 |
| פרקליטים היזהרו (אילוסטרציה) |
סטטוסים הנכתבים ברשתות חברתיות עלולים להיות מסוכנים ולחזור אל הכותב כמו בומרנג. זאת יודע כל מי שכתב אי פעם סטטוס רווי אמוציות ומיד מחק – כלומר רובנו. ה"אמת" שיוצאת באמצעות הסטטוסים האלה, לרוב, לא שווה את ההשלכות החברתיות והמקצועיות.
ואם למישהו עוד היה ספק, באה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, והוציאה השבוע גילוי דעת בעניין "המותר והאסור לעורכי דין בפעילות ברשתות החברתיות". מהמסמך עולה שדינו של כל פרסום בעמוד אישי ברשת הוא כדינו של כל פרסום בכל אמצעי אחר, וכל כללי האתיקה המחייבים את עורכי הדין חלים עליו. יו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד מיכאל טאוסיג, סבור כי גילוי הדעת בא במקום שהיה פרוץ, ומעמיד את הדברים על חומרתם, למי שעוד זקוק להבהרה.
התבטאויות לא הולמות ברשת וגילויי הסתה וגזענות מצד עורכי דין נחשפו לא מזמן, בתקופת מבצע "צוק איתן", וכמה מקרים הגיעו אל שולחנה של ועדת האתיקה.
עו"ד עדנאן עלאדין מנצרת, למשל, ציטט בעמוד הפייסבוק שלו את הפסוק המוסלמי המבטיח כי באחרית הימים יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו כל יהודי, גם אם יסתתר מאחורי סלע. "למישהו יש חוצפה לערער על החד'ית (ההלכה) הזו?", הוסיף עדנאן.
"כשאתה מזדהה כעורך דין ברשת חברתית אתה לא יכול לכתוב כל מה שאתה רוצה, אז דרשנו ממנו הסבר כשלב ראשון לפני העמדה לדין", מסביר עו"ד טאוסיג. "אנחנו מטפלים בתלונה נגד עורך דין נוסף, שבזמן המבצע השמיץ והכפיש קציני צבא, כתב עליהם 'יימח שמם וזכרם', קרא להם שקרנים ו'תחי חנין זועבי'. גם בזה אנחנו רואים פעילות שאינה מתאימה לעורך דין. כאשר אדם מזדהה כעורך דין יחולו עליו כללי האתיקה. עם זאת, בעמוד שבו הוא אינו מזדהה כעורך דין, יתכן שלא נעמיד לדין אם הדברים לא חמורים במידה יוצאת דופן.
"למשל, עורך דין אחד כתב ששולחים את חיילי צה"ל להרוג אזרחים בעזה. על כך החלטנו לא להעמיד לדין, כדי לא לפלוש לתחום הפוליטי. נכון, זו ביקורת פוליטית גסה ומכוערת, אבל זו עדיין לא קריאה להריגת יהודים באשר הם".
 |
| יו"ר ועדת האתיקה. עו"ד מיכאל טאוסיג |
מחוץ להקשר של יהודים-ערבים, זכור לעו"ד טאוסיג מקרה בו עורך דין כתב ביטויים גסים מהסוג של "כלבות" כלפי עורכות דין בעמוד הפייסבוק שלו. גם במקרה זה הוא התבקש לתת הסברים לוועדת האתיקה, לפני שתישקל העמדתו לדין.
מעבר לביטויים פוגעניים ואלימים, מחדד טאוסיג את הרלבנטיות שקיימת לשורה של כללי אתיקה אחרים, ותיקים, בתחום של כתיבה ופרסום ברשת. למשל, איסור "שידול". "אסור לפרסם 'אני עורך הדין הטוב מכולם'", אומר עו”ד טאוסיג. "אסור פרסום מהסוג שעושים ארגון 'זכותי' או לבנת פורן. מה שאסור בפרסום רגיל, אסור גם ברשתות החברתיות. אסור גם להטעות. אי אפשר לכתוב 'אנחנו משרד של עורכי דין ותיקים', כשמדובר במשרד של עורך דין אחד".
בין היתר קובעת עוד ועדת האתיקה בגילוי הדעת: "עורכי דין יימנעו מפרסום המערב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור ופגיעה בכבוד המקצוע… עורך דין לא יעשה שימוש במידע (כגון תמונות) אם יש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע, או לפגוע בחובות כגון חיסיון עורך דין לקוח. לא ייכללו בדף או בחשבון של עורך הדין כל דברי שבח עצמיים. עורך דין רשאי להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, לרבות ידיעות אודות פסקי דין ומאמרים, בין אם נטל בהם חלק ובין אם לאו. עם זאת, במקרה בו הוא מביע את נכונותו לקבל על עצמו עבודה או להציע את שירותיו, הוא יזהה את עצמו כעורך דין".
עוד נכתב: "בנוסף על התבטאות לעמוד בכללי הפרסומת. עורך דין המבקש לפרסם עצמו ברשת חברתית בתשלום, יפעל על מנת שהפרסום יעשה בצורה המזהה באופן ברור כי מדובר בפרסומת, בין היתר תוך הדגשת המילה 'פרסומת' או 'חסות'".
"עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם ישתמשו בממשקי הרשתות המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, תוך שמירה והקפדה שתוכן השיחה לא יפורסם על גבי ממשקים המאפשרים צפייה על ידי ציבור המשתמשים", נכתב עוד בגילוי הדעת.
