף בעסק המשותף לארבעה, נמרוד בן שלום, נמצא לפי המשטרה בבריחה.
בחיפושים נוספים שערכה המשטרה היא מצאה בביתו של עדו מכונה לספירת כסף, משקל וספר "המדריך לגידול צמחים שמחים וגדולים". בביתו של ג'ן נמצאו 24 כרטיסי סים וגרמים בודדים של קנאביס. בשקית שהיתה קשורה לאופנוע של ברונשטיין אותרו כ-14 גרם קנאביס. השתילים והציוד ממעבדת ההידרו, כמו גם הפריטים השונים שנתפסו בחיפושים אצל החשודים ובבתיהם, נשלחו על ידי החוקרים לבדיקת המעבדה המשטרתית, בין היתר על מנת לכמת את הסמים שנתפסו במדויק, לצורך הגשת כתב אישום אשר יכלול את "התוצרת החקלאית".
בכתב האישום שהוגש לבסוף נגד השלושה מצוין, כי עדו היה בעל עסק בתחום המזגנים, וכאשר העסק לא הצליח, הוא קשר עם ג'ין, ברונשטיין ובן שלום להקים מעבדת הידרו. נטען כי הוא פנה לבעל מבנה באזור התעשייה בכפר קאסם, וביקש לשכור ממנו את המקום בחלוקה לשני חללים. חלק אחד מבין השניים הושכר לאדם אחר, בעוד שבחלק הנוסף בנו הנאשמים את המעבדה, אותה "חימשו" בכל הציוד המקיף הדרוש לגידול מריחואנה. התביעה מציינת כי הם שילמו עבור הציוד 300 אלף שקל – במימונו של ברונשטיין – וחילקו את המעבדה לחדרים שונים, בהתאם ל"גיל השתילים", כמו גם חדר לייבוש הצמחים וחדר לחלוקת הסמים.
 |
 |
|
| בכור ג'ין | אריאל ברונשטיין |
מהחקירה עלה, כי הנאשמים התחייבו ביניהם להגיע למקום מידי יום כדי לדאוג לתפעול המעבדה. עדו היה אחראי על אחזקת המקום בכל הנוגע לאינסטלציה וקונסטרוקציה, ג'ין היה אחראי לתחזוקת החשמל והמיזוג, ברונשטיין התחייב לספק כסף במועדים שנקבעו ולדאוג למכירות הסם שיופקו והעברתו. לבן שלום היה תפקיד דומה, למעט הזרמת הכספים, והוא התחייב לבקר במעבדה לפחות פעמיים בשבוע. את חלוקת התפקידים ביניהם הנאשמים עיגנו בחוזה חתום, שבו הם ירדו לפרטים הכי קטנים. למשל, ג'ין, ברונשטיין ובן שלום התחייבו לדאוג לכל צרכיה של בת זוגו של עדו במידה והוא ייתפס, וכן לשלם את הוצאות ההגנה המשפטית שלו.
במסגרת החוזה, המשמש כמובן כראיה נגד הנאשמים, צוינו סכומי הכסף שיצטרכו השלושה לשלם לעדו עבור כל חודש שישהה במעצר עד תום ההליכים. כך למשל, בתחילה המעצר הסכום אמור לעמוד על 4,000 שקל, ובהמשך על 8,000 שקל. סעיף נוסף בחוזה דיבר על כך כי במידה ויתפסו – ברונשטיין לא יקבל את הכספים שהשקיע. הוסכם כי במידה והעסק יצליח – הוא יקבל 300 אלף שקל בתוספת ריבית של 30 אחוז. עוד מסתבר, כי הנאשמים אף קיבלו חשבוניות והצעות מחיר על הכלים שרכשו תחת שם הקוד הבא: "נילס וחבריו יכבשו את העולם".
כתב האישום נגד השלושה מתבסס על כלל הממצאים שנתפסו, עדויות של בעל המקום והאדם ששכר חלק מהמבנה. האחרון העיד כי חשד שבמקום קיימת מעבדת סמים בשל הריח שהרגיש. כמו כן, אנשי זיהוי פלילי איתרו טביעות אצבע של הנאשמים בתוך המעבדה. בחקירתם, עדו וג'ין קשרו זה את זה למיוחס להם, אך ברונשטיין הכחיש את הנטען כלפיו.
כאמור, כל הממצאים נשלחו לבדיקת מעבדה, אבל לאחריה התברר מחדל ענק של החוקרים. תחילה דיווחה המשטרה שבמקום נתפסו קרוב ל-100 קילוגרם קנאביס, דיווח שנראה לגיטימי לנוכח כמות השתילים הגדולה. לאחר בדיקת המעבדה המשטרתית, הכמות כבר ירדה ל-87 ק"ג, ועדיין – כמות ענקית של שתילים. ואולם, בטרם הוגש כתב האישום התברר, כי המשקל הזה כלל גם פסולת, מאחר שבטרם נשלחו השתילים למעבדה המשטרתית – השוטרים לא הפרידו בין השתילים לפסולת. לפיכך, לאחר מכן התקשתה המשטרה לכמת את המשקל המדויק של הסמים, ולכן התביעה "הסתפקה" בכתב האישום במשקל נמוך – פחות מארבעה קילוגרם קנאביס. כתוצאה מכך, כתב האישום הוגש לבית משפט השלום ולא למחוזי, למרות כמות השתילים שנתפסה.
 |
|
| עו"ד אייל אוחיון |
עם הגשת כתב האישום, התביעה הודתה בגודל המחדל, אולם התעקשה בכל זאת לבקש להאריך את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים: "חוות הדעת אינה מייצגת נכונה את הכמות שנתפסה, שכן מחמת טעות של היחידה החוקרת נשקלו 87 ק"ג של סם וזאת מבלי שהופרדו מהפסולת עימה נתפסו – דבר שהקשה על מתן חוות דעת שתייחס נאמנה למשקל הממשי של השתילים".
כך או אחרת, השופט עודד מורנו דחה את בקשת התביעה והורה על שחרורם של הנאשמים למעצר בית. בכך הוא קיבל את עמדת הסנגורים, עו"ד אייל אוחיון ועו"ד טלי חזום. התביעה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערר לבית המשפט המחוזי, שאמור לתת את החלטתו בעניין בהמשך.
