 |
| אופנוען פגע ברוכב אופניים וברח (צילום ארכיון להמחשה: דוברות מד"א) |
שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, גזר 26 חודשי מאסר על רוכב אופנוע בשם לירן עובד, שפגע בצעיר בן 19 אשר רכב על אופניים חשמליים, וברח מהמקום תוך שהוא מפקיר את רוכב האופניים וחבר שהיה עימו על האופנוע ונפל כתוצאה מהתאונה (חמישי, 16.11).
עובד הורשע בהפקרה לאחר פגיעה בתאונת דרכים, בקשירת קשר לביצוע פשע, מסירת ידיעות כוזבות לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט. עבירות השיבוש מיוחסות לו מאחר ושלח את חברו שי אהרון להודות במקומו בביצוע עבירות התנועה, בתמורה לחוב שאהרון היה חייב לאחר. כתב האישום הוגש נגד עובד ואהרון, וכעבור שנתיים של ניהול התיק בסיום שמיעת הראיות ולאחר הגשת הסיכומים, בהמלצת השופט הם הודו בעבירות שיוחסו להן, למעט הפקרת רוכב האופניים. אהרון נעלם לאחר שהודה והמשפט נמשך בלעדיו.
בגזר הדין כתב השופט בקר: "לאחר שקרא בית המשפט את סיכומי הצדדים, התקיים דיון קצרצר, במסגרתו שיקף בית המשפט לנאשמים כי התביעה הצליחה לשכנעו מעל לכל ספק סביר באשמתם, ולנאשמים ניתנה הזדמנות לקחת אחריות על מעשיהם…". השופט גם ציין כי "לצד המלצת בית המשפט לעובד, להודות במעשים, היתה הבטחה ל'הקלה משמעותית' בעונש".
 |
|
| השופט שמאי בקר |
בגזר הדין התייחס השופט בקר לחומרת העבירה של הפקרת אדם שנפגע בתאונה, ובמקרה הזה שניים, ומנה בפירוט את העניין המוסרי והערכים החברתיים הנפגעים, והעמיד את מידת הפגיעה בהם על מתחם ענישה בינוני.
באשר לתוכנית של עובד, לשלוח את אהרון להודות בעברת ההפקרה במקומו, השופט בקר היה הרבה פחות סבלני. "לו היתה התוכנית שהגה עובד יוצאת אל הפועל", כתב, "הרי שבהחלט יכול היה להיות שאדם חף מפשע היה נשלח אל בית הסוהר. מדובר בתוצאה מזעזעת, לא פחות".
השופט המשיך ומנה את כל הסיבות להחמרה בעונשו של עובד, ובין היתר זקף לחובתו את ההודאה המאוחרת, בשלב בו הבין כי הוא עתיד להיות מורשע. "נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, יש לה משמעות מוגבלת בנסיבות העניין", הסביר. השופט בקר גם התייחס לטענה כאילו הבטיח הקלה משמעותית: "אציין, מעבר לצורך, כי אין בסיס לטענת ההגנה כי הובטחה לנאשם 'הקלה משמעותית' אם יודה במיוחס לו. לא הובטח כדבר הזה".
 |
||
| עו"ד נעמה אלחדד |
השופט בקר גזר על עובד מלבד המאסר בפועל, גם 17 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי של 10,000 שקל לרוכב האופניים ופסילת רישיון לחמש שנים. "ידע נא הציבור כי לעיתים ההבדל בין הליכה לבית האסורים לבין עשיית מעשה ראוי לשבח מתחיל ונגמר בלחיצה על דוושת הבלמים… סוף דבר, סעו בזהירות, ולעולם, בראש ובראשונה – מן הטעם המוסרי אך גם מהבחינה התועלתנית – אל תפקירו את הפצוע".
את עובד ייצגו עורכות הדין נעמה אלחדד ויעל שלגי.
